ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הסיפור שלנו סובב סביב מאמר חז"ל במסכת חגיגה (יב:). הגמרא שם מזכירה שלוש מימרות, שנסובות כולן על הפסוק "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי".
המימרה הראשונה עוסקת ברקיע הנקרא מעון:
"מעון שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי".
המימרה השנייה היא המימרה הנזכרת בסיפור שלנו:
"אמר ר"ל, כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו. ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו? משום ובלילה שירה עמי".
המימרה השלישית היא גרסה נוספת של המימרה הקודמת:
"ואיכא דאמרי, אמר ר"ל: כל העוסק בתורה בעוה"ז, שהוא דומה ללילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעוה"ב, שהוא דומה ליום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי".
התבנית של שלוש המימרות זהה. הלילה נועד לתיקון ובנייה, שבאמצעותם אפשר להמתיק את היום הבא לאחר הלילה ולהעניק לו משמעות. העיסוק בתורה בלילה הוא המושך על האדם חוט מתקן של חסד ביום.
מכוחה של עשיית הלילה נגאל היום. העיסוק בתורה בעולם הזה מעניק משמעות לכל חיי העולם הבא. שירת המלאכים בלילה יכולה להמתיק את רמיסת כבודם של ישראל ביום שלמחרת. הלילה הוא זמן לעשייה חשאית, שעתידה לתת את אותותיה כשהשמש תעלה על הארץ.
ההבנה המקיפה הזו היא שמניעה את אביו של ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב לשאול אותו את השאלה. הרי אנו קמים בכל לילה בחצות ועוסקים בתורה בלילה, ואם כן מדוע אין עשיית הלילה משפיעה על היום? מדוע איננו זוכים לתקן בלילה כך שהיום שלמחרת ייראה אחרת?
אין צל של ספק כי שאלה זו היא בעלת משמעות עמוקה הרבה יותר משאלה של פרנסה. אביו של ר' יצחק אייזיק מדבר על קימת חצות ועל לימוד התורה מחצות הלילה. משמעות עמוקה יש לקימת חצות: הלילה נתפס כליל הגלות הארוכה, ומחצות הלילה ואילך מתחיל היום הבא להופיע. אז קמים חסידים ואנשי מעשה ומבכים את חורבן הבית ומתפללים על גלות השכינה. רוצים הם שהיום שיפציע למחרת יהיה יום של גאולה, יום שבכי הלילה ולימודו יהיה מוטבע בו. אם כן, איך ייתכן שלאחר קימת הלילה עדיין חיים אנו בתוך אותו דוחק שחיינו בו קודם הלילה? כיצד אפשר שהמלאכים ישירו בלילה את שירתם, וביום תירמס גאוותם של ישראל?
קימת חצות נועדה לשבור את החושך הגדול העוטף את הלילה ולהביא להארת היום. הקושי הוא כאשר מתעוררים לבוקר שצרותיו אינן פחותות מזה שקדם לו. אז חשים אנו בזעקה התובעת את שכרה של קימת הלילה.
תשובתו של ר' יצחק אייזיק לאביו צריכה לימוד. לדעתו, עצם העובדה שאנו יכולים לקום בכל לילה בחצות למרות הדוחק הנורא שממשיך לאפוף אותנו, זהו אותו חוט של חסד שעליו אנו מדברים.
כיצד מגיעים לדרגה של קימת חצות אף על פי שהדוחק אינו מפנה את מקומו לחוט של חסד? התפיסה החסידית לימדה את החסידים כי הגאולה צריכה להתחיל באדם עצמו. על האדם לשנות את דרכי החשיבה שלו, להאמין ולהפנים את האמונה כי הקשיים, הרוע והסבל הינם תופעות חיצוניות.
"קרבה אל נפשי גאלה" - הנפש תיגאל, ורק לאחר מכן המציאות כולה. צריך להאמין ולהפנים כי מה שקרה בלילה הוא האמת. הלילה מדבר על קשר סמוי מן העין בין הקמים בחצות לבין אביהם שבשמים. הלילה מלמד על קשר עמוק שאינו תלוי בקשיים חיצוניים, קשר העומד ממעל לכל חשבון של שכר ועונש, קשר של קמי חצות.
זהו החוט של חסד המשוך על העוסקים בתורה בלילה: אלו המשמרים את הקשר עם בורא עולם חרף העובדה שאין החוט של החסד מתגלה ביום. אותם אלו הם שיזכו וימשיכו באמת אור של גאולה לעולם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
