ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לא פעם אנשים אמרו לי שהם שמעו אותי בהרצאה כזאת או אחרת, ואני כלל לא זוכר שאמרתי משפט כל כך אווילי מול קהל. הזיכרון שלי לוקה בחסר לעתים תכופות ובוגד בי כשאני נזקק לו, אך גם השמיעה של המאזינים שלי לקויה לעתים קרובות. אנשים נוטים לשמוע את מה שהם רוצים לשמוע גם אם הדובר מעולם לא אמר את המילים.
כל זה חלק מהמצב האנושי, מהעובדה שאנחנו בני תמותה עם חולשות אנושיות. זאת באמת חוויה עצומה ומדהימה (כמה אני מתעב את המילה כפי שמשתמשים בה בימינו!) לעמוד בראש השנה מול הזיכרון המושלם שיש בשמים.
כל מעשינו ודברינו וכל מחשבותינו וכוונותינו נזכרים ועומדים לדין, ולא זו בלבד אלא שהם גם נזכרים באופן אובייקטיבי ואמיתי, בלי שום דעה קדומה או הטיה. ומסיבה זו ראש השנה הוא "יום זיכרון". יש בני אדם שנתברכו בכוחות זיכרון אדירים, אך אפילו הם עלולים לטעות. אפילו הרמב"ם, אחד מגאוני הזיכרון בכל הזמנים, הודה שפעם לא הצליח להיזכר במקור התלמודי שמצדיק את אחת הפסיקות שפסק ביצירתו האדירה "משנה תורה". אם הוא שכח, מי לא ישכח?! רק בשמים לא סובלים מבעיות זיכרון ושכחה.
זה מוביל אותנו לשאלת יסוד בנוגע לזיכרונות: מה אנחנו בוחרים לזכור ולאילו דברים אנחנו עושים סובלימציה ומחליטים לשכוח אותם? התורה מורה לנו שוב ושוב שלא לשכוח את עקרונות היסוד של החיים היהודיים – הקב"ה ומתן תורה בהר סיני, יציאת מצרים, חטא לשון הרע והרכילות, קדושת השבת, השנאה הנצחית של עמלק ושל רוב העולם הלא-יהודי כלפי עם ישראל, ולבסוף הנטייה של היהודים מדור המדבר עד ימינו לעורר את חרון אפו של הקב"ה בהתחמקות מהמחויבות שקיבלו על עצמם כשכרתו את הברית עמו.
בחרנו לזכור בחיים דברים אחרים, חשובים פחות - כמו אמירות טיפשיות ועלבונות לכאורה, נתונים חסרי חשיבות ודעות שגויות, פגיעה באגו וקנאה בהישגים של הזולת - והנחנו לזיכרונות היסוד שצריכים להנחות אותנו בחיינו, העקרונות שהזכרנו קודם, להעלות אבק בתהומות השכחה.
בראש השנה אנחנו נתבעים לתת דין וחשבון על הזיכרון והשכחה שלנו. הנביא ירמיהו אמר מזמן שעם ישראל איננו נאמן כי "עמי שכחוני". השכחה מולידה בורות ומונעת מהאדם להכיר את מורשתו, את אמונתו ואת עצמו, והבורות הזאת יוצרת אווירה של חטא, התבוללות, חילוניות, אלימות, תאוות בצע וחמדנות, אווירה שמסכנת את עצם קיומנו כעם וכמדינה. אבוי לאלה שכבר לא זוכרים עוד, מפני שבלי ידיעת העבר אין להם סיכוי לעתיד.
בתפילות מרוממות הרוח של ראש השנה אנחנו קוראים שיש בשמים, כביכול, ספר זיכרונות, ושלכל אחד ואחד מאתנו יש בספר הזה דף שמפרט את כל המעשים שעשה בחייו בעולם הזה. יותר מזה, גם החתימה והחותמת שלנו מופיעים בדף הזה ומעידים על אמיתות הדברים הכתובים בו. הדף הזה מזכיר לנו את מה ששכחנו ואם רצינו לשכוח את הדברים אם לאו.
בסופו של דבר, כשאנחנו עוזבים את העולם הזה, חוזרים לנשמתנו כוחות הזיכרון האמיתיים והמדויקים. וכפי שאנחנו אומרים בתפילה, הדף הזה מדבר בעד עצמו, פשוטו כמשמעו, ומכריז על האירועים והמעשים הרשומים בו. לכן יום הדין האחרון, כמו יום הדין של ראש השנה בעולם הזה, הוא יום של זיכרון והיזכרות.
ההיזכרות היא גורם חשוב שדוחף לחזרה בתשובה ולשיפור עצמי. אם נשתמש בלשון המדוברת המקובלת היום, ראש השנה צריך לשמש לנו מעין "סלפי" אולטימטיבי. הרצון הזה לזכור ולהנציח את עצמנו משקף את הרצון העצום שלנו ולהכיר את עצמנו באמת ולעומק. ביום שבו בשמים זוכרים הכול, אנחנו, על הארץ, צריכים להיזכר במחשבותינו ובמעשינו עד היום.
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך נראית נקמה יהודית?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
