ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עדי בת הדס הי"ו
התחבולה למי שקשה עליו התשובה
אֲבָל אֵיךְ אֹפֶן הַתַּחְבּוּלָה* לְמִי שֶׁקָּשְׁתָה עָלָיו הַתְּשׁוּבָה, נֹאמַר בִּתְשׁוּבַת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, כִּי מִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁיִּקְשֶׁה לְתַקְּנָהּ בְּאֹפֶן הַתְּשׁוּבָה הַמְיֻחֶדֶת בָּהּ, אֵינָהּ נִמְלֶטֶת* מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים. אוֹ שֶׁתִּהְיֶה מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין בּוֹרְאוֹ, אוֹ שֶׁתִּהְיֶה מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ הָאוֹנָאָה וְהַגְּנֵבָה וּמִינֵי הַגְּזֵלוֹת וְהֶחָמָס וְהָעָוֶל. וּמֵאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁתִּהְיֶה, וְתִהְיֶה הַתְּשׁוּבָה נִמְנַעַת עָלָיו לְאֶחָד מִן הַפָּנִים שֶׁהִקְדַּמְנוּ שֶׁהַתְּשׁוּבָה מֵהֶם קָשָׁה, כְּשֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו גִּדְרֵי הַתְּשׁוּבָה בְּכָל תְּנָאֶיהָ, אֲשֶׁר בְּכֹחוֹ וִיכָלְתּוֹ מֵהֶם, הַבּוֹרֵא מֵקֵל עָלָיו תְּשׁוּבָתוֹ, וְעוֹבֵר לוֹ* עַל מַה שֶּׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ וְנִמְנַע עָלָיו, וְיָשִׂים לוֹ מוֹצָא* קָרוֹב מֵחֶטְאוֹ וְיַרְחִיב אֲמַתְלָאָתוֹ בוֹ.
עזרת הבורא בתשובת האדם
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
131 - לימוד שבועי באמונה יח-כד תשרי תשע"ה
132 - התשובה חלק י"ח
133 - התשובה חלק י"ט
טען עוד
הרוצה להתקרב פותחים לו שער
וְאֵין הַתְּשׁוּבָה נִמְנַעַת עַל הַחוֹטֵא אֶלָּא מִצַּד רֹעַ מַצְפּוּנוֹ וְתַרְמִית לִבּוֹ, אֲבָל אִם הוּא רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱלֹהִים, לֹא יִסָּגֵר שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה בְּפָנָיו, וְלֹא יִמְנָעֵהוּ מֵהַגִּיעַ אֵלָיו מוֹנֵעַ, אַךְ הוּא פּוֹתֵחַ לוֹ שַׁעַר הַיְשָׁרָה, וּמוֹרֶה אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּחַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים כה, ח): "טוֹב וְיָשָׁר יְיָ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ", וְאָמַר (דְּבָרִים ד, כט): "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ", וּכְתִיב (דְּבָרִים ל, יד): "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד", וְאָמַר (תְּהִלִּים קמה, יח): "קָרוֹב יְיָ לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת".
___________________________________
הַתַּחְבּוּלָה – דרך מתוחכמת. נִמְלֶטֶת – יוצאת, לא תיתכן כי אם. וְעוֹבֵר לוֹ – מתעלם, לא מתייחס. מוֹצָא – דרך יציאה מהחטא. לוֹ – לנפגע. יָפִיק אוֹתוֹ הָאֵל – יוציא אותו ידי חובה בעיני ה' על ידי שיוציא ממונו.
ביאורים
הפרק הקודם עלול היה להיות פרק 'מייאש' מעט, הוא עסק בעבירות רבות שהקושי לתקנם גדול. אולם דווקא כאן בפרק החותם את שער התשובה, רואה רבנו בחיי להדגיש את הדבר שנראה שעומד בבסיסו של כל שער זה, והוא ה'רצון'. הקב"ה פונה אל האדם שחטא, ומבקש ממנו דבר אחד - לרצות . לרצות לבחור דרך חדשה. לרצות להיות אדם חדש. לרצות לתקן את מה שקלקל. "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרֹניות נכנסות בו" [שיר השירים רבה פרשה ה, ב].
