ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְהַמַּדְרֵגָה הַשְּׁלִישִׁית אַחַר הַגָּזֵל וְהָעֲרָיוֹת לְעִנְיַן הַחֶמְדָּה* – הִנֵּה הוּא אִסּוּר הַמַּאֲכָלוֹת, בֵּין בְּעִנְיַן הַטְּרֵפוֹת עַצְמָם, בֵּין בְּעִנְיַן תַּעֲרוֹבוֹתֵיהֶן, בֵּין בְּעִנְיַן בָּשָׂר בְּחָלָב אוֹ חֵלֶב וְדָם וְעִנְיַן בִּשּׁוּלֵי גּוֹיִים וְעִנְיַן גִּעוּלֵי גּוֹיִים,* יֵין נְסִיכָם* וּסְתָם יֵינָם. כָּל אֵלֶּה הַנְּקִיּוּת בָּהֶם צָרִיךְ דִּקְדּוּק גָּדוֹל וְצָרִיךְ חִזּוּק,
כִּי יֵשׁ תַּאֲוַת הַלֵּב הַמִּתְאַוֶּה בְּמַאֲכָלִים הַטּוֹבִים וְחֶסְרוֹן הַכִּיס* בְּאִסּוּרֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּפְרָטֵיהֶם רַבִּים כְּכָל דִּינֵיהֶם הַיְדוּעִים וְהַמְבֹאָרִים בְּסִפְרֵי הַפּוֹסְקִים, וְהַמֵּקֵל בָּהֶם בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַחְמִיר אֵינוֹ אֶלָּא מַשְׁחִית לְנַפְשׁוֹ. וְכָךְ אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (ספרא שמיני פרק יב הלכה ג), "לֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" (ויקרא יא, מג) – "אִם מִטַּמְּאִים אַתֶּם בָּם סוֹפְכֶם לִטָּמֵא בָּם", וְהַיְנוּ, כִּי הַמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת מַכְנִיסִים טֻמְאָה מַמָּשׁ בְּלִבּוֹ וּבְנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם עַד שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּלֶּקֶת וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ,
וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּשַׁ"ס גַּם כֵּן (יומא לט ע"א), "וְנִטְמֵתֶם בָּם" – "אַל תִּקְרֵי וְנִטְמֵתֶם אֶלָּא וְנִטַּמְטֶם", שֶׁהָעֲבֵרָה מְטַמְטֶמֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, כִּי מְסַלֶּקֶת מִמֶּנּוּ הַדֵּעָה הָאֲמִתִּית וְרוּחַ הַשֵּׂכֶל שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לַחֲסִידִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ב, ו), "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה", וְהִנֵּה הוּא נִשְׁאָר בַּהֲמִי וְחָמְרִי מְשֻׁקָּע בְּגַסּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה.
וְהַמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת יְתֵרוֹת בָּזֶה עַל כָּל הָאִסּוּרִין, כֵּיוָן שֶׁהֵם נִכְנָסִים בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם מַמָּשׁ וְנַעֲשִׂים בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ. וּכְדֵי לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁלֹּא הַבְּהֵמוֹת הַטְּמֵאוֹת אוֹ הַשְּׁקָצִים בִּלְבַד הֵם הַטְּמֵאִים, אֶלָּא גַם הַטְּרֵפוֹת שֶׁבַּמִּין הַכָּשֵׁר עַצְמוֹ הֵם בִּכְלַל טֻמְאָה, אָמַר הַכָּתוּב (ויקרא יא, מז), "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר". וּבָא הַפֵּרוּשׁ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרא שמיני פרק יב הלכה ז), "אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין חֲמוֹר לְפָרָה, לָמָּה נֶאֱמַר בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר? בֵּין טְמֵאָה לָךְ וּבֵין טְהוֹרָה לָךְ, בֵּין נִשְׁחַט רֻבּוֹ שֶׁל קָנֶה* לְנִשְׁחַט חֶצְיוֹ. וְכַמָּה בֵּין רֻבּוֹ לְחֶצְיוֹ? מְלֹא הַשַּׂעֲרָה", עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְאָמְרוּ לָשׁוֹן זֶה בְּסִיּוּם מַאֲמָרָם, "וְכַמָּה בֵּין רֻבּוֹ" וְכוּ', לְהַרְאוֹת כַּמָה נִפְלָא כֹּחַ הַמִּצְוָה – שֶׁחוּט הַשַּׂעֲרָה* מַבְדִּיל בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה מַמָּשׁ.
וְהִנֵּה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יַחְשֹׁב אִסּוּרֵי הַמַּאֲכָל כְּמַאֲכָלִים הָאַרְסִיִּים אוֹ כְּמַאֲכָל שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ אֵיזֶה דָּבָר אַרְסִי, כִּי הִנֵּה לוּ דָּבָר זֶה יֶאֱרַע, הֲיָקֵל אָדָם עַל עַצְמוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ? אִם יִשָּׁאֵר לוֹ בּוֹ אֵיזֶה בֵית מֵחוּשׁ* וַאֲפִילּוּ חֲשָׁשָׁא קְטַנָּה, וַדַּאי שֶׁלֹּא יָקֵל, וְאִם יָקֵל לֹא יִהְיֶה נֶחְשָׁב אֶלָּא לְשׁוֹטֶה גָמוּר, אַף אִסּוּר הַמַּאֲכָל כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהוּא אֶרֶס מַמָּשׁ לַלֵּב וְלַנֶּפֶשׁ, אִם כֵּן מִי אֵפוֹא יִהְיֶה הַמֵּקֵל בִּמְקוֹם חֲשָׁשָׁא שֶׁל אִסּוּר, אִם בַּעַל שֵׂכֶל הוּא? וְעַל דָּבָר זֶה נֶאֱמַר (משלי כג, ב), "וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה".
