ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
ה'ענווה' נקנית בתרגול ובהתבוננות
שְׁנַיִם הֵם הַמַּרְגִּילִים אֶת הָאָדָם אֶל הָעֲנָוָה, הָרְגִילוּת וְהַהִתְבּוֹנֵן.
הָרְגִילוּת הוּא, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ מְעַט מְעַט* בְּהִתְנַהֵג בְּשִׁפְלוּת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁזָּכַרְנוּ, בִּישִׁיבַת הַמְּקוֹמוֹת הַפְּחוּתִים וְלָלֶכֶת בְּסוֹף הַחֶבְרָה, לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים צְנוּעִים, דְּהַיְנוּ, מְכֻבָּדִים אַךְ לֹא מְפֹאָרִים, כִּי בְּהִתְרַגְּלוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה תִּכָּנֵס וְתָבוֹא הָעֲנָוָה בְלִבּוֹ מְעַט מְעַט עַד שֶׁתִּקָּבַע בּוֹ כָּרָאוּי, כִּי הִנֵּה בִהְיוֹת טֶבַע לֵב הָאָדָם לָזוּחַ* וּלְהִתְנַשֵּׂא קָשֶׁה עָלָיו לַעֲקֹר מֵעִקָּרָהּ הַנְּטִיָּה הַטִּבְעִית הַזֹּאת, אֶלָּא אִם כֵּן בַּפְּעֻלּוֹת הַחִיצוֹנוֹת הַמְּסוּרוֹת בְּיָדוֹ יַמְשִׁיךְ מְעַט מְעַט הַדָּבָר בִּפְנִימִיּוּתוֹ* הַבִּלְתִּי מָסוּר לוֹ כָּל כָּךְ, וּכְעִנְיַן שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּזְּרִיזוּת* שֶׁכָּל זֶה נִכְלָל בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יז ע"א), "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָרוּם* בְּיִרְאָה", דְּהַיְנוּ, שֶׁיְּבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת נֶגֶד הַטֶּבַע וּנְטִיָּתוֹ עַד שֶׁיְּנַצְּחֵם.
עניינים להתבוננות זו
אַךְ הַהִתְבּוֹנֵן הוּא עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים.
הָאֶחָד הוּא הַמֻּזְכָּר בְּדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל (אבות ג, א), "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ – מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ – לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן – לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא". כִּי בֶאֱמֶת כָּל אֵלֶּה הֵם נֶגְדִּיִּים לַגַּאֲוָה וְעוֹזְרִים אֶל הָעֲנָוָה, כִּי בִּהְיוֹת הָאָדָם מִסְתַּכֵּל בִּפְחִיתוּת חָמְרוֹ וּגְרִיעוּת הַתְחָלָתוֹ, אֵין לוֹ טַעַם לִנָּשֵׂא כְּלָל אֶלָּא לֵבוֹשׁ וְלִכָּלֵם. הָא לְמַה זֶּה דוֹמֶה? לְרוֹעֵה חֲזִירִים שֶׁהִגִּיעַ לִמְלֹךְ, כָּל עֵת אֲשֶׁר יִזְכֹּר יָמָיו הָרִאשׁוֹנִים, אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּתְגָּאֶה. וּכְשֶׁיַּחְשֹׁב כְּמוֹ כֵן שֶׁבְּסוֹף כָּל גְּדֻלּוֹתָיו יָשׁוּב לֶעָפָר, מַאֲכָל לַתּוֹלַעַת, כָּל-שֶׁכֵּן שֶׁיִּכָּנַע גְּאוֹנוֹ וְיִשְׁכַּח שְׁאוֹן* גַּאֲוָתוֹ, כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה גְּדֻלָּתוֹ, וְאַחֲרִיתָהּ בֹּשֶׁת וּכְלִמָּה. וּכְשֶׁיַּחְשֹׁב עוֹד וִידַמֶּה בְלִבּוֹ רֶגַע הִכָּנְסוֹ לִפְנֵי הַבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁל צְבָא מַעְלָה, בְּעֵת שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה, בְּסוֹד קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי גְבוּרָה גִבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ, אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מוּם, וְהוּא עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם – גָּרוּעַ, פָּחוּת וְנִבְזֶה מִצַּד עַצְמוֹ, טָמֵא וּמְגֹאָל* מִצַּד מַעֲשָׂיו, הֲיָרִים רֹאשׁ? הֲיִהְיֶה לוֹ פִתְחוֹן פֶּה? וְכִי יִשְׁאָלוּהוּ, אַיֵּה אֵפוֹא פִיךָ? אַיֵּה גְאוֹנְךָ וּכְבוֹדְךָ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ בְּעוֹלָמֶךָ? מַה יַּעֲנֶה אוֹ מַה יָּשִׁיב עַל תּוֹכַחְתּוֹ?
