ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את אלישע בן אבויה אנו פוגשים לראשונה בתלמוד כתנא עצום, בן דורו של ר' עקיבא, רבו ומורו של ר' מאיר, אחד מארבעה שנכנסו לפרדס, למרחב הפנימי של סתרי התורה. ודווקא שם, בתוככי אותו עולם פנימי, מתרחש שבר אמוני. הוא מקצץ בנטיעות, ושומע מאחורי הפרגוד בת קול שמכריזה על כך ששוב לא תתקבל תשובתו – "שובו בנים שובבים חוץ מאחר".
בניגוד גמור לנקודת הפתיחה השמימית של אלישע בן אבויה, אנחנו פוגשים לראשונה את אלעזר בן דורדיא במקום הכי גשמי והכי נמוך. הוא מכור לעבירה ומחפש נואשות לברוח מגבולות עולם החטא שמימש עד תום, אל חטא שטרם חווה, כזה שלמענו צריך לעבור שבעה נהרות. אפילו שם אביו מעיד על מצבו הנורא – הוא בנו של דורדיא. המהר"ל (חידושי אגדות ע"ז) מסביר כי הצדיקים נקראין יין, מפני ערכם, והרשעים מכונים חומץ, כלומר יין מוחמץ שבכל זאת אף הוא בעל ערך מסוים, שהרי גם בחומץ יש שימוש. הדורדיא היא הפסולת של היין, השמרים חסרי התוחלת.
כמו אלישע בן אבויה שיצא מגבולות העולם כדי לפגוש את ה', והתאכזב בראותו את מטטרון יושב על כיסא הכבוד, כך גם מבוקשו של אלעזר בן דורדיא רחוק מלהתממש, ואותה עבירה שלמענה מסר את ממונו, לבבו ונפשו, מתוארת בסופו של דבר רק כ"הרגל דבר", מעשה סתמי שכמוהו כבר חווה. גם אלעזר בן דורדיא שומע בשורה לפיה גם אם ישוב לא תתקבל תשובתו, אך בניגוד לאלישע בן אבויה, שכיאה לערכו שומע בת קול שמימית, הוא שומע זאת מהמקום הנמוך ביותר. האישה שאיתה הוא חוטא מכריזה באוזניו: "אלעזר בן דורדיא – אין מקבלים אותו בתשובה". באופן מפתיע, דווקא האישה שהחטא הוא אורח חייה הקבוע מזהה שההתמכרות של אלעזר בן דורדיא לחטא אינה אלא תוצאה נכזבת של חיפוש אחר דבר מה גבוה יותר. בתוך תוכו, היא מזהה, האיש החוטא הזה בוער לאלוקיו, אך היא מבשרת לו שכל כך הרחיק עד כי לעולם לא יתקבל בחזרה.
צריך שניים לתשובה?
הנחת המוצא של בת הקול השמימית, כמו גם להבדיל אלף אלפי הבדלות של בת האדמה החוטאת, דומה: שתיהן מכריזות שבשביל מסע תשובה צריך שניים – על האדם לפתוח את לבו ולשוב, ועל בוראו לפתוח שערים ולקבלו בתשובה, ובהיעדר הסכמה אלוקית לכך אין טעם לשוב. במידה רבה, הנחת היסוד הזו, שבשביל תשובה צריך שניים, מלווה את מרבית התפילות שלנו בימי הסליחות ובימים הנוראים. "שובו אלי ואשובה אליכם", אנחנו יודעים, "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם", אנחנו מקווים. לכאורה, כשהקדוש ברוך הוא מפנה עורף, מסלול התשובה חסר סיכוי.
