"אמר ר' יהושע בן חנניה, כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו. כיצד, שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפילה משם לקרבן מוסף משם לתפלת מוספין, משם לבית המדרש, משם לאכילה ושתיה משם לתפילת המנחה משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. ושאלו בגמ', והאמר ר' יוחנן שבועה שלא אשן שלשה ימים מלקים אותו וישן לאלתר (כי אי אפשר לא לישון שלשה ימים. ור' יהושע בן חנניה אמר שלא ישנו שבעה ימים). ותירצו, שהיו מתנמנמים איש על כתפי חברו".