אלא שעדיין יש להבין כיצד הדבר יתבצע. שהרי בפרק הקודם הרחבנו בגודל הקושי לשוב ולתקן חטאים הכוללים נזק ממשי שנעשה כבר מכוחם של החטאים. לזאת אומר רבנו בחיי, שהקב"ה מסייע לאדם לתקן את מה שקלקל, "בא לִטהר - מסייעין אותו" [יומא לח, ב].
רבנו בחיי מונה מספר דוגמאות איך בעבירות שהקושי לשוב מהן הוא מציאות העבירה בעולם - הקב"ה יגרום לסילוק מציאות זו. בעבירות שהבעייתיות היא חוסר אמצעים של האדם להשיב מה שקלקל והזיק - הקב"ה יתן לאדם אמצעים כדי שיוכל להשיב, ובעבירות שהבעייתיות היא ההקפדה של הזולת - הקב"ה יגרום לזולת לאהוב אותו ולמחול לו. הוא מוסיף עוד ומחדש שגם כאשר הנפגע רחוק - הקב"ה יזמנו אליו .
גם במקרים בעייתיים יותר בהם הנפגע אינו בנמצא, מוצא רבנו בחיי על פי דברי חז"ל פתרון. אם הנפגע מממונו של האדם איננו ידוע - הבורא יזמין לו לממן בכספו דברים שיש בהם תועלת כללית, כדי שגם מי שנפגע ממנו ייהנה, ואם הוא אינו בין החיים - ישיב ליורשיו, ואם צריך לבקש את מחילתו - יעשה זאת על קברו.
הרחבות
•האם התשובה תלויה במות הממזר?
בְּמִי שֶׁהוֹלִיד מֵאֲסוּרָה, יַכְרִית הַבּוֹרֵא אֶת זַרְעו. ממזר אסור לבוא בקהל (להתחתן עם יהודים כשרים). לכן הגמרא דורשת: "איזהו מעוות לא יוכל לִתְקוֹן? זה הבא על הערווה והוליד ממנה ממזר" [יבמות כב:]. מכך יש ראשונים שלמדו שאדם שהוליד ממזר אינו יכול לעשות תשובה שלימה, שכן קלקולו קיים בעולם בכך שילדיו לא יכולים לבוא בקהל [רש"י יבמות כא.; תוספות בבא בתרא פח:]. על פי זה כתב רבנו בחיי כאן שלאחר מות הממזר, הוריו יכולים לשוב בתשובה שלמה שכן אין קלקולם קיים בעולם (עיין פנים יפות ויקרא יט, לה, שביאר כך גם בשיטת רש"י).
אולם הרא"ש חלק עליהם וכתב: "אף על גב דאמרינן (שאמרנו) מעוות לא יוכל לתקון, זה שבא על הערווה והוליד ממנה ממזר, נהי (למרות) שאינו יכול לתקן העיוות להעביר הממזר מן העולם, מכל מקום אין לך עבירה שאין לה תשובה" [תוספות הרא"ש יבמות כא.].
•כיצד יודע שהמת מחל לו?
מוֹלִיךְ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וּמַעֲמִידָם עַל קִבְרוֹ. ניתן לשאול, מדוע צריך דווקא עשרה בני אדם? על שאלה זו ענה ערוך השולחן שאומר שצריך עשרה משום שבכינוס עשרה אנשים "שכינתא שריא (השכינה שורה), ומשום כבוד השכינה וודאי המת מוחל לו" [אורח חיים תרו, ד].
השלמת התמונה
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לאן שבים ולמה מתוודים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
תהיו חמים!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
