ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דברת טובה בת מרים
1. מאכלים שנדיר למצוא בהם חרקים - אין חובה לבדוק, אך ראוי להסתכל על מנת להינצל מאיסור.
2. מאכלים ששכיחות החרקים בהם היא בגדר 'מיעוט המצוי' - חובה מדרבנן לבדוק.
3. מאכלים ששכיחים בהם חרקים - חובה מדאורייתא לבדוק.
ב. מאכל שניתן לבודקו אחר הבישול, יש לבודקו לפני הבישול שמא ישכח ולא יבדוק.
ג. שלש דעות בהגדרת מיעוט המצוי: קרוב למחצה, כעשרה אחוזים, כשהמיעוט תמיד קיים.
א. האם חייבים לבדוק כל מאכל מחרקים?
כתב החכמת אדם: "ראוי לאדם להסתכל בכל מה שאוכל ועל ידי זה ינצל מכמה תולעים, ומעיד אני עליי שכמה וכמה פעמים ניצלתי על ידי זה ברוך השם"1.
דברי ה'חכמת אדם' נאמרו בדרגת שכיחות חרקים נמוכה, אך כאשר דרגת שכיחות החרקים גבוהה קיימת חובה הלכתית לבדוק ולחפש אחר החרקים.
מקובל בפוסקים להגדיר שלש רמות של חיוב בדיקה, על פי רמת שכיחות החרקים באוכל2:
א. מאכלים שנדיר למצוא בהם חרקים, כגון גזר, תפוח אדמה וכדומה. במאכלים אלו אין חיוב לבדוק, אלא אם כן מתעוררת סיבה לחשש, כמו חור של תולעת, ריקבון וכדומה.
ב. מאכלים ששכיחות חרקים בהם היא בגדר 'מיעוט המצוי', כגון ירקות עלים, תאנים וכדומה. במאכלים אלו יש חיוב מדרבנן לבדוק. במידה והמאכל התבשל ללא בדיקה, מותר בדיעבד לפי שיש בזה שתי ספקות3- א. לא ודאי שהיה בכלל חרק במאכל. ב. גם אם נאמר שהיה חרק ייתכן שעל ידי הבישול הוא נימוח (ובטל ברוב).
ג. מאכלים ששכיחות חרקים בהם גבוהה, כגון כרובית, ברוקולי. במאכלים אלו יש חיוב דאורייתא לבדוק. במידה והאוכל התבשל ללא בדיקה, התבשיל אסור.
בכל המקרים הנ"ל, במידה ויש מאכל שניתן לבודקו גם לאחר הבישול, יש אומרים שלכתחילה יש לבודקו לפני הבישול על מנת שלא ישכח לבודקו4.
ב. גדר מיעוט המצוי
כאמור לעיל כאשר שכיחות המצאות החרקים באוכל היא בגדר 'מיעוט המצוי' יש חיוב מדרבנן לבדוק את המאכל. מהו מיעוט המצוי?
מדין תורה הולכים אחרי הרוב, אך חז"ל החמירו שאם המיעוט שכיח שלא לילך אחר הרוב בלי בירור ובדיקה. לדוגמא, אחת הגזירות המפורסמות ביותר של חז"ל היא 'דמאי'. הלוקח פירות מעם הארץ חייב לעשרן מספק שמא עדיין לא עושרו. טעם הגזרה הוא שמיעוט מצוי של עמי הארץ לא מעשרים5.
בהגדרת המושג מיעוט המצוי נחלקו ראשונים ואחרונים.
א. לדעת הריב"ש מיעוט המצוי הוא 'קרוב למחצה'6.
ב. לדעת המשכנות יעקב מיעוט המצוי הוא 10 אחוזים7.
ג. לדעת הגר"ש וואזנר שליט"א מיעוט המצוי לא נמדד באחוזים, אלא כל זמן שהמיעוט הכרחי (כלומר שהמיעוט הזה קיים תמיד) הוא נחשב למיעוט המצוי8.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