הִנֵּה וַדַּאי שֶׁלּוּ רֶגַע אֶחָד יְצַיֵּר הָאָדָם בְּשִׂכְלוֹ הָאֱמֶת הַזֶּה צִיּוּר אֲמִתִּי וְחָזָק, פָּרוֹחַ תִּפְרַח מִמֶּנּוּ כָּל הַגַּאֲוָה וְלֹא תָשׁוּב אֵלָיו עוֹד.
___________________________________
מְעַט מְעַט – בהדרגה. לָזוּחַ – להתגאות. בִּפְנִימִיּוּתוֹ – לקניין המידה בנפש. בַּזְּרִיזוּת – לעיל בפרק ז'. עָרוּם – פיקח. שׁאוֹן – המולה. וּמְגֹאָל – ומטונף.
ביאורים
הרמח"ל מציג תבנית עבודה של 'אחר המעשים נמשכים הלבבות' לקניית מידת הענווה. תבנית זו בנויה משני חלקים:
החלק הראשון הוא להתרגל על ידי התמדה . ההרגל שאדם קונה לעצמו יכול לסייע רבות לקנות תכונות נפש, הוא מקבע את הרצון. כשאדם מצליח להתמיד במשהו והופך אותו לחלק מהותי מחייו הוא יכול לעשות שינויים משמעותיים, ולשנות גם הרגלים קודמים שלו. לא מדובר כאן על משהו חיצוני, זו לא שגרה אפורה ומשעממת. זו עבודה גדולה על המידות שסובבת את האדם בכל תחומי החיים, בכל זמן ובכל מצב. לפעמים יותר קשה להתמיד במשהו אחד זמן רב מאשר לעשות משהו חדש. לא מדובר על סתם עשייה מכנית, לפעול כמו רובוט, אלא עשייה עם רגש ומחשבה. על כך שיבח הקב"ה את אהרון הכהן, שעל אף שהיה מדליק יום אחר יום את המנורה, וזו הייתה יכולה להיות פעולה שגרתית ושוחקת, עשה אותה כל פעם בהתחדשות כמו בפעם הראשונה (על פי רש"י במדבר פרק ח פסוק ד).
החלק השני של העבודה לקניית הענווה הוא העמקת ההסתכלות בתחומים שונים שאותם מפרט הרמח"ל. לא להסתפק במחשבה שטחית ומבט חיצוני על הדברים, אלא להעמיק את המחשבה ולהרחיב את ההסתכלות על הדברים.
כדי שנוכל להסיר את הגאווה, עלינו ליצור קודם כל מצע חדש ונקי שעליו נוכל לעבוד, ולכן אדם צריך, קודם כול לחוש את שפלותו. כלפי חוץ אדם יכול לראות את עצמו בעל כוח גדול, שליט העולם, כובש יבשות ואפילו כוכבי לכת שונים. הוא מפתח את העולם בקצב מסחרר. אבל אם יתבונן לרגע וישאל את עצמו מהיכן הגיע ומה היה בתחילת ימיו יבין שכוחו הוא אמנם גדול, אבל הוא לא מעצמו. אם זה לא שכנע אותו, יסתכל קדימה, מה יהיה סופו, ולפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבון.
הרחבות
•הגאווה – שורש החטא
דַּע מֵאַיִן בָּאתָ... המהר"ל מסביר מדוע הדברים שכתב עקביא בן מהללאל הם המרחיקים את האדם מן החטא: "יש לשאול מה הוצרך לומר כל שלשה דברים, כי בזה שיחשוב שעתיד ליתן דין וחשבון לא יבא לידי עבירה ומה צריך מאין באת ולאן אתה הולך... והנה עקביא בן מהללאל בא ללמוד האדם שיסיר ממנו סבת החטא, שכל זמן שלא יסיר הדבר שהוא סבה אל החטא הוא בא לידי חטא , והסבה שבא האדם לידי חטא הוא יצר הרע שנתן השם יתברך באדם והוא הגורם החטא אל האדם. ואף אם יחשוב וידע שעתיד לתת דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים, מכל מקום כאשר יצרו גובר עליו הוא חוטא ואינו משגיח בעתיד להיות, ולכך צריך האדם שיסיר ממנו כוח יצר הרע אשר הוא סבה אל החטא. ויצר הרע מתגבר באדם מכח גבהות הלב, וכל תאווה וכל קנאה וכיוצא בו מן הדברים אשר הם גורמים שיבא לידי חטא מתחדשים מכח גבהות הלב, וזה מפני שיצר הרע מסית האדם עד שהוא מביא את האדם לידי אבוד, לכך אין גרוי והסתה רק כאשר יחשוב האדם עצמו במדרגה עליונה מאוד ואז יצר הרע מסית אותו עד שהוא מפיל אותו ומאבד אותו לגמרי, אבל כאשר רוחו ולבו נשברה בקרבו אין כאן יצר הרע שיהיה מסית את האדם להפילו ולאבדו (ולא כך) כאשר אין לו מציאות חשוב בעצמו ובעיניו. ודברים אלו ברורים רמזו חכמים בכמה מקומות שאין היצר הרע באדם רק מכח מדה זאת" [דרך חיים ג, א].
לבריאות אביעד בן ספירה אוסקר הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
