שר האוצר חזרבתשובה

פעם, בערב יוםהכיפורים, נכנס בסערה לבית הכנסת, רבי לוי יצחק מברדיטשב סנגורם של ישראל, וצעק:'חפשו, חפשו היטיב. חפשו אפילו מתחת לספסלים ולשולחנות'.

כולם הביטו בובתמיהה – מה עלינו לחפש?

ורבי לוי יצחק ביאראת כוונתו – היום, בתשובה מאהבה, בכוחנו להפוך זדונות לזכויות. כדאי לפשפש ולמצואאת כל עוונותינו, ולהופכם בתשובה לזכויות. ככל שנמצא עוונות רבים יותר, כך יגדלוזכויותינו.

סיפור זה מציףבחדות את התמיהה הגדולה – כיצד בכוחה של התשובה להפוך זדון לזכות? אפשר להבין, שמישמתחרט על חטאי העבר ומקבל על עצמו לתקן את דרכו בעתיד, מתעלמים מעברו ואפילופותחים לו דף חדש. אך קשה להבין – כיצד העבר בעצמו מתעלה והופך לזכות?

למשל – אדם ששברצלחת, התחרט וקיבל על עצמו – לא לשבור צלחות. יתכן ונסלח לו, אך הצלחת השבורה לאתחדש פניה ותהפוך לשלמה. "מעוות לא יוכל לתקון".

להבנת התשובהלתמיהה מרכזית זו, נביא את מדרש חז"ל. בתנ"ך מסופר על יונתן בן גרשום בןמ(נ)שה, שהיה כהן לעבודה זרה – פסל מיכה. יונתן היה נכדו של משה רבינו, בכבודוובעצמו. התנ"ך הוסיף נ' קטנה לשם סבו, כדי להצניע עובדה נוראה זו.

חז"ל מסבירים,שיונתן התגלגל לדיוטא כה נמוכה בעקבות הבנה מוטעית של דברי סבו – משה רבינו. יונתןתר נואשות אחרי מקור פרנסה, ופגש את מיכה שהציע לו לשמש ככהן לעבודה זרה. יונתןשהתלבט אם לקבל את ה'תפקיד', נזכר בדברי סבו – "עבוד עבודה זרה ואל תצטרךלבריות".

משה רבינו התכווןלומר, שכל עבודה מכבדת את בעליה. עבוד עבודה שהיא זרה לך, כלומר אפילו – עבודהפחותה ובזויה כפשיטת עורות מנבילה בשוק, ובלבד שלא תיזקק לבריות. אך יונתן טעהופירש – עבוד עבודה זרה, לא עלינו. כמובן, פרשנותו מוטעית לחלוטין, ובכל זאתהמכשול השתלשל מתוך דברי משה רבינו.

והנה, עברו דורות,ודוד המלך מלך ברמה על ישראל. ראה דוד שיונתן הוא בעל תאוות ממון כה גדולה, הלךומינהו לשר האוצר של ישראל. בימי דוד שב יונתן בתשובה, והתנ"ך מכנהו באותםימים – "שבואל בן גרשום", ופירשו חז"ל – 'ששב לא-ל בכל ליבו'.

והנה, ממשיכיםחז"ל ומקשים – הכיצד שב לא-ל, והרי כתוב על יונתן הכהן לפסל מיכה, שהוא ובניוהיו כוהנים לעבודה זרה עד יום גלות הארץ? לכן הם מספרים – לאחר מות דוד, התחלףהמלך והתחלפה הממשלה. שלמה החליף את כל השרים, וכיוון שהודח שבואל מתפקידו, חזרלסורו, והפך שוב להיות כהן לעבודה זרה.

בטוחני – שכלהקוראים כעת את המאמר, אומרים בלבבם – זה נקרא חזרה בתשובה? יונתן, ראה באיזה צדמרוחה החמאה, והחליט להשתייך אליו. כשהכסף היה אצל מיכה, הלך לשם. כשבא דוד, שםכיפה וציצית ונהיה 'דוס'.

אולם, אם נתבונןלעומק, נבחין שהנביא מעיד על יונתן שהוא 'שבואל', "שב לא-ל בכל ליבו".הנביא מביא לנו את דבר ה'. הקב"ה, בוחן כליות ולב, מעיד עליו בכבודו ובעצמוששב בכל ליבו. זו הייתה תשובה אמיתית מעומק הלב. ובכל זאת, אחר כך נפל יונתן.הכיצד?

 זוהי עומקה של התשובה. החוטא, לוקח את הכוחותהאלוקיים, ומשתמש איתם לריחוק מה'. הרי גם בעת החטא, חייו של החוטא ניתנים לו מאתה', והכוחות לחטא מגיעים מה'. אם כן – אלו כוחות אלוקיים הלובשים לבוש שלילי.לפיכך, כשאנו חוזרים בתשובה, אנו לוקחים את אותם כוחות, ומחברים אותם מחדש למקורםהאלוקי.

זו הייתה אבחנתו שלהמעמיקה של דוד המלך, אביר התשובה. דוד הבחין שליונתן יש כוחות גדולים הקשוריםלממון. כאשר כוחות אלו לא מוצאים ביטוי חיובי, הם נופלים לעומק החטא. אולם, כאשרדוד מצא להם ביטוי חיובי (שר האוצר, קרוב לכסף), מיד הם שבו לאלוקים. באותם ימים,שב שבואל לאלוקים באמת ובתמים. רק כאשר, ניטל ממנו האופק החיובי, הוא שב ונפל.

זו הסיבה, שבכוחהשל התשובה לתקן גם את העבר. באמת, בזמן החטא, הכוחות לא נפלו ונשברו לחלוטין, הםרק לבשו לבוש שלילי, ובתשובה אנו משיבים אותם למקורם.

לפיכך, חודש אלולחל בסוף השנה ולא בתחילת השנה, ללמדנו שבכוחנו לתפוס גם את כוחות השנה החולפתולהעלותם. 'ומובטחים אנו שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד נגאלים'. במהרה בימינו!