ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
לאה בת רחמה
ופרעה חולם והנה עמד על היאר. כאשר פרעה מספר החלום ליוסף נאמר (מא, יז), וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עומד על שפת היאר. דהיינו, בחלומו הוא ראה את עצמו עומד על היאור, שמשמעו עומד על המים ממש, ואילו כאשר סיפר החלום אמר, שהוא עומד על שפת היאור, ולא אמר שהוא עומד על המים.
כדי להבין זאת עלינו להקדים לבאר, שהנה פרעה קיבל את פתרון החלום של יוסף יותר מפתרונות אחרים שנתנו לו חרטומי מצרים. ולכאורה, מה מצא פרעה בפתרון יוסף, יותר מפתרונות אחרים. ויתרה מזאת, כולו היה אחוז התפעלות מפתרון יוסף עד שהכריז שאין נבון וחכם כמוהו, אשר רוח אלהים בו (מא, לח־לט) מהי החכמה הגדולה ורוח אלהים שראה פרעה בדברי יוסף. ועוד, יש ששאלו, שהנה מלבד פתרון החלום, יוסף נתן לפרעה עצה למנות איש נבון וחכם ולאסוף אוכל תחת יד פרעה. ומדוע עשה יוסף כך, הרי לא זה מה שנתבקש לעשות על ידי המלך. הלא אין זו אלא חוצפה לתת עצות למלך מבלי שנתבקש. ועוד, מדוע אמר שהכל יעשה תחת יד המלך, ולא אמר שכל אחד מאנשי מצרים יצבור בר בשיעור מסוים. אלא שהדבר מובן מאליו, אם כן גם התארגנות המלך לקראת הרעב מובנת מאליה. אכן חז"ל פירשו לנו (מדרש) שיוסף אמר לפרעה, שבחלומו פרעה ראה שצריך למנות איש נבון וחכם שיפקח ויצבור בר תחת יד פרעה. וצריך להבין היכן הדבר כתוב או רמוז בנאמר.
נראה שאמירת יוסף למנות איש מטעם פרעה ושיצברו תחת יד המלך, הוא פתרון למה שראה פרעה בחלומו שהינו עומד על היאור, דהיינו על המים ממש, ולא כפי שפרעה אמר על שפת היאור. כי היאור הוא זה שעולה ומשקה את ארץ מצרים ומזבל את הארץ, וכתוצאה מכך יש יבולי ברכה שם. כאשר היאור אינו עולה על גדותיו ואינו מציף את הארץ בא רעב במצרים. כפי שכתב רש"י (בראשית מז, י) על הנאמר, ויברך יעקב את פרעה וגו'. ומה ברכה ברכו, שיעלה נילוס לרגליו. לפי שאין מצרים שותה מי גשמים, אלא, נילוס עולה ומשקה, ומברכתו של יעקב ואילך, היה פרעה בא אל נילוס והוא עולה לקראתו ומשקה את הארץ. (תנחומא) עכ"ל. ומאז פסק הרעב בארץ מצרים.
לפיכך משמעות שונה יש אם פרעה חולם שהוא עומד על שפת היאור, או שהוא עומד על היאור. כאשר הוא עומד על שפת היאור, פירושו, שהוא עומד ורואה, אך אינו מעורב בענין. כי הרי מטבע הדברים, המלך שאוצרותיו מרובים, ורבים סרים למשמעתו, ביכולתו לכלכל את עצמו ומשפחתו בצורה טובה גם כאשר בארץ שורר רעב. אלא שהוא צריך לדאוג לממלכתו ואת זה הוא עושה על ידי הכונה לציבור כיצד יפעלו למנוע מהם חרפת רעב. ולפי שהעתיד ידוע בית המלכות מפרסם שכל אחד יעשה לביתו ויכין כפי יכולתו, וכאשר הרעב בא כל אחד מוציא מאוצרותיו ומה שאגר זה מה שיהיה לו.
ברם יוסף ראה ברוח אלהים ששרתה עליו שפרעה חלם שהוא עומד על היאור, לומר שהמלך הוא זה שצריך להיות מעורב ולשלוט על הברכה שתבוא בעטיו של היאור, ולפיכך יש למנות איש נבון וחכם שישלוט בכל מצרים ויצבור תחת יד פרעה. כי בודאי אין כונה שפרעה עצמו יתעסק בכך בלא ממונה מטעמו, כי אין דרכו של מלך לפעול בלא ממונים מכוחו. ועוד, כאשר יוסף תיקן את פרעה, והעמידו על אמיתות המראה שראה בחלומו, הבין פרעה, שפתרונו של יוסף אינו הרהורי לב הפותר אלא גילוי אלהי אמיתי מה עתיד להתרחש.
