ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
הגמרא במכות (כא ע"ב) מבארת כי דין חילוק המלאכות קיים רק לגבי דיני שבת, ואינו תקף לגבי יום טוב. לכן אדם שיעשה שתי מלאכות ביום טוב, יעבור רק על לאו אחד, וילקה פעם אחת בלבד.
הגמרא אינה מתייחסת לדין ביום כיפור כשאדם עושה כמה מלאכות בבת אחת, האם הוא עובר על איסור אחד, ויהיה חייב חטאת אחת, או שיהיה חייב שתי חטאות.
בשו"ת רמ"ע מפאנו (סימן קכג ד"ה וכי תימא) כתב בפשיטות שאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים, וכתב שזה אחד הדברים ששבת חמורה בהם מיום הכיפורים. פני יהושע (שבת סז ע"ב במשנה) מסביר שכיון שהפסוק נאמר בשבת, אין ללמוד ממנו לגבי יום כיפור, כי שבת חמורה יותר, שיש בה איסור סקילה. וכן הוא מביא ראייה מכך שהרמב"ם כתב חילוק מלאכות רק לגבי שבת, עולה שאין חילוק מלאכות ביום כיפור. אמנם צל"ח (סנהדרין סג ע"א) מוכיח להיפך שמכך שלא כתוב בשום מקום ברמב"ם שאין חילוק מלאכות ביום כיפור, מוכח שגם ביום כיפור יש חילוק מלאכות1. כמו כן שבת הוקשה ליום כיפור, וניתן ללמוד משבת שיש חילוק מלאכות גם ביום כיפור2.
טורי אבן (מגילה ז ע"ב ד"ה הא) כותב שהשאלה אם יש חילוק מלאכות ביום כיפור תלויה בשאלה מאיפה לומדים את דין חילוק המלאכות בשבת. הגמרא אצלנו הביאה כמקור את הפסוק 'לא תבערו אש'. אמנם, הגמרא בשבת (ע ע"ב) מביאה שלשיטת ר' יוסי (הלומד מפסוק זה שהבערה ללאו יצאת) חילוק המלאכות נלמד מפסוק שנכתב לגבי חטאת: "ועשה מאחת מהנה" שממנו עולה שיש מקרה שבו עושים כמה מלאכות וחייבים על כל אחד חטאת. לכן דין זה יהיה תקף גם ביום כיפור, כי גם העובר עבירה בשוגג ביום כיפור חייב חטאת (לעומת העובר על יום טוב בשוגג שאינו חייב קרבן). אולם לשיטת ר' נתן שלומדים דין חילוק מלאכות בשבת מהבערה שהוא פסוק שכתוב לגבי שבת, דין זה לא יהיה תקף לגבי יום כיפור.
אמנם, רבי עקיבא איגר (מכות כא ע"ב) מבאר שלומדים משבת שיש חילוק מלאכות גם ביום כיפור, בלי תלות בלימוד שממנו לומדים בשבת. והסיבה שלא לומדים משבת ליום טוב אינה בגלל שאין לומדים מאיסור חמור לאיסור קל, אלא בגלל שאין להקיש בין שני דינים שונים: חילוק המלאכות בשבת הוא לחייב מספר קרבנות על מספר עבירות, ואילו חילוק המלאכות ביום טוב נדרש הוא כדי להלקות אדם כמה פעמים על כמה עבירות שעבר, ואין ללמוד הלקאות כפולות מקרבנות כפולים, כיון שיש להם דינים שונים. אבל ביום כיפור שחילוק המלאכות הוא לעניין חטאת וודאי שניתן ללמוד משבת, שיש חילוקי חטאות על מלאכות שונות.
בגליון ברוך טעם מוכיח מירושלמי (שבועות ג, ד) שאין חילוק מלאכות ביום כיפור שכתב: "הדא אמרה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים... אילו מי שעשה כולם בהעלם אחד כלום חייב? אלא אחת על כולן." ובצל"ח (שהובא לעיל) מבאר את הירושלמי באופן אחר.
המנחת חינוך (מצווה לב בתחילתה) כותב שיש גם נפקא מינה לחומרא מזה שאין חילוק מלאכות ביום כיפור, שבגלל שאין חילוק מלאכות, הרי שכל המלאכות נחשבות למלאכה אחת, לכן אם אדם עשה חצי שיעור ממלאכה אחת, והוסיף עליה חצי שיעור ממלאכה אחרת, כמו שקצר ודש חצי שיעור, חייב חטאת, למרות שלא עשה מכל מלאכה שיעור שלם, והוא הדין ביום טוב שאם עושה שני חצאי שיעור יעבור בלאו.
סיכום: לגבי שבת אדם שמבצע שתי מלאכות שונות, עובר על שתי עבירות שונות, וחייב שתי חטאות. לגבי יום טוב הגמרא ביומא אומרת שאדם שעושה כמה מלאכות לוקה רק פעם אחת. והאחרונים חלוקים בשאלה האם אדם שעושה כמה מלאכות ביום כיפור, חייב כמה חטאות או אחת.
____________
מעניין לציין שיש סתירה בין דברי רש"י מה היה קורה אילו לא היה דין חילוק מלאכות. רש"י בגמרא שלנו (יבמות ו ע"ב ד"ה לחלק) נוקט שאם לא היה דין חילוק מלאכות לא היו חייבים אפילו חטאת אחת, עד שיעברו את כל ל"ט המלאכות שנאמרו בשבת. ואילו רש"י בפסחים (ה ע"ב ד"ה שמע מינה) כותב שאם לא היה דין חילוק מלאכות היו חייבים על כמה מלאכות חטאת אחת.
לכן הצל"ח שהבין כפירוש רש"י ביבמות כותב שלא יתכן שלא היו כותבים את הדין שצריך לעבור על כל המלאכות על מנת שיתחייבו חטאת, ואילו הפני יהושע שהבין כפירוש רש"י בפסחים שבלעדי חידוש זה היה העובר על כמה מלאכות חייב רק חטאת אחת, כותב שלא יתכן שלא כתבו את הדין הזה, ולכן מסיק שהוא חייב גם על כמה עבירה חטאת אחת.
2 וכן הוכיחו אחרונים נוספים (קובץ על יד) מלשון הרמב"ם בהלכות שביתת עשור פ"א ה"ב שכל דבר שחייבים עליו חטאת בשבת, חייבים עליו חטאת ביום כיפור, ומזה נלמד שכמו בשבת, כך ביום כיפור יש חילוק מלאכות.
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
דיני קדימה בברכות
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
