ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים חסידים מספרים
1.00x

פרק 19

בין ארץ לשמים

כשרבי צבי הירש מקשיב לצרותיו של יהודי, הוא אינו מתפתה להצטמצם למשמעות הפשוטה של השאלה או הבעיה שהציג החסיד בפניו; העולם כולו הוא בבחינת גבוה על גבוה וגבוהים עליהם; לכל שאלה משמעות רחבה הרבה יותר מהמשמעות המקומית של השאלה הגשמית הפשוטה.
מוקדש לעלוי נשמת
ציפורה בת דוד
לחץ להקדשת שיעור זה
אמר ר' צבי הירש מזידיטשוב לחסידיו: כשבא אלי אדם ומבקש ממני שאתפלל עליו, זה בעסק חכירה וזה בעסק חנות, הרי בו ברגע באה אלי נשמתו של האיש ההוא ומבקשת תיקון בעולם העליון, ועלי מוטל להשיב לשניהם תשובה אחת.
חסידים מספרים
הרב אריה הנדלר
18 - לרדת אל העם
19 - בין ארץ לשמים
20 - לבוש של מלך
טען עוד

אמרתו זו של ר' צבי הירש מזידיטשוב מעוגנת היטב בעולם המחשבה החסידי. ראשית לכל מזדקרת לנגד עינינו דמותו של הצדיק, שהקהל בא אליו כדי שיתפלל בעבורו. עמדה מיוחדת זו של הצדיק הייתה לאחת מאבני היסוד של התפיסה החסידית.

הגמרא במסכת חגיגה אומרת שהעולם עומד על עמוד אחד וצדיק שמו, שנאמר 'וצדיק יסוד עולם'. ציורו של הצדיק כעמוד במרכזו של העולם, שהעולם כולו נשען על גביו, נותן לצדיק מעמד של מי שהעולם כולו תלוי בו. זאת ועוד, רגליו של הצדיק נטועות בקרקע העולם, בעולם החומר, וראשו נושק לשמים. זוהי הדרך בה ציירה החסידות את גדוליה. באישיותם הכבירה ידעו לחבר בין השמים והארץ באחדות של עולם שכל כולו אומר אלוקות.

החסידים הבאים אל הצדיק לבקש ממנו שיתפלל בעבורם עושים זאת בשל הכישורים המיוחדים הללו. מרביתם שקועים בעולם של דאגות היומיום. רגליהם מבוססות בקרקע המציאות, אולם אין לאל ידם להתנשא עד לגובהי מרומים. לשם כך פונים הם אל הצדיק,שיעניק לחייהם את המשמעות הרוחנית שהם מבקשים. זו הסיבה שהחסידים פונים אל הרבי בכל שאלה, אף הגשמית ביותר, שהרי עולם אחד לפנינו. עולם המצטייר בדמותו של העמוד האיתן שצדיק שמו. עולם שרגליו מוצבות ארצה וראשו נושק לשמים.

זוהי הדרך שגם ר' צבי הירש מזידיטשוב רואה את הדברים. כשהוא מקשיב לצרותיו של יהודי, הוא אינו מתפתה להצטמצם למשמעות הפשוטה של השאלה או הבעיה שהציג החסיד בפניו. העולם כולו הוא בבחינת גבוה על גבוה וגבוהים עליהם. לכל שאלה משמעות רחבה הרבה יותר מהמשמעות המקומית של השאלה הגשמית הפשוטה.

גם צרותיהם של ישראל הם בבחינת סולם המוצב ארצה שראשו מגיע השמימה. הגמרא מלמדת אותנו כי בשעה שאדם מצטער בעולם הזה השכינה אומרת כנגדו "קלני מראשי, קלני מזרועי". צערו של אדם איננו נשאר בהקשר המצומצם של צער אנושי. הצער הזה מקבל עד מהרה משמעות אוניברסאלית של צער השכינה.

בצורת הטיפול של ר' צבי הירש מזידיטשוב מתגלה עומק פסיכולוגי רב: כשאדם מתלונן על צרה או בעיה מקומית, הוא איננו מתייחס אליה כאל בעיה נקודתית שיש לפתור אותה. התייחסותו של ר' צבי הירש נובעת מהתפיסה שהבעיה הנקודתית היא חלק מבעיה עמוקה יותר. במקרים רבים אדם בוחר לתנות את צרותיו דרך מקרים פרטיים, אבל קשייו הם עמוקים ומשמעותיים הרבה יותר.

כשאדם בא אל ר' צבי הירש בעסק של חנות או חכירה, גם נשמתו באה לקבל תיקון. הקושי והכאב איננו נשאר ברמה הבסיסית והפשוטה, הוא פולח ועולה בכל העולמות. המענה חייב שיהיה מקיף וקולע לכל המשמעויות של הבעיה.

כדוגמה לסוג השאלות שמגיעות אל ר' צבי הירש, הוא מביא את היהודי הבא אליו בשאלה בענייני חכירה או חנות. המצע לדבריו של ר' צבי הירש הוא ריאלי ביותר: היהודים בכפרים ובאחוזות הרבות שברחבי פולין ואוקראינה עסקו בחכירה. הם היו חוכרים מהפריץ או מהאציל המקומי את חלקות האדמה הפוריות, מעבידים בהן צמיתים גויים ומעלים מס חכירה לבעל האחוזה.

היהודי מצא את עצמו תכופות בין הפטיש לסדן, בין האציל שתבע את מסי החכירה והצמיתים שלא הצליחו להוציא מן האדמה את התוצרת המקווה. יהודים רבים נענשו עונשים כלכליים ופיזיים בשל אי תשלום במועד וכדומה. בעיה שכזו הייתה יכולה להניע יהודי לפנות אל הרבי. וכשהרבי צריך היה לתת תשובה, הוא היה צריך לתת תשובה לא רק לבעיה המקומית, אלא לנפשו של היהודי המבקשת תיקון.

הנפש, הרוחניות, נתונה בדיוק באותו מצב שהיהודי שלנו נתון בו. היא עשוקה תדיר. מצד אחד היא
צריכה להתחשב במגבלות הפיזיות בקשיי היומיום, ומצד שני בעל הבית דוחק. בעל הבית העולמי, בורא העולם, דוחק באדם להשלים את מעשיו, להתקדם בעבודת ה' ולעשות נחת רוח לפניו. השאלה הפשוטה מקבלת כאן משמעות עמוקה ביותר, והצדיק, שראשו בשמים ורגליו בארץ, מלמד את האדם העומד מולו לא רק כיצד יש למצוא את הדרך בין הצמיתים לבין האציל, אלא גם כיצד ליישב בין הדרישות והתביעות הפנימיות לבין מגבלות העשייה היומיומית.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

עוד בנושא חסידים מספרים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il