ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"מה כתיב למעלה מן הענין? פרשת יתרו. מה שהוא מלמד את משה ואתה תחזה מכל העם וגו'. (ענין מינוי הדיינים). ואחר כך, וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֶּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ, ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. אמר שלמה (משלי, יד, י), לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר. אמר הקדוש ברוך הוא ישראל שהיו משועבדים בטיט ובלבנים במצרים, ויתרו ישב בתוך ביתו השקט ובטח. ובא לראות בשמחת תורה עם בני? לפיכך וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. למה כן? דרש משה קל וחומר, מה מצוה אחת כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן מצות הפסח, אמר (שמות, יב, מג), כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. עכשיו כשהוא בא ליתן את התורה לישראל, יהא יתרו כאן ויראה אותם. לפיכך וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ, ואחר כך בַּחֹדֶשׁ הַשְׁלִישִׁי".
ויש להבין הן התורה היא הוראה כיצד על אדם לנהוג בימי חייו, אם כן מדוע דוקא מי שהשתעבד בחומר ובלבנים זכאי לקבל את התורה. ועוד יש ששאלו, והן ערב רב עלה אתם שגם הם לא השתעבדו בחומר ולבנים, ובכל זאת לא מנע מהם משה מלהיות נוכחים במעמד קבלת התורה. ולא מסתבר לומר שיתרו בא רק להיות נוכח במעמד קבלת התורה אך לא חפץ להיות בכלל העם להתחייב במצות התורה ואילו ערב רב קיבלו עליהם להיות חלק מהעם. כי לפי זה אין עניינו של יתרו דומה לבן נכר הרוצה לאכול פסח. כלומר, שהוא משתתף בפועל בקיום המצוה והתורה מונעת אותו. ואילו החפץ רק לראות בשעה שישראל אוכלים את הפסח, אין איסור בכך. אלא משמע, שיתרו רצה להתגייר ולהיות נוכח במעמד קבלת התורה ומשה רבנו מנעו מכך, לפי שלא השתעבד בחומר ובלבנים במצרים. עוד יש לשאול, הן במשך הדורות ישנם כמה וכמה אנשי תורה שלא השתעבדו בחומר ובלבנים והתורה לא נמנעת מהם. ומדוע דוקא שעת קבלת תורה היא המכריעה בענין זה. והרי מצאנו שאף יתרו התגייר ובניו זכו לקבל את דושנה של ירחו כמבואר בספרי פרשת בהעלתך (לב). כדי שהדבר יובן יש להקדים את הנאמר שם בפסיקתא, לעיל:
"התורה משולשת, האבות משולשים והשבט משולש והחדש משולש. אמר ר' אבין הלוי: מנין שהתורה משולשת, המשולש הזה נוטה שלשה מינין, יין ודבש ופלפלין. יין מנין וכו'. כל מעשה אותו היום משולש. התורה, תורה נביאים וכתובים. ומשה שלישי ביניהם, (אהרן מרים ומשה). והימים שלישי והחודש שלישי ומשה נצפן לשלשה ירחים".
התורה מכילה יין דבש ופלפלין. דבש הוא מתוק ופלפלין חריפים, והיין אמצעי ביניהם ומשנה את טעם שניהם. וכן כל שלשת הדברים המציינים את מתן תורה רומזים הם מצד אחד על שלמות התורה ומאידך שמקבלי התורה אינם יחידים אלא באים מכוח האבות שכל אחד מהם השריש בעם כח אחר בעבודת ה' (כמבואר בעזרת השם בדברנו באריכות בפרשיות בראשית). ללמדך שאין בכוח היחיד לקבל את תורת ד' שהיא אלוקית רוחנית ואינה קשורה לאדם חומרי מעצם הוייתו. אכן שלושת הצדדים נותנים לעם מעמד מיוחד המתעלה מחומריותו של הפרט ולפיכך העם זכאי ויכול לקבל את התורה.
השעבוד של ישראל בחומר ובלבנים בא להחליש את מציאותם החומרית, ועל ידי כך אפשר להם להתרומם לפסגות רוחניות של קבלת התורה מתוך אספקלריא נכונה דבר שאינו ניתן לאדם אחר שחומרו לא צורף ולא זוקק בכור היתוך השעבוד.
יתרו שישב השקט ובטח בביתו אינו מסוגל לראות נכונה מראות אלוקים, ראיה כזו רק תזיק למעמדו הרוחני, באשר אדם עשוי להראות על ידו כעמוד, ועמוד יראה כאדם. דהיינו ראיית מראות אלוקים תראה בעיניו כדבר אחר או הפוך מהכוונה האמיתית אותה כיון בורא עולם להראות. הלוים למרות שלא שועבדו בחומר ולבנים במצרים, שהם משולשים, ומעלתם הרוחנית גדולה עקב כך, ובהיותם חלק מהעם, נקיים מחשש עיוות ראייתם. וכן ערב רב שעלה אתם שהלכו אחר הקדוש ברוך הוא עִם ישראל בארץ לא זרועה והיו מוכנים לחיות בקשיים מרובים כתוצאה מכך, אילולי האמונה שהאמינו בקדוש ברוך הוא. כמו שאומר הנביא ירמיהו (ב, ב): "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". הרצון להסתפח לנחלת ה' זיכה אף את ערב רב להיות ראויים למעמד קבלת התורה. לא כן יתרו שבא אל המדבר לראות בכבודן של ישראל, בהיותם אפופים ענני כבוד אוכלים מן ושותים מבארה של מרים. כאשר התורה כבר ניתנה ועתה עלינו ללומדה ולקיימה, לא רק כל יחיד בישראל כשר לכך, אלא אף הגר הנלוה אל ה' ראוי לכך.
ואכן כפי שביארנו בעזרת השם בפרשת כי תשא. חטא העגל נבע מראיה לא נכונה של אותן מראות אלוקים שראו הערב רב והאחרים, במעמד קבלת התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
