ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
בשם הגאון מווילנא נמסר הרמז המובהק לגאולתן של ישראל, כאשר כל יום בבריאה מקביל לאלף שנים וכל שעה מקבילה לארבעים ושתיים שנים. כך עולה לפי החשבון שהשעה החמישית של היום השישי בבריאת העולם, היא השעה שבה עמד על רגליו, עולה לשנת חמשת אלפים שבע מאות ושמונה ושליש. כלומר התש"ח בשליש הראשון שלה הנמנה מניסן. הרי לנו שבאייר תש"ח תקום קומת האדם של כנסת ישראל, וזוהי מדינת ישראל.
אך אחרי השעה החמישית באה השעה השישית, שהיא שעת קריאת השם. שעה זו לפי אותו חשבון עולה לשנת התש"ן, וממנה ואילך למשך ארבעים ושתיים שנים. זהו פרק הזמן שבו אחרי שהסדרנו את נשימתנו מרדיפת הגלות, והצלחנו להקים כאן מדינה מתוך דם ואש ותמרות עשן, הנה מגיעה מעט מנוחה ורווחה כלכלית יחסית, שמאפשרת לנו להתבונן פנימה ולנסות להגדיר ולתת שם אמיתי ועמוק לכל מה שקורה כאן.
כי זה שליהודים צריך להיות מקום שבו לא ימותו - מוסכם על כולם, וכולם נחלצים להילחם על כך. אך הגדרת המקום שבו יהודים יחיו כיהודים, זו מתבררת כמשימה מורכבת ביותר.
חוק הלאום שנמצא כעת על הפרק מציף את הקושי הזה ביתר שאת. הרי בסך הכול מדובר בחוק מאוד פשוט. מה יותר פשוט מלומר: אנחנו מדינה של העם היהודי, ושלו בלבד. זו זכותנו וחובתנו. כיהודים – נדאג לזכויות המיעוטים. אך המדינה היא מדינה יהודית, שתפקידה לדאוג לעם היהודי בארץ ובעולם, להביא אותו לכאן, לרכוש בעבורו אדמות ולהקים בעבורו יישובים.
נשמע פשוט, אך המציאות רחוקה מאוד מהתיאור הזה.
כי בשנים האחרונות, בכל פעם שחלה התנגשות בין הדמוקרטיה ובין הערך של מדינה יהודית, הדמוקרטיה ניצחה. כך, נכון להיום, אסור להקים במדינת ישראל יישוב ליהודים בלבד. אין לקנות אדמה שמיועדת רק ליהודים. אין למנוע ממסתננים שאינם יהודים לבוא לכאן, ואם כבר באו – אי אפשר לסלקם, והדברים ידועים.
יש כאן התנגשות מתמדת בין הערך של מדינה יהודית ובין דמוקרטיה – שהיא על פי מייסדיה אינה ערך, אלא צורת שלטון (שיש בה לא מעט מגרעות, אלא שבשיטות האחרות יש מגרעות רבות יותר). על כל פנים, דמוקרטיה היא רק פלטפורמה. היא אינה ערך. היא חשובה מאוד כדי שנוכל לנהל כאן את חיינו בלי לריב כל היום, אך אם אין ערך בליבת החיים שלנו, הדמוקרטיה מתחילה להשתולל ולהפוך את עצמה לדיקטטורה. דיקטטורה של הדמוקרטיה.
התחבולה של לבן
זהו האתגר של תקופתנו. היכולת לקרוא בשם לכל התהליך הזה. לומר אותו בצורה פשוטה וכנה.
מכל עבר מנסים למנוע מאיתנו את הקריאה הזאת. וזה כמובן לא מתחיל מהיום, אלא מלפני אלפי שנים. מהפעם הראשונה שבה ניסינו להפוך מיחידים ללאום.
לבן רודף אחרי יעקב ומנסה בכל כוחו לטשטש את ייחודיותו של יעקב. יעקב מנסה לבדל את עצמו מלבן על ידי הקמת מצבה שכל כולה באה להזכיר את מחויבותו לשוב לארצו. אך לבן מיד נדחף, ומנסה להסית את הברית אל כיוון הגל, המשתף, שכולם שווים בו, וקורא לו יגר סהדותא, ודוחף כמעט בכוח לתוך התורה מילים לועזיות, כדי שייווצר ערבוב. מין כ"ט בנובמבר כזה: גם כ"ט וגם נובמבר, גם יהודי וגם עולמי. לבן רוצה שיעקב יישאר יעקב, בעקב המציאות, בעקב שלו. הוא מנסה להכניס את יעקב תחת שם שמיים משותף כביכול, אלוקי אברהם ואלוהי נחור ישפטו בינינו. אבל יעקב נזהר, "ויישבע יעקב בפחד יצחק אביו".
המאבק לא תם עד אשר שרו של עשיו בעצמו שואל את יעקב את שאלת השאלות: "מה שמך?" - מי אתה? האם אתה מדינה יהודית? האם תדע לנקוב במהותך? או שתסתפק במשהו אמורפי כזה, מדינת כל אזרחיה בניחוח יהודי הנובע מהיות היהודים כאן רוב, אך לא בגלל אמירה עקרונית. יעקב שנאבק במלאך מסרב לשחרר אותו עד שיברך אותו. והברכה היא אחת: הכרה ביעקב כלאום. "לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל".
במאבק הזה על קריאת שם יש צורך בנחישות רבה. כי מכל עבר מנסים לגרום לנו לשכוח את שמנו. חוק הלאום הוא צעד קטן אך חשוב בכיוון הזה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, של העם היהודי. זו המהות. הפרוצדורה השלטונית כאן היא דמוקרטיה. וזה לא מהות. השם כן קובע, אין להתעלם ולומר: מה זה משנה. גם כך אנו מתנהלים כמדינה יהודית. יעקב מבין את כל זאת, והוא נאבק עד שהוא מקבל את שמו הלאומי. וכלם מודים בכך.
העידן שלנו הוא עידן קריאת השמות והמהויות. גם ברמה הכללית (מי היא מדינת ישראל), ברמה הדתית (מה הוא גיור) וגם ברמה האישית של הזהות היהודית של כל אחד מיחידי העם. מתברר שלקרוא שם למדינה הזאת, שם פנימי עמוק ואמיתי, זו משימה לא פחות מאתגרת וחשובה מאשר עצם הקמת המדינה בעצמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
