ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. 'לא נתנה תורה למלאכי השרת', ועל כן שרץ שלא ניתן לראותו אלא באמצעות מיקרוסקופ או זכוכית מגדלת, מותר באכילה.
ב. גם אם יש קושי לזהות את השרץ (צבעו דומה לעלה, הוא מוסתר בקפלים שבעלה וכו')- השרץ אסור מדאורייתא.
ג. במקרה בו בעין רגילה השרץ נראה כנקודה בעלמא, ובזכוכית מגדלת או במיקרוסקופ מבחינים שמדובר בשרץ- הגרש"ז אויערבך זצ"ל אוסר והגר"ש וואזנר שליט"א מתיר.
ד. שרץ שלם (ושאר בריות אסורות) חמור משאר האיסורים בכך שאינו מתבטל ברוב.
א. גודל השרץ האסור
כלל גדול אמרו חז"ל: "לא נתנה תורה למלאכי השרת". פירושו הוא שיש גבול לחובת ההשתדלות של האדם בקיום התורה, מאחר ויש גבול ליכולותיו1.
לכלל זה יש ביטוי מעשי בדיני איסור אכילת שרצים, שקצים ורמשים- התורה אסרה רק שרץ שניתן לראותו בעין רגילה, אך שרץ שניתן לראותו רק באמצעות עזרים, כגון זכוכית מגדלת או מיקרוסקופ, אינו אסור באכילה2.
עם זאת, שרץ שגדול מספיק על מנת שייראה בעין רגילה, אלא שקשה לראותו בגלל צבעו (כגון: תולעת לבנה בקמח, זבובון ירוק על עלי חסה), או בגלל המקום בו הוא נמצא (כגון בקפלים של העלה) אסור באכילה מדאורייתא3.
גם במקרה בו על מנת לזהות את השרץ יש צורך לבצע פעולות מסוימות, כגון: בדיקה מול אור חזק, משמוש ביד או רכישת מיומנות, השרץ אסור4.
במקרה בו בעין רגילה רואים נקודה שחורה על הפרי או הירק, אך בזכוכית מגדלת או מיקרוסקופ רואים שנקודה זו היא שרץ- נחלקו הפוסקים. דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל ששרץ זה אסור. ודעת הגר"ש וואזנר שליט"א ששרץ זה מותר5.
ב. מדוע שרץ לא בטל ברוב?
מהפסוק "אחרי רבים להטות" למדו חז"ל דיני ביטול ברוב6.
ככלל כאשר נופל איסור להיתר, אם רוב התערובת היתר, מותר מדאורייתא לאכול אותה. במקרה בו האיסור וההיתר יבשים הרוב הנצרך הוא 'חד בתרי'. הפוסקים חלוקים האם הכוונה היא שעל כל חתיכת איסור יש שתי חתיכות היתר (לדוגמא: על מנת לבטל עשרים חתיכות איסור, יהיה צורך בארבעים חתיכות היתר) או שמספיק שיהיה בתערובת יותר מ50% היתר (לדוגמא: על מנת לבטל עשרים חתיכות איסור, מספיקות עשרים ואחת חתיכות היתר)7.
במקרה בו אחד מהם לח, יחס הביטול הוא אחד לששים, לפי שחז"ל שיערו שברוב כזה האיסור לא משפיע על טעם התערובת8 (ישנם פרטים רבים בדיני בטול ברוב, לכן בכל מקרה יש לשאול מורה הוראה הבקי בהלכות אלו).
חז"ל סייגו את ההיתר ואסרו כמה סוגים של תערובות. אחד האיסורים הוא 'בריה', כל בעל חיים שלם או חלק שלם מבעל חיים (כגון גיד הנשה בשלמותו) שמתערב בהיתר אינו מתבטל בו9.
הסיבה שחז"ל החמירו היא שהמיעוט בטל ברוב כשאינו ניכר, אך דבר חשוב ניכר תמיד, וחלק שלם מבעל חיים וכן בעל חיים שלם הוא דבר חשוב ותמיד ניכר בתערובת10.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רמב"ם וכוזרי
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
