ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך ואתחנן

פרשת ואתחנן

696
לחץ להקדשת שיעור זה
בפרשת השבוע התורה מספרת לנו על מעמד הר סיני וחוזרת על עשרת הדברות. הטקסט של עשרת הדברות כפי שהוא מסופר בפרשת השבוע שונה במקצת מהטקסט של עשרת הדברות שמופיע בפרשת יתרו. ההבדלים האלה זוכים להתייחסות ולפרשנות בתלמוד, במדרש ואצל מפרשים מאוחרים יותר של התורה.
ההבדל העיקרי בין הטקסטים מצוי בדיבר שנוגע לשבת. בעוד שבפרשת יתרו נצטווינו לזכור את יום השבת לקדשו, בפרשת ואתחנן אנחנו מצווים לשמור את יום השבת ולא לחלל אותו בביצוע מלאכות אסורות.
בתלמוד נאמר ששתי המילים האלה, "זכור" ו"שמור", נאמרו בדיבור אחד בהר סיני. נאמרו, כביכול, בבת אחת, בנשימה אחת. אפשר ללמוד כמה דברים מההסבר של חז"ל להבדל בין שני הטקסטים בעניין השבת: אחד מהם הוא שלא די במילים, ולא משנה כמה קדושות ומדויקות הן מנסות להיות, כדי להעביר את רוחב היריעה של ערכי הנצח, הקדושה והרוחניות. מילים, ולא משנה כמה הן יפות ומגוונות, תמיד מגבילות אותנו ומשאירות מקום לכפל משמעות ולטעויות בפרשנות. באמת אין מילים שמסוגלות כשלעצמן להעביר לנו את השלווה, הקדושה, הרוחניות והייחוד של השבת בעולמנו. לכן אנחנו נאלצים לומר שיש צורך להגות ולשמוע מילים שונות בבת אחת כדי להתחיל להבין ולקלוט את הערך האמיתי של השבת.
עוד דבר חשוב שיש ללמוד מהדואליות של הביטויים בעניין היום הקדוש ביותר בשבוע הוא שיש שילוב פנימי של ערכים ביום השבת. את תחושת השלווה והרוחנית שמאפיינות את היום הזה אי אפשר להשיג רק באמצעות דיבור על השבת או באמצעות הזדהות רוחנית ותיאורטית עם היום הקדוש. ההימנעות הכפויה ממעשי החולין של כל ימות השבוע – המגבלות, אם תרצו – היא זאת שתורמת יותר מכול לתחושה הטובה ולשלווה שמאפיינות את יום השבת. בלי "שמור", ה"זכור" נשאר מטרה בלתי מושגת. ובלי "זכור" – היין של הקידוש, החלות וסעודות היום – ה"שמור" הופך לנטל חסר חן.
שני הפנים האלה של השבת חייבים להתקיים ולקבל ביטוי במקביל כדי שהמשמעות האמיתית של היום תקנה לה אחיזה בגופו ובנפשו של היהודי. לכן נדרש תחכום שכלי ורגשי בשמירת השבת. שבת בלי מגבלות תהיה חסרת משמעות, סתם עוד יום בשבוע. לשבת בלי תפילה, לימוד תורה, לבוש הולם, מזון, תענוגות גוף ורוגע, מאבדת את תוקפה ואת המהות הקדושה של היום הזה. האופי הכפול של השבת, השמור והזכור, הוא זה שמעניק לה את צביונה הייחודי ואת אווירת הקדושה המאפיינת אותה. לפיכך חז"ל צדקו כשאמרו שזכור ושמור נאמרו בדיבור אחד, כיחידה אחת, בהר סיני. בזה טמון קסמו של יום השבת הקדוש.

הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
עוד בנושא ואתחנן
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il