___________________________________
חֶמְדָּה – תאווה. גִּעוּלֵי גּוֹיִים – תבשיל שנתבשל בסיר טרף של גוי. יֵין נְסִיכָם – יין נסך שניסכוהו לע"ז. חֶסְרוֹן הַכִּיס – הפסד ממון. קָנֶה – צינור הנשימה. חוּט הַשַּׂעֲרָה – הבדל דק. בֵית מֵחוּשׁ – מקום לספק.
ביאורים
תחום נוסף שבו עלינו לשמור על רמת נקיות גבוהה, הוא המאכלות האסורים . למזון יש חשיבות עליונה לאדם, כמו שלמדנו גם ביחס לממון וליצר העריות. המזון הוא אחד מהמצרכים הבסיסיים לבניית הגוף שלנו. בלעדיו הגוף יהיה חלש, לא יתפתח כראוי ואף יוכל להגיע לידי חולי. כל תהליך האכילה הוא חשוב, החל מהכנת האוכל, דרך לעיסתו בפה ועד עיכול המזון בגוף. בגלל חשיבותו של המזון עלינו לשים לב מה הם המאכלים שמרכיבים את הגוף ובונים אותו.
ערך נוסף להגבלת האכילה הוא לזכור שגם לה יש גבולות ועלינו לא להימשך אחר האכילה יותר מדי.
מי שישתה אקונומיקה יידרש לאשפוז מיידי בבית החולים, בתקווה שיצליחו להציל את חייו. גם מי שייקח לגימה קטנטנה יצטרך להגיע במהירות לבית החולים, שם יעשו שטיפה יסודית לקיבתו. אל הגוף לא מכניסים דברים מזיקים. יש מאכלים שאינם מתאימים כל כך לגוף האדם, אבל הגוף למד לעכל אותם כי התרגלנו לאכול אותם, למשל, חלב פרה (לכן יש הרגישים למוצרי חלב).
כשם שיש דברים הפוגעים בגוף, כך מאכלים אסורים פוגעים בנשמה. עם ישראל זכה לנשמה מיוחדת ולגוף מיוחד. מי שלא מקפיד על שמירת הכשרות ואכילת מאכלים כשרים פוגע בנשמה שלו וגם הגוף המיוחד שלנו נפגע מכך. לא רואים זאת כלפי חוץ, אבל הגוף נהיה גשמי וגס יותר, הנשמה לא יכולה להופיע ואי אפשר לחשוב מחשבות קדושות. כמו שאדם לא רוצה להתקרב לדיר חזירים בגלל הרפש והסרחון שנמצאים בו, כך גם הקב"ה אינו רוצה להתקרב אל מי שגופו נבנה מלכלוך.
ההקפדה על אכילת מאכלים כשרים צריכה להיות בדיוק כמו החשש מאכילת רעל. הרעל משחית את הגוף, ומאכל שאינו כשר משחית את הנשמה.
הרחבות
• איזו עברה מטמטמת ליבו של אדם
וְהַמַּאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת יְתֵרוֹת בָּזֶה עַל כָּל הָאִסּוּרִין, כֵּיוָן שֶׁהֵם נִכְנָסִים בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם. מלשונו של הרמח"ל נראה שכל עברה מטמטמת את הלב, אולם מאכלות אסורות מטמטמות בצורה חמורה יותר. הרמב"ן מבאר בטעמם של איסורי המאכלות: "ואין האסורין במאכלים רק (אלא) טהרה בנפש, שתאכל דברים נקיים שלא יולידו עובי וגסות בנפש, על כן אמר ואנשי קודש תהיון לי, כלומר אני חפץ שתהיו אנשי קדש בעבור שתהיו ראויים לי לדבקה בי שאני קדוש, לפיכך לא תגאלו נפשותיכם באכילת הדברים המתועבים" [שמות כב, ל]. המהר"ל מסכים שמאכלות אסורות מטמטמות ליבו של אדם מצד טבען, אולם אין זו הסיבה לכך שהתורה אסרה אותן. המצוות אינן עצות ורפואות טבעיות, אלא סדרים אלוהיים נעלים – "שאין כאן דבר טבעי במצוה זאת, רק גזרה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור עליה", ומחזק את דבריו מהגמרא (שאותה הביא גם הרמח"ל) האומרת ביחס לכל העברות שהן מטמטמות את ליבו של אדם, הואיל ונפשו של אדם הינה אלוהית ומתאימה לסדרים האלוהיים, ובעשותו ההפך מזה מושך עצמו לחומרנות ולנטיותיו הגסות [תפארת ישראל ח].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
