ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
במה גדול אברהם מאותם עובדי אלילים אשר "ההתמכרות העמוקה שלהם לעבודה זרה ניצחה גם את רחמי הורים ותשם את האכזריות על בנים ובנות למידה קבועה בעבודת המולך" (הראי"ה קוק, איגרות ראי"ה, ב, איגרת שעט, עמ' מג)?
שאלה נוספת, שמופנית הפעם כלפי הקב"ה, בלשונו של ר' יוסף אבן כספי: "כיצד יצוונו הא ל לעשות תועבה כזאת?".
ועוד שאלה: התקשורת בין ה' לאברהם הייתה פתוחה וגלויה (ראו למשל בפרק ט"ו את תגובות אברהם על הבטחת הזרע שנשנית אך לא מתקיימת ועל הבטחת הארץ שאינה חד-משמעית, וראו בפרק י"ז את תגובת אברהם על הבטחה הנראית כבלתי סבירה, ובעיקר הסנגוריה האמיצה והעיקשת שלו על אנשי סדום), והנה מצוּוה אברהם לשחוט את בנו ואינו אומר ולו מילת הסתייגות אחת?!
תשובות שונות ניתנו לשאלות אלה, ונתמקד בתשובת המדרש המובאת ברש"י: "אחר הדברים האלה – אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר (להקב"ה): מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד" (רש"י לבראשית כב, א). לכאורה טענת השטן נכונה. זכה אברהם לנס והוליד בן, ואין מילת תודה אחת, שלא לדבר על קורבן תודה, רק "ויעש אברהם משתה גדול ביום היגמל את יצחק". ובכל זאת הפירוש מוזר, וכי הקב"ה מנהל את עולמו לפי גחמותיו של השטן?
מהו שטן? "אמר ריש לקיש: הוא שטן הוא יצר הרע" (ב"ב ט"ז ע"א). עתה נחזור לפירוש רש"י ונתרגם אותם ללשון פסיכולוגיית המעמקים. "אחר הדברים האלה" – אחר דבריו של יצר הרע של אברהם, אחר הרהוריו על עצמו. בפרק הקודם לפרק העקדה מסופר על הצלחה מלאה של אברהם: נולד לו בן משרה, הוא נפטר מבן האמה, כרת ברית שלום עם אנשי הסביבה ויכול כבר להתמסר כולו לייעודו: "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' א ל עולם" (בראשית כא, לג). אברהם הגיע ממש אל המנוחה ואל הנחלה, אך דווקא אז הרהורים קשים חובטים בו. ביטחונו האישי בטוהר אמונתו מתערער, והוא מתייסר: האמנם נאמנותי לה' היא שלמה, בלא כל פנייה אישית? ההצלחה הזאת, השכר המופלא הזה, האם אינם מהווים חיץ ביני ובין א לוהיי?
ביניים: משתוקק לניסיון
ואז באה אליו התשובה הא לוהית: אני נותן בך אמון מלא, אתה אינך בטוח באמונתך, ובכן עשה מעשה שיוכיח לך שאתה באמת ירא א לוהים. הרי בעולם האלילי הסובב אותך, הקרבת בן לאליל נחשבת לשיא הנאמנות. עשה גם אתה כמותם, הקרב לי את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק.
פירושו של רש"י מבוסס על תפיסה מיוחדת של הביטוי "אחר הדברים האלה" – אחר הדיבורים האלה, הדיבורים הפנימיים של אברהם. וכדברי הזוהר (בראשית, לך-לך ע"ז ע"ב): אין אתערותא דלעילא שלא קדמה לה אתערותא דלתתא. אין אדם מובל לעשייה גדולה בלא כל התחשבות ברצונו. אין אדם נדרש למעשה אולטימטיבי בלי שתהיה לו נטייה אישית, מודעת או לא מודעת, להשתתף בעשייה הזאת.
הצדיק האמיתי, המאמין הגדול, מרגיש את עצמו כל העת נתבע על ידי הא לוהים. ביסוד נפשו יש הכנה תמידית להתנסות. הוא פונה כמעט בכמיהה: "בחנני ה' ונסני" (תהילים כו, ב) ואכן "ה' צדיק יבחן" (תהילים יא, ה). אך יש סכנה בעמדה הזאת של הצדיק: בַצורך הבלתי פוסק להפגין את נאמנותו לא לוהיו עלול להתערב רגש נרקיסיסטי – ראה כמה אני מוכן להקריב.
וילך אברהם "ויקח את המאכלת לשחוט את בנו", כלומר לתת לעצמו הוכחה לנאמנותו לה'. באותו רגע באה ההוראה הא לוהית האמיתית: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" (בראשית כב, יב). ההוראה הראשונה "העלהו שם לעולה" (בראשית כב, ב) ביטאה למעשה את רצונו של אברהם. ההוראה השנייה "אל תשלח ידך אל הנער" היא המבטאת את רצונו של הא לוהים. אברהם נדרש לוותר על רצונו, ובלשון נופל על לשון – להקריב את רצונו. ואברהם לא שחט! הוא הבין ששחיטת הבן הייתה צורך שלו ולא צורך של הא ל. הציות להוראה "אל תשחט!" הוא הביטוי האמיתי לאמונה בה'.
המשמעות של קיום מצוותו של ה' היא האמונה, ולא ההתלהבות להוכיח לעצמך את אמונתך. גדולתו של אברהם היא לא בכך שהיה מוכן לשחוט, אלא בכך שהוא ויתר על ההזדמנות להיראות כגדול המאמינים ולא שחט. בראייה תת-הכרתית מעמיקה מסתבר שקורבן אדם הוא ביטוי לסיפוק יצר אגואיסטי אפל ולא ביטוי לאמונה צרופה.
מעובד מתוך הספר 'זכר לעולם בריתו', אסופת מאמריו של מו"ר אבי פרופ' אלעזר טויטו זצ"ל, שיצא לאור לאחרונה על ידי מכללת אורות ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.


















