ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
שבט תשנ"ג
שאלה
רב שממונה על חינוך הנוער בקהילה ואין לו קהילה או בית הכנסת, האם מותר לפטר אותו אם הוא לא ממלא אחר דרישות מעבידיו?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
195 - טיפול בעציצים בשנת שמיטה
196 - סמכות הקהל לפטר רב
197 - זמן תפילה לכתחילה
טען עוד
רב הממונה כמורה לחינוך הנוער בקהילה, אין כוח למעבידיו לפטרו ממשרתו, אע"פ שאינו ממלא, לטענתם, אחר דרישותיהם, אבל יש ללכת לבית-דין לדיני ממונות, ושני הצדדים צריכים להעלות את טענותיהם בפני בית-הדין 1 , ובית-הדין יפסוק לפי המבואר בשו"ע 2 . אם קיים חוזה מפורש לזמן מסוים, הרי בזמננו, הרשות נתונה לשני הצדדים לנהוג כנראה בעיניהם 3 , אחרי פקיעת הזמן הקבוע בחוזה.
^ 1. "אגרות משה" חו"מ ח"א סי' עז.
^ 2. שו"ע יורה דעה סי' רמה חושן משפט סי' שלג-שלה (הלכות שכירות פועלים).
^ 3. אמנם נראה מלשון ה"אגרות משה" בכמה מקומות שאין לפטר בלא טענה אף בתום זמן החוזה:
א. "אגרות משה" (חו"מ ח"א סי' עו) "והנה בלא טענה כלל אין יכולין לסלק אף אם נימא כמו שכתב כתר"ה שהיו צריכין למנותו בכל שנה, מכיון שעצם הדין בארתי באורך בתשובה אחרת, ששוכר פועל סתם הוא לכל הזמן שצריך השוכרו, כגון בפעקטארי, וכן הוא בישיבה שהוא לכל זמן שיתקיימו. אך שרוצים לבטל זה מצד המנהג שמחדשין המינוי בכל שנה, להוכיח מזה שמינוהו רק לשנה, ואין זה הוכחה של כלום, כי ידוע שלא אירע שיסלקו בלא טענה, וא"כ שוברו עמו ובטלה ההוכחה ונשאר כעצם הדין דהוא שכור לעולם. וממילא אף שמנהג בתי ספר של הנכרים שהם מסלקין גם בלא טענה, אינו כלום, דיש למיזל בתר מנהג של מקום זה יותר ממנהג המדינה".
ב. שם (סי' עז): "הנה כששכרו מלמד סתם, אם עושה מלאכתו באמונה שהוא מסביר היטב לתלמידים מה שלומד איתם ורואה שיחזרו על למודם כפי הצורך להם ולא יבטלו זמן הלימודים בדברי בטלה, והוא ירא שמיים שהתלמידים ילמדו ממנו להיות שומרי תורה ומצוות, הוא המלמד הראוי להיות מורה ומלמד לתלמידים שאי-אפשר לסלקו. ואף אם בעת ששכרוהו אמרו, שיהיה הרשות בידם לסלק אותו לשנה האחרת אף בלא שום טענה, יש ספק גדול אם יוכלו לסלקו, משום שהדירעקטארן והמנהלים נבררו רק לעשות כדין התורה שהוא לשם שמים. וכיון שלסלק בלא טענה ודאי אינו לשם שמים, אין להם זכות ע"ז ואפשר שאין תנאם כלום. ואם שכרוהו סתם, אף שהקאנטראקט נתנו רק על זמן כשנה ושנתיים, זה ודאי לא נחשב כתנאי לסלקו כשירצו אף בלא טענה, ואין יכולים לסלקו כשליכא טענה שיזכו ע"פ דין".
ג. שם (חו"מ ח"ב סי' לד): "הנה ברור ופשוט שמי שנתקבל לרב באיזה בימ"ד, וכן ללמד שם שיעורים במשנה או בגמרא או בהלכה, אי אפשר לסלקו לעולם כשאין עליו טענה ברורה שיסכימו בי"ד של רבנים מומחים, בין מדין שררה בין מדין פועל כמבואר באורך בח"א בחו"מ סי' עה, ואף שנתנו לו כתב מינוי וכתוב שם, שהוא רק על משך איזה זמן, אינו כלום".
אולם מרן הגר"ש ישראלי כתב, בהתיחסו לדברי ה"אגרות משה" בסעיף א, שם מבואר הנימוק "כי ידוע שלא יסלקו בלי טענה, וא"כ שוברו עימו ובטלה ההוכחה (היינו ההוכחה ממה "שיש מנהג שמחדשים המינוי בכל שנה"), ונשאר בעצם הדין דהוא שכיר לעולם", עכ"ד, היינו שמסתמך על המנהג הידוע שאין מסלקים בלי טענה, שמזה מתברר לדעתו, ש"הנוהג שמחדשים המינוי בכל שנה" הוא רק מבחינה פורמלית, מבלי לייחס לזה משמעות של מינוי זמני, וא"כ אין דבריו אמורים אלא במקום שהמנהג "הידוע" הוא שהמינוי הוא לעולם, אך הן לא מקובלים הדברים בזמננו, שמתיחסים לחוזה שנערך בין הצדדים כבעל תוקף של ממש, שעל כן ברור שבזמננו (וכן במקום שאין שום נוהג מגובש, כגון בקהילה חדשה), אחרי פקיעת הזמן הקבוע בחוזה הרשות נתונה לשני הצדדים לנהוג כנראה בעיניהם. שהרי מה שכתב "שבעצם הדין דהוא שכיר לעולם" אינו אלא מפני שיש לראות את המנהג הקבוע בדרך כלל כמותנה במפורש שהוא "שכיר לעולם", אבל כשאין מנהג קבוע מעין זה, כי אז ודאי שיש לחוזה תוקף מחייב.
[עיין ב"חתם סופר" או"ח סי' רו "נהי דכותבים זמן בשטר הרבנות, היינו לטובת הרב המושכר, שיהיה יכול לחזור בו אחר כלות הזמן, אבל הקהל אין בידם לחזור אפילו ככלות הזמן אלא במקום שנהגו". נראה שגם אם המנהג לפטר אחרי כלות זמן אזלינן בתר המנהג, עיין בעניין זה מקורות נוספים בספר "דיני עבודה במשפט העברי", ד"ר שילם ורהפטיג, ח"ב עמ' 536 ואילך, וכן ב"ישכיל עבדי", חו"מ ח"ד סי' ג סעיף א].
והוסיף עוד מרן הרב ישראלי: "י"ל לענ"ד שגם במקום שיש מנהג ידוע, ששכירות סתם היא לעולם, כל שהותנה במפורש שהמינוי הוא לזמן, יש לראות זאת כהסכמה וכויתור על המנהג, מכיון שהכלל בידינו בדבר שבממון תנאו הוא קיים, כר' יהודה (כתובות נא ע"א), ולא יהא עדיף מנהג על חיוב שהוא מן התורה. ומצינו תנאי של מינוי מלמד לזמן (סי' שלג סעיף ב' ברמ"א ועוד) ובתשובת הרמ"א (סי' נ): "וכבר ידוע שדין מלמד כדין פועל". ודו"ק.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דיני פלסטר בשבת
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