תפקידו של יוסף
מדוע גזרה החכמה העליונה שרק בצורה כזאת יוכלו להתגבר על הרעב, כי היה צורך שיוסף יתמנה לתפקיד, כדי שהאחים יבואו אליו. ואם הדבר היה מסור לכל אחד מאנשי מצרים, גם אם בני יעקב היו באים למצרים הם לא היו מגיעים דווקא אליו, שאפשר היה לקנות תבואה בכל חנות ובכל מחסן. ובזה נבין מדוע יוסף התנכר אליהם בתחילה, עד התוודעו אליהם. כי בודאי כדי לעשותו מושל במצרים ואב לפרעה לא היה צורך ברעב, שהרבה דרכים למקום, ובעיקר לפי מה שגילו לנו חז"ל (במדרש) שיוסף ידע את לשון הקודש יותר מפרעה, ואם הדבר היה נודע במצרים, היו מורידים את פרעה מכסאו ולכן גם הסכים פרעה לתת ליוסף גדולה כל כך גדולה להיות השולט במצרים ורק הכסא אגדל ממך (הואיל וגם לחכם גדול ואשר רוח אלהים בו, לא מקובל שמלך מעביר כוח שלטונו לו והוא בעצמו נשאר עם שם המלך בלבד) ונוסף לכך השביע את יוסף שלא יגלה ידיעה זאת במצרים.
אלא, היותו ממונה על תבואת מצרים, משמעו, שאחי יוסף יבואו אליו ויהיו נתונים למרותו, ועליו להביאם שיגלו דבקות איש ברעהו עד כדי מסירות נפש, ובזה יתקנו את אשר עוותו במכירת יוסף. ועוד, שהרמב"ן כתב על הנאמר (מא, לג),
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים וזה לשונו, כי לא יוכל השליט ללכת לכל הארץ. ואמר לו, שיהיה נבון וחכם, נבון שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף מידו ולתת להם כדי חיותם וימכור המותר לארצות אחרות לאסוף עושר וממון לפרעה, וכו', ואמר יוסף כל זה בעבור שיבחרו אותו כי החכם עיניו בראשו. עכ"ל.
ולכאורה, כבר נכווה יוסף, כאשר אמר לשר המשקים, וזכרתני, והזכרתני, והוצאתני מן הבית הזה (מ, יד). ולפי שתלה תקוותו לצאת מבית הבור בשר המשקים, נענש לשהות שם עוד שנתיים ימים (ונתבאר בחלק א, שהיה יוסף צריך לבטוח בקדוש ברוך הוא, ולא להישען על מנהג העולם שמבקשים מבני אדם אחרים שיעזרו להם. ע"ש הטעם לכך). וכאן הוא כביכול אומר שימנו אותו. אמנם הוא רק אמר שיש למנות ממונה ולא הזכיר את עצמו כמועמד, אך מדברי הרמב"ן שכתב, שהחכם עיניו בראשו, נראה שהדבר ברור, שהוא החכם והנבון ויש למנותו. ומדוע אין זו השענות על המצרים הרהבים, ולא לבטוח בבורא עולם מנהיג הבירה, שמתעסק עתה להמליכו על מצרים.
אכן לאמור, מובן הדבר היטב, כי כל העניין שפרעה עומד על היאור בא לומר שיש למנות את יוסף שהוא יהיה הממונה על כל תבואת מצרים ורק מתחת ידיו באופן אישי, יתנהל המסחר בתבואה זו בכל ארץ מצרים. ובעל כורחם האחים יבואו אליו ויפלו וישתחו לפניו כפי החלומות אשר חלם להם עוד בהיותו בבית אביו. המצרים, שכל אחד מהם זרע תבואה, כאשר שמע שרעב עתיד לבוא בארץ. ואין דרך המלכות לאסור על החקלאים לעשות כל אחד לביתו. וכאשר יש לאנשי השדה, מתפתח מסחר פרטי אף על פי שהשלטון מתנגד לכך, לכן התורה מדגישה (מא, נה) ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו וגו', וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ. ופירש רש"י, אמרו לו (המצרים לפרעה) אספנו הרבה והרקיבה, אמר להם, אם כן, כל אשר יאמר לכם (יוסף) תעשו. וכו'. לומר, שהמציאות הייתה שלא הייתה תבואה בכל הארץ מלבד באוצרות המלך, כדי שיוסף עצמו יהיה המשביר לכל עם הארץ ורק אצלו ניתן היה להשיג בר.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
איסור בשר וחלב
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
