ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- הכרעה על פי רוב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מהרישא של הפסוק נלמדת ההלכה הבאה:
"רבי אומר ממשמע שנאמר "לא תהיה אחרי רבים לרעות" שומע אני שאהיה עימהן לטובה, אם כן למה נאמר "אחרי רבים להטות" שלא כהטותך לטובה הטותך לרעה הטותך לטובה על פי אחד הטותך לרעה על פי שנים" (תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה ז).
כלומר אי אפשר לחייב אדם בדיני נפשות, בבית דין של עשרים ושלשה ברוב של דיין אחד כגון אחד עשר מזכין ושניים עשר מחייבין, אלא זקוקים לרוב של לפחות שני דיינים שמחייבים על מנת לגזור עונש מות על הנידון. לעומת זה רוב של אחד מספיק כדי להציל נידון מעונש מוות ולזכות אותו כגון שיש שניים עשר מזכים ואחד עשר מחייבים. מהמשך הפסוק לומדת התוספתא הלכה נוספת הנוגעת לדיינים, בדרך הטבע בכל הרכב ישנו דיין ותיק המכהן כאב בית הדין ולצדו שני דיינים צעירים ופחות מנוסים ממנו. לכן מזהירה התורה:
""לא תענה על ריב לנטות" הוסיף עליהן הכתוב עוד אחד לנטות אחרי רבים להטות שלא תאמר בשעת הדין דיי שאראה כרבי אלא אמור מה שבדעתך" (סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה ח).
כאן מזהירה התורה את הדיינים להביע את דעתם גם בפני רבם עמו הם יושבים בדין, זו זכותם וחובתם כחברי בית הדין. בעניין זה מצינו הלכה נוספת הקובעת את סדרי הדיון "דיני ממונות, הטמאות והטהרות - מתחילין מן הגדול, דיני נפשות - מתחילין מן הצד" (סנהדרין דף לב עמוד א), לכאורה יש כאן אוקימתא של ההלכה בתוספתא המגבילה אותה רק לדיני נפשות והדבר צריך עיון, כיצד יביעו הדיינים האחרים את דעתם לאחר שהגדול כבר הביע את דעתו והיא לכאורה זו המחייבת.
בשיעור הבא נשתדל להבין יותר את פשר ההלכות הללו.
הכרעה על פי רוב (4)
הרב יוסף כרמל
1 - הרוב קובע - על פי איכות? (חלק א')
2 - דעתם של הדיינים (חלק ב')
3 - הכרעה על פי רוב הדעות (חלק ד')
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
