ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שרצים שאינם נראים לעין

בית מדרש הבית היהודי כשרות דיני כשרות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

חשוון תשע"ה

שרצים שאינם נראים לעין


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

עיקרי ההלכות
א. 'לא נתנה תורה למלאכי השרת', ועל כן שרץ שלא ניתן לראותו אלא באמצעות מיקרוסקופ או זכוכית מגדלת, מותר באכילה.
ב. גם אם יש קושי לזהות את השרץ (צבעו דומה לעלה, הוא מוסתר בקפלים שבעלה וכו')- השרץ אסור מדאורייתא.
ג. במקרה בו בעין רגילה השרץ נראה כנקודה בעלמא, ובזכוכית מגדלת או במיקרוסקופ מבחינים שמדובר בשרץ- הגרש"ז אויערבך זצ"ל אוסר והגר"ש וואזנר שליט"א מתיר.
ד. שרץ שלם (ושאר בריות אסורות) חמור משאר האיסורים בכך שאינו מתבטל ברוב.

א. גודל השרץ האסור
כלל גדול אמרו חז"ל: "לא נתנה תורה למלאכי השרת". פירושו הוא שיש גבול לחובת ההשתדלות של האדם בקיום התורה, מאחר ויש גבול ליכולותיו1.
לכלל זה יש ביטוי מעשי בדיני איסור אכילת שרצים, שקצים ורמשים- התורה אסרה רק שרץ שניתן לראותו בעין רגילה, אך שרץ שניתן לראותו רק באמצעות עזרים, כגון זכוכית מגדלת או מיקרוסקופ, אינו אסור באכילה2.
עם זאת, שרץ שגדול מספיק על מנת שייראה בעין רגילה, אלא שקשה לראותו בגלל צבעו (כגון: תולעת לבנה בקמח, זבובון ירוק על עלי חסה), או בגלל המקום בו הוא נמצא (כגון בקפלים של העלה) אסור באכילה מדאורייתא3.
גם במקרה בו על מנת לזהות את השרץ יש צורך לבצע פעולות מסוימות, כגון: בדיקה מול אור חזק, משמוש ביד או רכישת מיומנות, השרץ אסור4.
במקרה בו בעין רגילה רואים נקודה שחורה על הפרי או הירק, אך בזכוכית מגדלת או מיקרוסקופ רואים שנקודה זו היא שרץ- נחלקו הפוסקים. דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל ששרץ זה אסור. ודעת הגר"ש וואזנר שליט"א ששרץ זה מותר5.

ב. מדוע שרץ לא בטל ברוב?
מהפסוק "אחרי רבים להטות" למדו חז"ל דיני ביטול ברוב6.
ככלל כאשר נופל איסור להיתר, אם רוב התערובת היתר, מותר מדאורייתא לאכול אותה. במקרה בו האיסור וההיתר יבשים הרוב הנצרך הוא 'חד בתרי'. הפוסקים חלוקים האם הכוונה היא שעל כל חתיכת איסור יש שתי חתיכות היתר (לדוגמא: על מנת לבטל עשרים חתיכות איסור, יהיה צורך בארבעים חתיכות היתר) או שמספיק שיהיה בתערובת יותר מ50% היתר (לדוגמא: על מנת לבטל עשרים חתיכות איסור, מספיקות עשרים ואחת חתיכות היתר)7.
במקרה בו אחד מהם לח, יחס הביטול הוא אחד לששים, לפי שחז"ל שיערו שברוב כזה האיסור לא משפיע על טעם התערובת8 (ישנם פרטים רבים בדיני בטול ברוב, לכן בכל מקרה יש לשאול מורה הוראה הבקי בהלכות אלו).
חז"ל סייגו את ההיתר ואסרו כמה סוגים של תערובות. אחד האיסורים הוא 'בריה', כל בעל חיים שלם או חלק שלם מבעל חיים (כגון גיד הנשה בשלמותו) שמתערב בהיתר אינו מתבטל בו9.
הסיבה שחז"ל החמירו היא שהמיעוט בטל ברוב כשאינו ניכר, אך דבר חשוב ניכר תמיד, וחלק שלם מבעל חיים וכן בעל חיים שלם הוא דבר חשוב ותמיד ניכר בתערובת10.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il