בשלב ראשון שניהם, אלישע בן אבויה ואלעזר בן דורדיא, נכנעים ליסוד הזה שבשביל תשובה צריך שניים. בת הקול גורמת לאלישע בן אבויה להישבר – כיוון שנטרדתי מן העולם הבא, אלך ואהנה מן העולם הזה, הוא חושב ופונה לחטא שאפיין עד כה את אלעזר בן דורדיא. אפילו ביומו האחרון, כשרבי מאיר, תלמידו ואוהבו, מפציר בו לשוב בתשובה, הוא שואל: "ואם אשוב, יקבלו אותי?". גם אלעזר בן דורדיא בטוח שלתשובה צריך שניים ופונה בבקשות מכמירות לב לכל גורם אפשרי שיפתח בשבילו שערים. הוא מתחנן בפני השמיים והארץ, ההרים והגבעות, הכוכבים והמזלות, שיבקשו עליו רחמים, מפני שבלא רחמי שמיים אין לו סיכוי. אצל אלישע בן אבויה, ההכרה כי שערי שמיים סגורים בפניו מתחדדת עם שלוש עשרה תינוקות של בית רבן שמשמיעים לו פסוקים מייאשים על אודות תשובה חסרת סיכוי, ואצל אלעזר בן דורדיא - על ידי כל הגורמים שאליהם פנה שמפנים לו כתף קרה – "עד שאנו מבקשים רחמים עליך, נבקש רחמים על עצמנו".
ואז מגיע רגע הגילוי הגדול: "אין התשובה תלויה אלא בי". אלעזר בן דורדיא מכריע לעצמו שאף אם לא יתקבל בשמיים, הוא ישוב באורח חד צדדי. הוא מתכנס אל התנוחה העוברית, אל הימים שלפני החטא שבהם מלאך לימדו את כל התורה כולה, ומתוך ההכרה החדשה שלתשובה די באחד, די באדם, הוא מוליד עצמו מחדש. הוא מנצח את תחושת הייאוש שאפפה את אלישע בן אבויה ושפוגעת ברבים מאיתנו, לפיה אחרי מה שעשיתי כבר לא אתקבל בתשובה. הוא מכריע לשוב, גם אם לא יתקבל.
ר' צדוק הכהן (צדקת הצדיק מו) רומז שבדיוק זה מה שהיה על אלישע בן אבויה לעשות, שהרי "כל מה שאומר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא", ועל אף תמרור האין-כניסה העליון, היה עליו לחתור מחתרת תחת כיסא הכבוד. במילים אחרות – עבירה היא חוצפה כלפי שמיא, והתמכרות לעבירה היא דרך חיים שבה האדם פועל בקביעות בניגוד לדעת קונו. לעתים התשובה המתבקשת היא תשובת המשקל – אף אם הקב"ה אינו מסכים שתחזור, עליך לנהוג בחוצפה כלפי שמיא, הפעם חוצפה טהורה, עזות דקדושה, וכביכול בניגוד לרצונו – לשוב אליו. או אז יתברר כי בעל הבית שמח על שובך ופותח שערים. ולכן משעה שוויתר אלעזר בן דורדיא על בקשת הרחמים, והחליט לשוב אל ה' על אף שלא יתקבל אצלו, מתהפכת התמונה ובת קול שמימית מבשרת שנפתחו השערים – "רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי עולם הבא".
רבי, שבוכה לשמע הפלא הזה, מחדש קומה שלישית בעולם התשובה - בנוהג שבעולם בשביל תשובה צריך שניים – אדם ששב וה' שמקבלו. במקרה חריג של התבוססות בחטא, על האדם לשוב, כביכול בניגוד לרצון ה' (אחר כך יתברר שזהו עומק רצונו), כפי שעשה אלעזר בן דורדיא. וביום הכיפורים, לדעת רבי, מתגלה פלא נוסף: מתברר שלתשובה אכן די באחד, אבל אין זה בהכרח האדם – יום הכיפורים לדעת רבי מכפר לשבים ולשאינם שבים, הקב"ה פותח שערים כביכול בלי רצונו של האדם. אבל ממש כמו בתשובה חד-צדדית אנושית שפותחת לבסוף שערים עליונים, כך עוד יתברר שהפתח האלוקי החד-צדדי לא ישאיר לאורך ימים את האדם מנוכר לבוראו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
