ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הושענא רבה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
סוכות והושענא רבה - יום דין או שמחה?!
לכאורה ההנהגה של שמחה יתירה אינה עולה בקנה אחד עם חרדת יום הדין, והתמיהה גדילה עוד יותר על פי מה שנראה במקורות ששורש הדין בהושענא רבה ושורש שמחת בית השואבה אחד מהם.
והנה אם נתור במקורות, ניווכח שמקור יום הדין של הושענא רבה אינו רק במדרש ובזוהר אלא לכאורה זהו פשט המשנה במסכת ראש השנה (פרק א משנה ב), שכן נאמר במשנה: "...בחג נידונים על המים". הר"ן (בדפי הרי"ף; על המשנה שם) שואל מניין ידעו חז"ל שבחג נידונים על המים ומשיב שלמדו זאת מכך שנצטווינו על ניסוך המים בחג הסוכות. אם כן, בכל מהלך חג הסוכות אנו נידונים על המים וחיתום הדין הינו ביום האחרון של סוכות, בהושענא רבה. ורואים מדברי המשנה והר"ן שהדין עצמו גורם למצוות ניסוך המים שלוותה בשמחה גדולה.
יתירה מזו, המשנה קוראת לכל חג בשמו ולגבי חג סוכות מתנסחת "בחג", ומבארים התוס' יום טוב שם שבסוכות הייתה שמחה יתירה משום שמחת בית השואבה, ולכן השמחה שייכת אליו באופן מיוחד, ולכן המאפיין המיוחד של החג כפי שאנו אומרים בתפילה הוא "זמן שמחתנו". ומבאר את המילה "חג" על פי הרד"ק האומר שחג הינו מלשון ריקוד במחול שמסתובבים וחגים במעגל.
ויש לתמוה, אם זהו יום דין לכאורה יש להתנהג בכל סוכות כמו בימי עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים בהם איננו אומרים הלל, כתשובת הקב"ה למלאכים "אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה?!" (ר"ה דף לב), אם כן תמוה ולשמחה מה זו עושה?!
לפני שנתייחס לשאלה זו, נעמוד על משמעות וחשיבות התפילה על הגשמים.
הנה מצאנו שהכהן הגדול, האדם המקודש ביותר בישראל, נכנס ביום הכיפורים המקודש מכל הימים לקודש הקודשים המקודש מכל המקומות, ושם נשא תפילה קצרה ולא האריך כדי לא להבעית את ישראל הממתינים בחוץ. ודאי מחשבה רבה הייתה סביב תפילה זו, מהי הבקשה החשובה מכל בה יש להתמקד בהזדמנות פז זו. והנה במוקד תפילתו אמר הכהן הגדול "שתהא שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל בכל מקום שהם, אם שחונה גשומה, ואל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים לעניין הגשם בשעה שהעולם צריך לו. ושלא יצטרכו עמך בית ישראל בפרנסה זה לזה ולא לעם אחר". כלומר, עיקר תפילתו הייתה על הגשמים, על הפרנסה.
כיום התפילה על הגשמים תופסת חשיבות זניחה יחסית בין בקשותינו ולכן מתקשים אנו להבין זאת, אך הסיבה לכך היא כמובן התמורות שחלו המהלך הזמן. היום עיקר הפרנסה של העם אינה מבוססת על חקלאות ועל גשמים, ומעבר לכך, זוכים אנו לשפע של ברכה כלכלית וכמעט ואין יודע רעב מהו. אך בעבר הגשמים היו שאלה של חיים ומוות. בגשם תלויים חיי הכלל וחיי הפרט, ולכן ודאי הייתה זו תפילה מהותית וחשובה.
הואיל והגשם כל כך מהותי והחיים תלויים בו, עולה השאלה מדוע יש יום דין מיוחד לגשמים, הרי לכאורה כבר נידונים אנו על חיינו בראש השנה. שאלה זו נשאלה כבר על ידי הר"ן על משנה זו, והוא משיב שבראש השנה הדין הוא על הפרט ואילו הנאמר במשנה שבפסח נידונים על התבואה, בשבועות על העצרת ובחג על המים זהו דין על הכלל.
הטורי אבן (על הגמרא שם) מתקשה בדברי הר"ן, כיצד ניתן לחלק בין הכלל לפרט, הלא אם כל הפרטים נידונו ונגזר מנת חלקם ממילא נקבע בכך כבר מה יהא מנת חלקו הכולל של הכלל. ומשיב שאולי נגזר על הפרט רק מה יהא אחוז חלקו מהכלל, ואם כן הכמות בפועל תלויה עדיין בדין הכלל. וכן משמע מפשט דברי הר"ן. יש ללמוד מדבריהם על גודל תלותו של הפרט בכלל, עד שאין לו כלל דין עצמאי אלא כל דינו הוא רק יחסו אל הכלל. על כל פנים, למדים אנו מהר"ן שהדין על הגשמים אינו דין עצמאי אלא דין מהותי הקשור לחיינו ויש בכך קשר לדין שבראש השנה, ודברים אלו מתאימים למובא בזוהר שהושענא רבה מהווה חיתום של הדין שהתחיל בראש השנה.
לאחר שעמדנו על גודל משמעות הגשמים מתעצמת תמיהתנו, כיצד בחרה התורה לבטא ימים אלו דווקא בשמחה המופיעה בשיאתה.
כדי לנסות לעמוד על התשובה נתבונן בדיוקו של הגר"א במשנה במסכת סוכה. המשנה אומרת (סוכה ב, ט) ביחס לירידת גשמים בחג הסוכות: "משל, למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו". ומדייק הגר"א (קול אליהו) שלא נאמר שהעבד בא לתת כוס מים לרבו ושפכו בפניו אלא בא למזוג כוס לרבו, ופירוש הדברים הוא, שהעבד בא למזוג מים לתוך היין של רבו, כפי שהיה נהוג בימים שיינה המשובח של ארץ ישראל היה חזק ונזקק למזיגת מים, אולם רבו שפך לו את המים ולא נתן לו למזוג את היין. היין מבטא את הדין והמים את החסד, ולכן שפיכת המים מבטאת את אי רצונו של האדון במיתוק הדין. כך לאחר ימי הדין של ראש השנה ויום הכיפורים הקב"ה נתן לנו למתק את הדין על ידי מצוות הסוכה שהיא ביטוי לאהבתו וחסדו של הקב"ה עימנו. בשעה שיורדים גשמים הוראה היא משמים שאין הקב"ה מאפשר לנו למתק את הדין על ידי מצוות הסוכה.
אם כן, עבודתנו בחג היא להמשיך חסד. ולפי זה נוכל ליישב את תמיהתנו כיצד הדין והשמחה ילכו יחדו. דרך העבודה להמשיך חסד ואהבה היא דווקא על ידי שמחה וביטוי אהבתנו לקב"ה, וכך בניגוד לימי הדין בהם דרך העבודה היא ביראה ובתחנונים, בימי החג אנו דווקא מתעצמים בשמחה גדולה.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז ״אז בשביל מה התפללתי?״ — על כוחה של תפילה
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז לא לחכות להיות מלאך: לקדש את המציאות שלך
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.













