ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אלוקיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב: וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה: וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ: וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים: וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'..." (דברים כ"ו).
הכרזה זו משמעותה - היבול שאני זוכה להוציא בכל שנה משדותיי הוא פירות החסד הגדול של הקב"ה בהוציאו אותנו ממצרים-מבית עבדים.
בתוך הדברים מצוי ביטוי האומר דרשני "וַיָּרֵעו ּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים". המדרש סותם ולא מפרש "וירעו אותנו המצרים. כמה שנאמר (שם) הבה נתחכמה לו פן ירבה" (פסיקתא זוטרתא פרשת תבוא דף מ"ו עמוד א). נחלקו הפרשנים בביאורו.
יש שרצו לפרש אותנו בבחינת לנו. אם כך קשה מדוע לכפול הדברים ולשלשם: "וַיָּרֵעוּ ... וַיְעַנּוּנו ּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה". מסביר בעל "שבלי הלקט" (ר' צדקיה ב"ר אברהם הרופא מרומא. מתלמידי תלמיד הר"ש משנץ, ספרו שימש במשך שנים רבות כספר ההלכה הנפוץ באיטליה, נולד 1210):
"יש מפרשין וירעו נתחכמו היאך להרע לנו. אמרו שוטה היה עשו שהיה ממתין [עד] שימות אביו להרוג את יעקב שבין כך ובין כך הוליד בנים וגידלן ...אבל אנו נתחכם לעקור את כולם כדי שלא ירגישו. ופתרון וירעו בחרו הגזירה הרעה שיכלו לבחור להרע לנו" (סדר פסח סימן ריח).
יש שהסבירו כי בדוחק הגדול ובמצוקה הגדולה היו, להוותנו, כאלה שלא יכלו להתנהג על פי ערכי הצדק והמוסר. לפי פירוש זה אכן המצרים לא רק שהרעו לנו אלא גם גרמו לחלק מן העם להיות "רעים" והרעו אותנו. אולי לכך רומז הרמב"ן שמעיר "וכן וירעו אותנו...ולפי דעתי יש בו סוד גדול, כי ירמוז למה שאמרו (יבמות סג ב) אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, וכבר דברתי בו" (דברים ל' ב).
הנצי"ב סולל דרך חדשה ומעניינת בהבנת כוונת המדרש וז"ל :
"וירעו לנו מיבעי, אלא הפירוש וירעו אותנו המצרים, עשו אותנו לרעים וכפויי טובה, עד שחשדו אותנו ואמרו ונוסף גם הוא על שונאינו... מה שלא עלה על דעת ישראל" (העמק דבר, דברים כ"ו ו).
הסברו של הנצי"ב מעלה את סף המוסריות שלנו לגבהים. לפי דבריו גם בימי השעבוד הנורא, המצרים לא הצליחו לעשות אותנו רעים. אבל הם חשדו בנו שאנו נהיה כפויי טובה ולמרות שאירחו את יעקב ומשפחתו בימי הרעב, ביום פקודה עם ישראל ישמש כ"גייס חמישי" ויצטרף לאויביה החיצוניים של מצרים. עצם המחשבה הזו היא פגיעה בעם ישראל, שיציאתו ממצרים הייתה כדי להקים ציבור שלם - עם שילך בדרך הישר והטוב וינחיל לאנושות כולה ערכי מוסר וצדק. כפיות טובה, או בלשון אחרת, אי הכרת הטוב היא שפלות מוסרית שעם ישראל צריך להתרחק ממנה כרחוק מזרח ממערב. לכן, אין זה פלא שדווקא פרשת הביכורים המזכירה לנו בכל שנה להודות לקב"ה על כל הטובה שהוא מנחיל לנו והנחיל לאבותינו, היא הפרשיה שמלמדת אותנו שאנו צריכים להיזהר כל כך שאפילו לא נחשד ח"ו בכפיות טובה ואי הכרת הטוב למיטיבים לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
