ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
לאורך ספר דברים פונה משה רבינו אל העם בשתי דרכים. האחת : הפעילו את חוש הראיה "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ" (דברים ב' לא), " רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (שם, י"א כו) או בפרשה הקודמת " רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע" (שם, ל' טו). השנייה פונה אל העם וקוראת לו להפעיל את חוש השמיעה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלוקי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (שם, ד' א) , "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" (שם ה' א) או " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אלוקינוּ ה' אֶחָד" (שם, ו' ד) וכמובן בפרשתנו " הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" (שם ל"ב, א).
נחלקו חכמים בשאלה מי מגדול ממי, האם שמיעה גדולה מראיה או ש"לא תהא שמיעה גדולה מראיה" (ראש השנה כה ע"ב). ה"נזיר", רבי דוד הכהן, תלמידו ועורך כתביו של הראי"ה קוק זצ"ל, מביא בספרו "קול הנבואה" (נעיר בסוגריים, כי גם שם זה משלב את שני הכיוונים קול=שמיעה , נבואה=חזון= ראיה) את הדעות השונות (עי"ש עמו' נט-סא). רבינו בחיי הדיין,בספרו "תורת הנפש" ורבנו נתנאל בירב פיומי בספרו "גן השכלים" מעמידים את השמע בראש. לעומתם האפלטונים מעלים לראש את חוש הראות והם רבי שלמה אבן גבירול בספרו "תקון מידות הנפש", רבי אברהם בן עזרא, בפירושו לתורה ((שמות ג' ו), הרמב"ם ב"פרקי משה", והרלב"ג בפירושו לתורה (תרומה קה ע"ב). המעניין הוא שחכמי המוסר , הכריעו כשיטה הראשונה. נצטט ראשונים ואחרונים "העין אבר נכבד מאוד ונכבדה ממנו האוזן" (רבנו יונה גירונדי "שערי תשובה שער שני, יב) , "הראשון הוא כח השמיעה השני הוא כח הראות" ("אורחות צדיקים", הקדמה).
ניתן לתרץ ולומר כי הראיה השטחית עולה על השמיעה ללא האזנה. אבל הקשבה המנסה לחדור לעומק הדברים יש לה יתרון על הראיה שאיננה יכולה לחדור אל מעבר למוחש. יתכן כי באותם רגעים נפלאים של מעמד הר סיני נשתלבו שני החושים הללו ושימשו לקליטת המעמד המיוחד בכל עומקו שנאמר " וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ' יד).
דווקא בראש השנה בזמן שמיעת קול השופר, בימי התשובה הללו, בהם אנו נמצאים, הבה ננסה לשפר את מעשינו ולחזור ולנסות לראות את הקולות - התקיעה השברים והתרועה ושוב תקיעה, כדי שנזכה בקרוב לשמוע ולראות -
"תקע בשופר גדול לגאולתנו" "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך נראית נקמה יהודית?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
איך ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
