ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"מה כתיב למעלה מן הענין? פרשת יתרו. מה שהוא מלמד את משה ואתה תחזה מכל העם וגו'. (ענין מינוי הדיינים). ואחר כך, וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֶּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ, ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. אמר שלמה (משלי, יד, י), לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר. אמר הקדוש ברוך הוא ישראל שהיו משועבדים בטיט ובלבנים במצרים, ויתרו ישב בתוך ביתו השקט ובטח. ובא לראות בשמחת תורה עם בני? לפיכך וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. למה כן? דרש משה קל וחומר, מה מצוה אחת כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן מצות הפסח, אמר (שמות, יב, מג), כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. עכשיו כשהוא בא ליתן את התורה לישראל, יהא יתרו כאן ויראה אותם. לפיכך וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ, ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְׁלִישִׁי".
ויש להבין הן התורה היא הוראה כיצד על אדם לנהוג בימי חייו, אם כן מדוע דוקא מי שהשתעבד בחומר ובלבנים זכאי לקבל את התורה. ועוד יש ששאלו, והן ערב רב עלה אתם שגם הם לא השתעבדו בחומר ולבנים, ובכל זאת לא מנע מהם משה מלהיות נוכחים במעמד קבלת התורה. ולא מסתבר לומר שיתרו בא רק להיות נוכח במעמד קבלת התורה אך לא חפץ להיות בכלל העם להתחייב במצות התורה ואילו ערב רב קיבלו עליהם להיות חלק מהעם. כי לפי זה אין עניינו של יתרו דומה לבן נכר הרוצה לאכול פסח. כלומר, שהוא משתתף בפועל בקיום המצוה והתורה מונעת אותו. ואילו החפץ רק לראות בשעה שישראל אוכלים את הפסח, אין איסור בכך. אלא משמע, שיתרו רצה להתגייר ולהיות נוכח במעמד קבלת התורה ומשה רבנו מנעו מכך, לפי שלא השתעבד בחומר ובלבנים במצרים. עוד יש לשאול, הן במשך הדורות ישנם כמה וכמה אנשי תורה שלא השתעבדו בחומר ובלבנים והתורה לא נמנעת מהם. ומדוע דוקא שעת קבלת תורה היא המכריעה בענין זה. והרי מצאנו שאף יתרו התגייר ובניו זכו לקבל את דושנה של ירחו כמבואר בספרי פרשת בהעלתך (לב). כדי שהדבר יובן יש להקדים את הנאמר שם בפסיקתא, לעיל:
"התורה משולשת, האבות משולשים והשבט משולש והחדש משולש. אמר ר' אבין הלוי: מנין שהתורה משולשת, המשולש הזה נוטה שלשה מינין, יין ודבש ופלפלין. יין מנין וכו'. כל מעשה אותו היום משולש. התורה, תורה נביאים וכתובים. ומשה שלישי ביניהם, (אהרן מרים ומשה). והימים שלישי והחודש שלישי ומשה נצפן לשלשה ירחים".
התורה מכילה יין דבש ופלפלין. דבש הוא מתוק ופלפלין חריפים, והיין אמצעי ביניהם ומשנה את טעם שניהם. וכן כל שלשת הדברים המציינים את מתן תורה רומזים הם מצד אחד על שלמות התורה ומאידך שמקבלי התורה אינם יחידים אלא באים מכוח האבות שכל אחד מהם השריש בעם כח אחר בעבודת ה' (כמבואר בעזרת השם בדברנו באריכות בפרשיות בראשית). ללמדך שאין בכוח היחיד לקבל את תורת ד' שהיא אלוקית רוחנית ואינה קשורה לאדם חומרי מעצם הוייתו. אכן שלושת הצדדים נותנים לעם מעמד מיוחד המתעלה מחומריותו של הפרט ולפיכך העם זכאי ויכול לקבל את התורה.
השעבוד של ישראל בחומר ובלבנים בא להחליש את מציאותם החומרית, ועל ידי כך אפשר להם להתרומם לפסגות רוחניות של קבלת התורה מתוך אספקלריא נכונה דבר שאינו ניתן לאדם אחר שחומרו לא צורף ולא זוקק בכור היתוך השעבוד.
יתרו שישב השקט ובטח בביתו אינו מסוגל לראות נכונה מראות אלוקים, ראיה כזו רק תזיק למעמדו הרוחני, באשר אדם עשוי להראות על ידו כעמוד, ועמוד יראה כאדם. דהיינו ראיית מראות אלוקים תראה בעיניו כדבר אחר או הפוך מהכוונה האמיתית אותה כיון בורא עולם להראות. הלוים למרות שלא שועבדו בחומר ולבנים במצרים, שהם משולשים, ומעלתם הרוחנית גדולה עקב כך, ובהיותם חלק מהעם, נקיים מחשש עיוות ראייתם. וכן ערב רב שעלה אתם שהלכו אחר הקדוש ברוך הוא עִם ישראל בארץ לא זרועה והיו מוכנים לחיות בקשיים מרובים כתוצאה מכך, אילולי האמונה שהאמינו בקדוש ברוך הוא. כמו שאומר הנביא ירמיהו (ב, ב): "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". הרצון להסתפח לנחלת ה' זיכה אף את ערב רב להיות ראויים למעמד קבלת התורה. לא כן יתרו שבא אל המדבר לראות בכבודן של ישראל, בהיותם אפופים ענני כבוד אוכלים מן ושותים מבארה של מרים. כאשר התורה כבר ניתנה ועתה עלינו ללומדה ולקיימה, לא רק כל יחיד בישראל כשר לכך, אלא אף הגר הנלוה אל ה' ראוי לכך.
ואכן כפי שביארנו בעזרת השם בפרשת כי תשא. חטא העגל נבע מראיה לא נכונה של אותן מראות אלוקים שראו הערב רב והאחרים, במעמד קבלת התורה.

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

הלכות שטיפת כלים בשבת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

מה מברכים על פיצה?

איך מותר להכין קפה בשבת?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















