ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
בתוספתא (תענית ב, ח) נאמר: "...מתריעין על הגשמים בשביעית מפני פרנסת אחרים". בתלמוד ירושלמי (תענית ג, א) מובאת תוספתא זו, והגמרא דנה: "מהו מפני פרנסת אחרים? חברייא אמרי: מפני פרנסת עכו"ם. ר' זעירא אמר: מפני פרנסת חשודים". בגמרא שם מסופר שרבי תמך בעמדת ר' זעירא כשדן בפני רבי על אדם שהיה חשוד על פירות שמיטה–סחר בפירות או עבד עבודות קרקע שאסורות בשביעית. כשר' זעירא דן בפני רבי כיצד להתייחס לאותו אדם, השיב לו רבי: "ומהי עביד עלו באו בגיחיי והוא עבד". מה יעשה אותו מסכן, שבשל מצוקה קשה עשה כן.
על עמדת חברייא –חכמים, נאמר עוד בתלמוד ירושלמי שם[מתורגם]: "חכמים סוברים כר' פנחס בן יאיר. רבי רצה להתיר שמיטה. שאל רבי את ר' פנחס בן יאיר: מה התבואות שהם מאכל אדם, האם טובות הן? אמר לו: העולשין שהם מאכל בהמה, טובים. ושוב שאל על תבואות שהם מאכל אדם, ושוב השיב לו שהעולשין שהם מאכל בהמה, טובים. אז ידע רבי שר' פנחס בן יאיר לא מסכים איתו.
בבבלי (תענית יט ע"ב) מובאות שתי ברייתות העוסקות בנושא זה ובהן אמירות בשמו של רבן שמעון בן גמליאל. באחת נאמר: "מתריעין... אף על האילנות בשביעית, מפני שיש בהן פרנסה לעניים". בברייתא השניה נאמר: "מתריעין על הספיחין בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לעניים".
פרנסת חשודים: לדברי הירושלמי יש עניים העובדים בקרקע בשנת שמיטה, ועל כן יש להתפלל שירדו גשמים כשיש בצורת גם בשנת שמיטה. מפרשי הירושלמי (פני משה וקרבן העדה) מסבירים שרבי סבר ששביעית בזמן הזה דרבנן ויש מקום לאפשר לעניים לעבוד. הראי"ה קוק זצ"ל (שבת הארץ- מבוא, מהד' מכון התורה והארץ, עמ' 92-91) כתב שחשודים הכוונה לחשודים על זריעה ועבודת הארץ, כשם "שפרנסת גויים" הכוונה שגויים זורעים וע"י הגשם הזרעים צומחים. לפי רבי: "באמת היה ראוי להתיר מפני הדחק, לימד זכות על העוברים מפני דחקם והצריך גם להתפלל עליהם שיצליחו למצוא את מחייתם אע"פ שהם עושים באיסור, שעיקר מחייתם תלוי במה שזרעו באיסור".
הרב יששכר תמר (עלי תמר, תענית עמ' שלה-שלו), הביא את דברי הראי"ה קוק הללו וכתב שאין חובה להסביר כך. לפיו, רבי רצה לבטל לגמרי את מצוות השמיטה מדרבנן. כיון שכך, מי שנאלץ לעבוד בגלל דחק איננו עבריין, ולכן אמר רבי על אותו אדם: "מה יעביד עלובא". וכמו שהתירו עבודה בחול המועד למי שמצבו דחוק (מועד קטן יב ע"א). אבל דעתו של ר' פנחס בן יאיר היתה שאפשר להסתפק בעולשין במאכל בהמות. לדבריו, לא מתפללים בשביל כאלו שמזלזלין ח"ו באיסור שביעית, אלא בשביל כאלו שעושים זאת בשל דחק.
לפי דברי הרב יששכר תמר קראו לכולם חשודים מפני שאי אפשר להבחין בין אלו לאלו, "אבל הם יהודים מקיימי תורה ומצוות אלא מתוך שאינם מגיבורי כח מחפשים להם היתר, ששביעית בזמן הזה דרבנן". בשונה מהראי"ה קוק, לדברי הרב יששכר תמר לא מוגדרים ככאלו שעברו עברות.
הראי"ה קוק (טוב רואי-תענית, עמ' קג-קד) עסק פעם נוספת בענין זה והעיר שבירושלמי לא נידון תפילה על ספיחין כפי שנידון בתלמוד בבלי, ועל כן: "יש לומר דכולי עלמא סבירה לו דספיחין אסורין, ואפילו הכי מתריעין עליהם משום פרנסת עוברי עבירה". גם כאן, הרב זצ"ל רואה באותם עניים עוברי עבירה, אך אף על פי כן יש להתפלל עליהם.
פרנסת עניים: בבבלי מובא שרשב"ג אמר שיש להתפלל בשל פרנסת עניים. תוס' (שם ד"ה רבן שמעון) העיר שבברייתא הראשונה אמר רשב"ג שיש להתענות על מחסור במים להשקיית אילנות, ומכאן שהוא סבר כר' עקיבא שאסור לאכול ספיחי זרעים (פסחים נא ע"ב). אך על פי הגירסה בברייתא שאחריה, רשב"ג סובר שיש להתענות למים שישקו את גידולי הזרעים - הספיחים שעניים מגדלים.
פרנסת גויים: בירושלמי מובא שחכמים אמרו שמתפללים בשביל פרנסת גויים. ה'פני משה' פירש שהתפילה למים בשביל פרנסתם של הגויים היא גם כן לטובת ישראל מאחר שאם תהיה בצורת מחירם יעלה והדבר יפגע בישראל לאחר השביעית. עוד ניתן לפרש שהדבר הוא לטובת ישראל גם במהלך השמיטה, שהרי אחת האפשרויות ליהנות מתוצרת חקלאית בשנת שמיטה היא מתוצרת נכרית שגדלה בארץ.
נראה להציע שפרנסת גויים אין הכוונה לטובת גויים שעובדים בשביעית, אלא במצב בו גויים כופים על יהודים לעבוד בשמיטה. פרנסת עכו"ם - בשל החובה של יהודים לתת מפרנסתם לעכו"ם. כך הורה ר' ינאי: "בראשונה כשהיו המלכות אונסת הורי רבי ינאי שיהו חורשין חריש הראשונה" (ירושלמי שביעית ד, ב) או ע"פ הבבלי: "מכריז ר' ינאי: פוקו וזרעו בשביעית, משום ארנונא". (סנהדרין כוע"א). לר' ינאי עצמו היו ארבע מאות כרמים (בבא בתרא יד ע"א). גויים תבעו מיהודים לספק להם מס או ארנונא או מזון למחנה הצבא, או כל תשלום אחר מהתוצרת החקלאית. במצב כזה, שיש בצורת ולא ירד גשם, נשקפת סכנה קיומית ליהודים שלא יהיה להם ממה לשלם את המס או התשלום הנדרש על כן יש להתפלל על הגשמים. ר' ינאי היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא, ונראה שאף הוא סבר שאפשר להקל בשביעית בזמן הזה בעת מצוקה.
אם דברינו נכונים הרי שיש זהות והקבלה מוחלטת בין המקורות. העניים הם אותם חשודים שבשל מצוקה עובדים בשמיטה, בשל גזרות גויים שמאלצים אותם לעבוד בשמיטה.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
מה מברכים על ברקים ורעמים?
למה באנו לעולם הזה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
חכמת התורה ומדעים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
