ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְאוּלָם אִם תִּשְׁאַל אֶת פִּי הֶעָצֵל, יָבוֹא לְךָ בְּמַאֲמָרִים רַבִּים מִמַּאַמְרֵי הַחֲכָמִים וְהַמִּקְרָאוֹת מִן הַכְּתוּבִים וְהַטְּעָנוֹת מִן הַשֵּׂכֶל, אֲשֶׁר כֻּלָּם יוֹרוּ לוֹ לְפִי דַעְתּוֹ הַמְשֻׁבֶּשֶׁת לְהָקֵל עָלָיו וּלְהַנִּיחוֹ בִּמְנוּחַת עַצְלָתוֹ, וְהוּא אֵינֶנּוּ רוֹאֶה שֶׁאֵין הַטְּעָנוֹת הָהֵם וְהַטְּעָמִים הָהֵם נוֹלָדִים לוֹ מִפְּנֵי שִׁקּוּל דַּעְתּוֹ, אֶלָּא מִמְּקוֹר עַצְלָתוֹ הֵם נוֹבְעִים, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתָהּ הִיא גוֹבֶרֶת בּוֹ – מַטָּה דַעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אֶל הַטְּעָנוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע לְקוֹל הַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי הַדֵּעָה הַנְּכוֹנָה. הוּא מַה שֶּׁשְּׁלֹמֹה צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר (משלי כו, טז), "חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם". כִּי הָעַצְלָה אֵינֶנָּה מַנַּחַת לוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִלּוּ חָשׁ לְדִבְרֵי הַמּוֹכִיחִים אוֹתוֹ, אֶלָּא יַחְשֹׁב הַכֹּל לְתוֹעִים וְשׁוֹטִים, וְהוּא לְבַדּוֹ חָכָם.
וְהִנֵּה תֵּדַע כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל מְנֻסֶּה בִּמְלֶאכֶת הַפְּרִישׁוּת, שֶׁכָּל קֻלָּא• צְרִיכָה בְּדִיקָה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיְּכוֹלָה לִהְיוֹת יְשָׁרָה וּנְכוֹחָה, אָמְנָם קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁתִּהְיֶה מֵעֲצוֹת הַיֵּצֶר וּמִרְמוֹתָיו, עַל כֵּן צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרֶיהָ בַּחֲקִירוֹת וּדְרִישׁוֹת רַבּוֹת וְאִם אַחַר כָּל אֵלֶּה תִּצְדַּק, וַדַּאי שֶׁהִיא טוֹבָה.
ה'זריזות' ממעלות המלאכים. יש להשתדל להידמות להם
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, חִזּוּק גָּדוֹל צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בִּזְרִיזוּת לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת בְּהַשְׁלִיכוֹ מֵעָלָיו כֹּבֶד הָעַצְלָה הַמְעַכֶּבֶת עַל יָדוֹ. וְתִרְאֶה שֶׁהַמַּלְאָכִים נִשְׁתַּבְּחוּ בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה הַזֹּאת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים קג, כ), "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ". וְאוֹמֵר (יחזקאל א, יד), "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק". וְהִנֵּה הָאָדָם הוּא אָדָם וְלֹא מַלְאָךְ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיַּגִּיעַ לִגְבוּרָתוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ, אַךְ וַדַּאי שֶׁכָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִתְקָרֵב בְּמַדְרֵגָתוֹ אֵלָיו רָאוּי הוּא שֶׁיִּתְקָרֵב. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מְשַׁבֵּחַ עַל חֶלְקוֹ וְאוֹמֵר (תהלים קיט, ס), "חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ".
_____________________________________
קֻלָּא – הכרעה להקל בדין מסוים.
ביאורים
כשבאים לעקור את המידות הרעות צריך לעוקרן משורשן. יש לחקור אלו מחשבות ומעשים קדמו למעשה המידה הרעה, ולנתח היכן הייתה השגיאה. רק אחרי ניתוח כל המערכות, ניתן לבנות תכנית פעולה חדשה שתביאנו אל המידות השלמות.
מתוך מגמה לעקור את העצלות, מכניס אותנו הרמח"ל לעמקי מוחו של העצל. העצל אינו מחפש איך 'לחפף'. ודאי גם שאינו רשע. יש לו הסברים שכליים וטענות 'טובות' לפשר מעשיו, ועל כן מצפונו שקט. פה בדיוק טמונה המלכודת. כיוון שהוא שלם עם דרכו, קשה להסביר לו היכן טעה, וממילא קשה לו לתקן את מעשיו.
טעותו של העצל היא בשיקול הדעת. הוא אינו מצליח להפריד בין חשיבתו השכלית לבין נטיותיו הגופניות למנוחה. לא מצליח להבחין מהו רצון השכל ומהו רצון הגוף. מכוח טעות זו, הוא נותן צידוק שכלי לנטיותיו הגופניות, ובטוח שהוא עושה את הצעד הנכון והישר. במקום שהשכל יוביל את חייו, הוא נשלט על ידי נטיות הגוף.
הרמח"ל מציע לנו פתרון. "כל קולא צריכה בדיקה". יש צורך בניתוח מעמיק מהיכן מגיע הרצון להנחות שאנו עושים לעצמנו. האם הן באות מחשיבה שכלית טהורה, או שמא הן רק עצת היצר הרע. מתוך בירור זה נוכל לברור לנו את הדרך הטובה שתביאנו לידי עשייה – או, במילים אחרות, לידי זריזות.
הרחבות
•עצלות המתבטאת בעשייה מהירה
וּלְהַנִּיחוֹ בִּמְנוּחַת עַצְלָתוֹ. הביטוי הרגיל של העצלות הוא בהימנעות מעשייה, אולם ישנו ביטוי הפוך לעצלות. כתוב במדרש: "על שדה איש עצל עברתי – זה אדם הראשון" [בראשית רבה כא, ב]. אדם הראשון חטא בעשייה ולא בהימנעות מעשייה, ובכל זאת מכנהו המדרש 'איש עצל '.
מסביר הרב דסלר : "אבל יש עצלות ויש מתינות; המתון בעל יישוב הדעת ואינו ממהר להחליט ולעשות, והעצל מתעצל מלהתיישב ובבהילות ממהר ועושה, מהירות זו היא פרי עצלות המחשבה (שם משמואל בשם האדמו"ר מקוצק). כוונת המדרש: אדם הראשון לפי גודל ערכו לא התיישב כדבעי לפני עשייתו" [מכתב מאליהו ה עמ' 95].
•יש מקום לקולות
כָּל קֻלָּא צְרִיכָה בְּדִיקָה. הרמח"ל אינו שולל בדבריו את היכולת ואת הצורך להקל במקומות הנכונים, אלא דורש מהאדם לבחון היטב מהיכן נובעת הקולא, האם ממקום אמיתי, או מרצון לוותר לעצמו.
הרב קוק עומד על כך שאמנם "ובמה שאפשר אפילו בצד הדוחק ללכת בלא התחכמות ודאי חובת כולנו להתאמץ ללכת בדרך הכבושה", כמו שבענייני ממונו אדם הולך בדרך בטוחה ולא לוקח סיכונים. "ומכל מקום כשההכרח הוא גדול מצינו כמה פעמים בדברי חז"ל שלא נרתעו מדרכי היתר חדשים" [ אגרות ראיה ב, תקנה].
האם מותר לפנות למקובלים?
תיקון ימי השובבי"ם
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה מחבר שמיים וארץ?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
חכמת התורה ומדעים
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
