ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
לאורך ספר דברים פונה משה רבינו אל העם בשתי דרכים. האחת : הפעילו את חוש הראיה "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ" (דברים ב' לא), " רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (שם, י"א כו) או בפרשה הקודמת " רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע" (שם, ל' טו). השנייה פונה אל העם וקוראת לו להפעיל את חוש השמיעה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלוקי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (שם, ד' א) , "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם" (שם ה' א) או " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אלוקינוּ ה' אֶחָד" (שם, ו' ד) וכמובן בפרשתנו " הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" (שם ל"ב, א).
נחלקו חכמים בשאלה מי מגדול ממי, האם שמיעה גדולה מראיה או ש"לא תהא שמיעה גדולה מראיה" (ראש השנה כה ע"ב). ה"נזיר", רבי דוד הכהן, תלמידו ועורך כתביו של הראי"ה קוק זצ"ל, מביא בספרו "קול הנבואה" (נעיר בסוגריים, כי גם שם זה משלב את שני הכיוונים קול=שמיעה , נבואה=חזון= ראיה) את הדעות השונות (עי"ש עמו' נט-סא). רבינו בחיי הדיין,בספרו "תורת הנפש" ורבנו נתנאל בירב פיומי בספרו "גן השכלים" מעמידים את השמע בראש. לעומתם האפלטונים מעלים לראש את חוש הראות והם רבי שלמה אבן גבירול בספרו "תקון מידות הנפש", רבי אברהם בן עזרא, בפירושו לתורה ((שמות ג' ו), הרמב"ם ב"פרקי משה", והרלב"ג בפירושו לתורה (תרומה קה ע"ב). המעניין הוא שחכמי המוסר , הכריעו כשיטה הראשונה. נצטט ראשונים ואחרונים "העין אבר נכבד מאוד ונכבדה ממנו האוזן" (רבנו יונה גירונדי "שערי תשובה שער שני, יב) , "הראשון הוא כח השמיעה השני הוא כח הראות" ("אורחות צדיקים", הקדמה).
ניתן לתרץ ולומר כי הראיה השטחית עולה על השמיעה ללא האזנה. אבל הקשבה המנסה לחדור לעומק הדברים יש לה יתרון על הראיה שאיננה יכולה לחדור אל מעבר למוחש. יתכן כי באותם רגעים נפלאים של מעמד הר סיני נשתלבו שני החושים הללו ושימשו לקליטת המעמד המיוחד בכל עומקו שנאמר " וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ' יד).
דווקא בראש השנה בזמן שמיעת קול השופר, בימי התשובה הללו, בהם אנו נמצאים, הבה ננסה לשפר את מעשינו ולחזור ולנסות לראות את הקולות - התקיעה השברים והתרועה ושוב תקיעה, כדי שנזכה בקרוב לשמוע ולראות -
"תקע בשופר גדול לגאולתנו" "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
