ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
סיפר לי תלמיד חוזר בתשובה, שלמד בביה"ס את קהלת, כיצד הבל הבלים הכול הבל, והדבר גרם לו הרגשה של ייאוש ותסכול, עד שהגיע לפסוק "סוף דבר הכול נשמע וגו'", ושמח שסוף כל סוף הוא אינו עזוב למקרה, ויש תכלית טובה לחייו, ואז שמע מהמורה שפסוק זה בודאי נכתב בתקופה מאוחרת יותר... וחזר להרגשת הייאוש שלו. עד שנפגש עם איש אמונה שהחזיר לו האמונה ב"סוף דבר הכול נשמע" ...
וזהו "לדוד ה' אורי וישעי", האור שה' מאיר עלינו, ל השגיח עלינו, הוא אור ישועתי, והוא מעורר אותנו ללכת לאורו יתברך בחינת "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי", ולאור זה ננקה אבק רגלינו, אבק ע"ז שנדבק במשך ימות השנה, ונתחזק בתורה ובמצוות, שהם "נר מצווה ותורה אור".
והנה אנו פוסקים שיום הדין הוא בר"ה "בר"ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" (משנה ר"ה ט"ז.). אולם יש דעות נוספות בגמ' מתי העולם נידון. "ר' יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר: ותפקדנו לבקרים, ר' נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לבקרים תבחננו" (שם) , נראה לומר שהדבר תלוי לפי מה שהוא אדם, הצדיקים שמרגישים איך הקב"ה משגיח עליהם בכל יום, ובכל יום משפרים מעשיהם, הם מרגישים את הדין שבכל יום, ולכן הם יכולים גם לומר ה' אורי בכל יום, ומתנהגים בהתאם לכך. אבל הלכה כרוב בני האדם שאינם מרגישים בכך כל השנה, רק כאשר מתקרב ר"ה, ולכן בשבילם, ה' אורי - בר"ה. וזהו חסד גדול שעשה הקב"ה עמנו שהודיענו את יום הדין, ונתן לנו את יום הזיכרון הזה שבו נזכור כי "ה' אורי וישעי" וממילא נבחר "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך". ולשם כך תוקעים בשופר לעורר לתשובה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה "עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם והכירו את בוראכם, אלו הישנים בהבלי הזמן וכו'".
"והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו " - ואמרו חז"ל בכל השנה מסתבכים בסבך עוונות, ובאים לר"ה ותוקעים בשופר ויוצאים מסבך זה. כיצד? ע"י התעוררות השופר לתשובה. עוד אמרו חז"ל בכוונת השופר "אמר הקב"ה אמרו לפני מלכויות - כדי שתמליכוני עליכם, זיכרונות- כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה ובמה? בשופר". ומפרש הריטב"א שהשופר מתייחס לשלושת העניינים הנ"ל, בשופר אנו גם ממליכים את ה', וגם נזכרים לפניו, וגם אומרים לו שופרות.
והנה במלכויות זיכרונות ושופרות אנו מחזקים את שלושת העיקרים באמונתנו:
א. האמונה במציאות ה' ומלכותו בכל משלה,
ב. האמונה בהשגחה פרטית ושכר ועונש,
ג. האמונה במעמד הר סיני שבו נתנה תורה לישראל.
המלכת ה'- משום שבמשך השנה ערערנו על כך, אנו באים היום לחדש את המלוכה, כפי שעשו לשאול המלך שערערו על מלכותו, ושמואל הנביא אמר להם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה" וכן הלכה שאין מושחים מלך בן מלך אלא א"כ ערערו על מלכותו, מושחים אותו כדי לסלק מחלוקת (הוריות יא:, רמב"ם מלכים פרק א' הל' י"ב) המלכת ה' פרושה אמירת נעשה ונשמע ללא סייג, וללא עוררין, אף אם לא מבינים טעמו של דבר, ויש בזה בחינת מס"נ וקרבן לה'. בקרבן של ר"ה לא נאמר " והקרבתם עולה" אלא "ועשיתם עולה" כיון שנכנסתם לפני לדין מעלה אני עליכם כאילו הקרבתם עצמכם לפני ואני בורא אתכם כברייה חדשה. (וזה המקור לסליחות ד' ימים לפני ר"ה). כמו יצחק שנעקד על גבי המזבח, ונחשב כאילו אפרו צבור על גבי המזבח אלא שחייו נתנו לו במתנה, ונעשה כבריה חדשה. כך אם אנו רוצים להיות חדשים, כבריה חדשה, אנו צריכים לקבל עלינו מלכותו יתברך.
ואז אנו עוברים לזכרונות - האמונה בשכר ועונש, שהכול תלוי במעשנו והדברים נוגעים לדיכדוכה של נפש לבכי ויבבה, והוריקו פניהם! ומה התיקון לכך? שופרות- לזכור מעמד הר סיני, תורה ומצוות. שעל ידי תורה אפשר להתגבר על כל קשיי היצר "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ, והמצוות מלוות את האדם בכל מקום ושומרות עליו "כי לוית חן הם לראשיך וענקים לגרגרותיך". עד ישמע השופר הגדול שבשמיעתו נצא לחרות עולם ולגאולה שלמה משלטון היצר, גאולה מעול גלות ומעול אויב כדכתיב "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'".
נקבל נא עלינו שיהיה "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי", "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד", וממילא יתקיים בנו "ה' אורי וישעי", שישגיח ה' עלינו באור ישועתו, "האר פניך ונושע", ונזכה ל"באור פני מלך חיים", "לחיים טובים תכתבנו מלך החיים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
