- פרשת שבוע ותנ"ך
- האזינו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פרשת האזינו
יש בתורה שתי שירות גדולות, שתי שירות. האחת הוא שירת הים, שירת הגאולה שהייתה התגובה של משה ובני ישראל לאחר שניצלו משעבוד מצרים וחצו את ים סוף בשלום. השנייה היא זו המופיעה בפרשה שנקרא השבוע, פרשת האזינו. גם את השירה הזאת חיבר משה רבנו, אבל היא נכתבה אחרי 40 שנים שבהן נדדו בני ישראל במדבר סיני, לקראת הפרידה של משה עצמו מן החיים בעולם הזה.
ההקשר וכמובן הטון של שתי השירות האלה שונים מאוד. שירת הים היא שיר של התעלות וניצחון, של תחושת הקלה והצלה מאויב אכזר ומגורל מר. ביסודו של דבר, זאת שיר שעוסקת בעבר, שמתארת את מה שכבר התרחש ומכירה תודה על כל הטוב שהרעיף הקב"ה על עם ישראל.
בפרשת האזינו יש לשירה גוון הרבה יותר קודר. זאת שיר רצינית שעוסקת בחזון ונבואה. היא חוזה את האתגרים העצומים הצפויים בעתידו של העם הזה, שמשה אהב ושירת בנאמנות רבה כל כך. זאת שירה שתלווה את העם היהודי בכל שנות הגלות הממושכת והמייסרת, ברדיפות, בהישרדות, ולבסוף גם בניצחון.
הדור שלנו שעומד היום, 3,500 שנה אחרי שמשה אמר את המילים האלה, יכול לראות שדברי השירה האלה הם תיאור ברור ומדויק של מה שהיה שקרה בהיסטוריה שלנו וגם של הייעוד שלנו בעולם. שירת האזינו היא אקטואליה ולא רק תיעוד של העבר שלנו. שתי השירות של משה חיוניות לקידום החיים והחברה היהודית, אך כל אחת מהן נושאת מסר שונה.
היכולת לחיות בעבר ובעתיד גם יחד, כביכול, היא תכונה יהודית במיוחד. לעם היהודי יש זיכרון ארוך, וביחד כחברה, אם לא כל אדם בנפרד, אנחנו זוכרים את כל מה שקרה לנו. לדאבון הלב, יהודים רבים בחברה שלנו היום איבדו את הזיכרון הזה.
רק מיעוט בעולם היהודי מדקלם את שירת הים של משה בתפילה בכל יום. לחלק גדול בעם היהודי הגאולה ממצרים וקריעת ים סוף הם פחות מזיכרון עמום. לשכוח את שירת הים פירושו, בסופו של דבר, להוציא את עצמך מכלל ישראל ומהחיים היהודיים.
אך לשכוח את שירת האזינו פירושו לפגוע אף יותר ביהודים ובעם היהודי. היהודים שחיים רק בהווה ואינם רואים את הגדולה של העתיד מנתקים את עצמם מההשתתפות בעתיד הזה. שירת האזינו מבטיחה לנו גאולה ושלווה, חזרה בתשובה ועולם טוב יותר.
בלי חזון כזה והאמונה ששירת משה כאן, בפרשת האזינו, מדויקת ונאמנה, העם היהודי לא היה מצליח לשרוד את הלילה הארוך של הגלות והצרות. השירה הזאת אמורה להילמד, להיות מושמת בפיהם של בני ישראל כדי שתשמש עדות לכל ההיסטוריה שלנו והוכחה לזכויות הצודקות שלנו בעתיד. המשימה שלנו היא להתמסר מחדש להגשמת המטרות של "שירת האזינו" הגדולה בשנה הבאה עלינו לטובה.
ההקשר וכמובן הטון של שתי השירות האלה שונים מאוד. שירת הים היא שיר של התעלות וניצחון, של תחושת הקלה והצלה מאויב אכזר ומגורל מר. ביסודו של דבר, זאת שיר שעוסקת בעבר, שמתארת את מה שכבר התרחש ומכירה תודה על כל הטוב שהרעיף הקב"ה על עם ישראל.
בפרשת האזינו יש לשירה גוון הרבה יותר קודר. זאת שיר רצינית שעוסקת בחזון ונבואה. היא חוזה את האתגרים העצומים הצפויים בעתידו של העם הזה, שמשה אהב ושירת בנאמנות רבה כל כך. זאת שירה שתלווה את העם היהודי בכל שנות הגלות הממושכת והמייסרת, ברדיפות, בהישרדות, ולבסוף גם בניצחון.
הדור שלנו שעומד היום, 3,500 שנה אחרי שמשה אמר את המילים האלה, יכול לראות שדברי השירה האלה הם תיאור ברור ומדויק של מה שהיה שקרה בהיסטוריה שלנו וגם של הייעוד שלנו בעולם. שירת האזינו היא אקטואליה ולא רק תיעוד של העבר שלנו. שתי השירות של משה חיוניות לקידום החיים והחברה היהודית, אך כל אחת מהן נושאת מסר שונה.
היכולת לחיות בעבר ובעתיד גם יחד, כביכול, היא תכונה יהודית במיוחד. לעם היהודי יש זיכרון ארוך, וביחד כחברה, אם לא כל אדם בנפרד, אנחנו זוכרים את כל מה שקרה לנו. לדאבון הלב, יהודים רבים בחברה שלנו היום איבדו את הזיכרון הזה.
רק מיעוט בעולם היהודי מדקלם את שירת הים של משה בתפילה בכל יום. לחלק גדול בעם היהודי הגאולה ממצרים וקריעת ים סוף הם פחות מזיכרון עמום. לשכוח את שירת הים פירושו, בסופו של דבר, להוציא את עצמך מכלל ישראל ומהחיים היהודיים.
אך לשכוח את שירת האזינו פירושו לפגוע אף יותר ביהודים ובעם היהודי. היהודים שחיים רק בהווה ואינם רואים את הגדולה של העתיד מנתקים את עצמם מההשתתפות בעתיד הזה. שירת האזינו מבטיחה לנו גאולה ושלווה, חזרה בתשובה ועולם טוב יותר.
בלי חזון כזה והאמונה ששירת משה כאן, בפרשת האזינו, מדויקת ונאמנה, העם היהודי לא היה מצליח לשרוד את הלילה הארוך של הגלות והצרות. השירה הזאת אמורה להילמד, להיות מושמת בפיהם של בני ישראל כדי שתשמש עדות לכל ההיסטוריה שלנו והוכחה לזכויות הצודקות שלנו בעתיד. המשימה שלנו היא להתמסר מחדש להגשמת המטרות של "שירת האזינו" הגדולה בשנה הבאה עלינו לטובה.

"ואתה על במותימו תדרוך"
הרב משה צוריאל | שבת שובה, שנת תשס"ח

האזינו התשע"ו מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשרי תשע"ז

שירה האומה ואלקיה לפרשת האזינו
הרב דוד דב לבנון | תשפ"ג

שמים וארץ בתוכחתו של משה
הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | תשרי תשס"ג
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
אמת כואבת
תשע"ד
שבועות תשע"ד
תשע"ד
פסח תשע"ד
ניסן תשע"ד
פרשת שלח תשע"ד
תשע"ד
בריאת העולם של פסח
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דיני פרשת זכור
איך לומדים גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

תענית יחיד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט

הספק - פתח לאמונה
דני לביא | סיון תשפ"ג
מצוות בטלות לעתיד לבוא
שיעור 23 -פרקים מ"ט , נ"א - נ"ב
הרב אליהו ברין | ט"ו סיון תשפ"ג
