ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
"אמר ר' יהושע בן חנניה, כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו. כיצד, שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפילה משם לקרבן מוסף משם לתפלת מוספין, משם לבית המדרש, משם לאכילה ושתיה משם לתפילת המנחה משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. ושאלו בגמ', והאמר ר' יוחנן שבועה שלא אשן שלשה ימים מלקים אותו וישן לאלתר (כי אי אפשר לא לישון שלשה ימים. ור' יהושע בן חנניה אמר שלא ישנו שבעה ימים). ותירצו, שהיו מתנמנמים איש על כתפי חברו".
והנה שמחת בית השואבה נלמדת מהנאמר (ויקרא כג, מ), ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים, וכשם שמצות ישיבת הסוכה נאמרה (שם פסוק מב) , בסכת תשבו שבעת ימים, ולמדו בגמ' (שם, מג, א) שישיבת סוכה נוהגת ביום ובלילה (ולא רק ביום כפי שנכתב) דילפינן תשבו תשבו ממילואים, מה שם הייתה ישיבה לפני המשכן יומם ולילה, כן ישיבת סוכה שבעת ימים ולילות. ואם כן גם שבעת ימים שנאמרו בשמחה לפני ה', הינה ביום ובלילה. לכן השמחה הייתה מתחלת מיד לאחר קרבן תמיד של בין הערבים, שעתיים וחצי לפני השקיעה עד קרבן תמיד של שחר למחרת. והיו מקדימים את תפלת המנחה לקרבן התמיד, לא כפי שנהגו בקרבן השחר ומוסף היום, שהתפללו לאחר הקרבת הקרבנות, כדי להרבות זמן שמחת בית השואבה. אלא שלא מובן, מדוע קיימו שמחה זו ללא מתן מנוח לגופם ומניעת שינה מעיניהם בלא הרף כל זמן שמחת בית השואבה, ואילו בקיום מצות אחרות גם אותן שהם נוהגות ביום ובלילה בלא הפסק, לא מנעו שינה מעצמם.
אכן לאמור, עיקר שמחת ושמחתם לפני ה' אלוקיכם בחג הסוכות מקורה בקרבת ה' המיוחדת שבין ישראל והקדוש ברוך הוא שבאה לידי ביטוי באופן מיוחד במצות הסוכה, שהופכת כל מעשה בהמי הנעשה בסוכה למצווה ומקדשת את האדם החומרי נברא מאדמה, להיות רוחני דומה לעליונים. מצווה זו נוהגת ביום ובלילה ללא הפסק, כל רגע בחיים יכול להיות מצווה כאשר הוא נעשה בסוכה. והיא כוללת את כל גוף האדם, לא כמצות אחרות שהן נוהגות באברים מיוחדים בגוף האדם אך אינן מתפשטות לכל הגוף כולו. קיום מצות עשה ובאופן מיוחד מצות סוכה תלויה בזריזות ומניעת העצלות לשלוט על האדם. כי יצר העצלות בא לבטל את ישראל מלקיים מצות עשה. (שהרי מצות לא תעשה היא מצווה בהימנעות ממעשה אסור, שהעצלות דווקא מסייעת לקיים שמירת האיסורים) וכבר שלמה המלך במשלי, בהרבה מקומות (ע' סוף פרק כד ובביאור הגר"א שם) מגנה את העצלות המונעת את האדם מלהתקרב לבורא, שהרי עיקר קירבת ה' וקבלת מלכותו ואהבתו מתבטאת בקיום מצות עשה. חג הסוכות שעיקר הווייתו התדבקות והתקשרות באופן מיוחד לקיים מצות עשה, זירזה את חוגגי שמחת בית השואבה לסלק כל עצלות ולמנוע שינה מעיניהם עד כמה שאפשר, להוציא לפועל קיום מצות עשה בגופו בשלמות עילאית. ברור שהתקדשות בחג הסוכות וקיום המצות שבו בצורה מלאה ושלמה, משפיעים על חיי עובד ה' כל ימות השנה להיות מקודש לה' גם בהווייתו הגופנית. (וע' עוד בדברנו לחג הסוכות עמודים תקנו־ט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
