^ 1.מבואר בדברי רש"י שם (ד"ה בן עזאי ובן זומא) ש"תלמיד" הוא מי שעדיין לא הגיע לסמיכה.
^ 2.לגבי שניהם נראה שמדובר בשאלה על דבר הלכה וכן בשניהם נאמרה הרבותא "ואפילו במסכת כלה". לגבי הגדרת חכם בה נאמר ששואלים אותו "דבר חכמה" מבאר רש"י "מילתא דתליא בסברא", כלומר אין מדובר כאן על ידיעה וזיכרון בהלכה אלא ביכולת לחדש הלכה או פירושים מתוך חריפות וסברא.
^ 3.השולחן ערוך (חושן משפט רסב, כא) הביא את ארבעת התנאים (תלמיד חכם שמשיבים לו אבידה בטביעות עין הוא זה שמשנה במסכת, בפוריא ובאושפיזא וכן מקפיד על חלוקו להופכו), ואילו הסמ"ע כתב שהסוגיות חלוקות ולכן הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש לא הזכירו את התנאי המובא במסכת שבת, אך הש"ך כתב כי דבריו מגומגמים.
^ 4.סימן כו.
^ 5.שבת קיד ע"א.
^ 6.הראני אבי מורי שליט"א, שכך מפורש בדברי ה"חזון איש" (בבא בתרא סימן ה סקי"ח) שנימק: "כיון שאינם משתדלים על השגת הממון בשביל עסקם בתורה". לגבי מסי שמירה משמע מפשט הגמרא שהטעם הוא שתלמידי חכמים אינם זקוקים לשמירה, אך בדברי ה"חזון איש" שם מבואר שטעם זה אינו עומד לבדו, שהרי גם תלמידי החכמים אינם רשאים לסמוך על הנס ומחוייבים לדאוג לשמירה, על כרחנו גם פטור זה מבוסס בעיקרו על הטעם הקודם, שרוצים לסייע להם להתמיד בלימודם.
בהמשך דבריו, כותב ה"חזון איש", שבעיר בה נמצאים תלמידי חכמים רבים לא ניתן להטיל את כל העומס על האנשים הנותרים, ומסקנתו שקרוב הדבר שאין הנותרים צריכים לתת יותר מחומש מנכסיהם, כפי הגדר שמצאנו לגבי קיום מצוות עשה, שאין חובה להוציא יותר מחומש.
מסקנתו זו מובנת מאוד לפי הנחתו הראשונה, שעיקר הטעם של הפטור הוא כדי לסייע לתלמידי החכמים לשקוד על תלמודם, אך אילו הטעם שתלמידי חכמים אינם זקוקים כלל לשמירה כי התורה משמרתם היה סיבה מספיקה העומדת בפני עצמה, היה צריך לפוטרם מעיקר הדין בכל מקרה.
^ 7.שולחן ערוך יורה דעה רמג, ב.
^ 8.שם.
^ 9.סוכה פ"ב, מ"א.
^ 10.האיר עיני בכך הרב חזקי פוקס שי'.
^ 11.בהקשר זה היה רגיל סבי מורי זצ"ל לצטט באוזנינו את דברי הגר"א בעניין זה, שכוונת המאמר לרמוז לפסוק השמיני שבפרשה השמינית בתורה, הלא הוא "קטנתי מכל החסדים...". ומוסיף היה בשם "מהר"ץ חיות" שמידה זו (1/64) היא כדי שחלקו בגאוה של תלמיד חכם יתבטל בששים. (ראה "ברכת אשר" לספר בראשית לב, יא).
^ 12.הלכות דעות פ"ה, ה"א.
^ 13.הלכות יסודי התורה פ"ה, הי"א.
^ 14.ד"ה זה
^ 15.שולחן ערוך יורה דעה רמג, ב.
^ 16.ירושלמי בבא קמא פ"ח, ה"ו.
^ 17.שולחן ערוך חושן משפט א, סקי"ט.
^ 18.שולחן ערוך חושן משפט טו, א.
^ 19.הובאו דבריו בפתחי תשובה שולחן ערוך יורה דעה רמג, סק"ג.
^ 20.חושן משפט יב, כ.
^ 21.ירושלמי סנהדרין פ"א, ה"א.
^ 22.חילוק זה מתאים לדברי המהרי"ט והש"ך המובאים למעלה לגבי ליטרא זהב, שגם היום יש תלמידי חכמים לענין זה, שהרי גם שם הדין נובע מהחובה לכבד תלמיד חכם, אך כאמור, תרומת הדשן והרמ"א שם חלוקים וסוברים שאין.
^ 23.שולחן ערוך יורה דעה רמג, ח.
^ 24.סוף סימן רב.
^ 25.ראה שו"ת התשב"ץ א, לג.
^ 26.ראה שולחן ערוך (חושן משפט יא, א. ומקורו בבבא קמא קיב ע"ב) ששליח בית דין נאמן לומר שבעל הדין ביזהו ועל סמך דבריו מנדים את בעל הדין, אך אין סומכים על דבריו לכתוב שטר סרבנות, משום שהדבר יגרום להוצאות ממוניות של בעל הדין שיצטרך לשלם את עלות כתיבת השטר.
^ 27.שולחן ערוך הלכות טוען ונטען פז, טו.
^ 28.משפטי שבועות חלק ב שער כ.
^ 29.שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבלות שמ, ז.
^ 30.ירושלמי מועד קטן פ"ג, ה"ז.
^ 31.שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבלות יורה דעה תא, ה.
^ 32.שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה תרע, ג.
^ 33.אורח חיים תקמז סק"ח.
^ 34.שם סקי"ב.
^ 35. מהדורה שלישית תשס"ג פרק א הערה ד. שם דן מעט בהגדרות השונות שמצאנו לתלמיד חכם ובדין תלמיד חכם בזמן הזה.
^ 36.שולחן ערוך הלכות פריה ורביה אבן העזר ו, ב.
^ 37.ברכות סד ע"א.