ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
נתנאל ורחל בן חיים
מהו הציווי שנצטוו משה ואהרון לגבי בני ישראל ומהו הציווי שנצטוו לגבי פרעה?
על דרך הדרש 2 יש לבאר כך:
לכאורה ניתן היה לחשוב שבני ישראל רוצים לצאת ממצרים ורק פרעה הוא שאינו מוכן להוציא אותם.
מספרים על רב אחד שהכין דרשה גדולה לכבוד שבת הגדול. הדרשה היתה חוצבת אש ולהבות, בנושא חשיבות מנהג "קמחא דפסחא". לאחר שנתן את הדרשה חזר לביתו עייף. שאלה אותו אשתו האם הדרשה הצליחה. אמר לה הרב: "הצלחתי חצי". תמהה אשתו לשמע התשובה המוזרה, והרב הסביר: "העניים הסכימו לקבל, אבל העשירים עוד לא רוצים לתת".
כאן זה לא היה כך, אלא גם ישראל וגם פרעה לא רוצים לתת. העבדים רוצים להמשיך להשתעבד ופרעה לא רוצה להוציאם. לכן אמר ה' למשה: "אני מצווה אתכם לא לפחד, ומה שיגידו – יגידו, אתם צריכים להוציא את בני ישראל ממצרים".
ה' אומר למשה: "דע שגם עם ישראל לא יהיו איתך, לפי שבני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן 3 " – צריך לחזור לפניהם כל דבר כמה פעמים, ואף על פי כן לא יקבלו ויקשו. "על מנת כן תהיו מקבלין עליכם, שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים"3. אדם שמקבל עליו להיות נשיא של העם, צריך להיות מוכן ולדעת שיסקלו אותו, ולא להיפגע.
מסופר בירושלמי על אדם בשם אלעזר שהיה פרנס על הציבור. פעם אחת עזב את ביתו והלך לטפל בצרכי ציבור. כשחזר, שאל את בני ביתו מה קרה בבית כשיצא. סיפרו לו בני הבית שבאה כת של אנשים שאכלו ושתו וגם אמרו ברכת האורח והתפללו עליו שה' ישלח לו ברכה. אמר להם: "אם הם מברכים אותי, זה לא טוב לי מהשמים". בפעם אחרת סיפרו לו שבאה כת אחרת של אנשים שאכלו ושתו, והם ביזו וקיללו אותו. אמר להם: "זה שכר טוב".
משה היה מנהיג ראוי וידע לקבל על עצמו את עול העם, ואפילו לקחת על עצמו את צרותיהם.
בסוף פרשת שמות אומר משה לה' 4 : "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה". נשמע כביכול שמשה מדבר קשות אל ה' ובא אליו ח"ו בטענות. אמנם אין אדם נתפס בשעת צערו 5 , אך קשה להאמין שמשה רבינו יתלונן כך ולא יקבל באהבה את מעשי ה'.
רבי משה מרוז'ין מסביר: שוטרי ישראל באו בטענה למשה ולאהרון: "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ" 6 . אמר משה לה': "אם כן, אני הוא המזיק לעם ישראל, שיפגעו בי ולא בבני ישראל!". כך מתנהג מנהיג.
בעל הטורים 7 מביא שיש שתי פעמים בתנ"ך שנאמרה המילה "וַיַּאֲמֵן". אחד במשה 8 ואחד בדוד 9 . מסביר בעל הטורים: "שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל, משה ודוד. משה אמר "מְחֵנִי נָא" 10 , ודוד אמר "וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי" 11 . שני פרנסים נאמנים היו, ולכן האמינו בהם".
מנהיג שמוסר עצמו על העם – העם מאמין בו.
הסיבה שה' בחר במשה היא שראה כיצד הוא מוסר את עצמו למען האחר. כבר במצרים, ראה משה מצרי מכה איש עברי והרגו 12 , למחרת הפריד בין שני יהודים ניצים 13 . אחר כך בבאר ראה כיצד מצערים הרועים את בנות יתרו, הצילם והשקה את צאנם 14 . אמר ה': אדם שכזה ראוי להנהיג את עם ישראל, כי הוא יהיה מוכן למסור את עצמו למענם.
משל לאדם שראה ילד קטן הולך ברחוב עם ארנק. והנה לא השגיח הילד, ונפלה המטבע מארנקו. הלך האיש אחרי הילד וראה אותו נכנס לחנות לקנות לחם, וכשהוציא את הארנק הבחין שהמטבע איננו והחל לצעוק. בא אליו האיש ואמר לו: "הנה המטבע שנפלה מארנקך, אני מחזירה לך". החנווני שראה זאת התפעל מאוד. לאחר שהלך הילד, שאל בעל החנות את האיש מה עיסוקיו. סיפר לו האיש שאיבד את כל כספו והוא מובטל. הציע לו החנווני להיות שותף שלו בחנות. שאלה אשתו של המוכר: "הרי אינך מכירו, מי ערב לך שלא יקח את כספך ויברח?". ענה לה: "אחרי שראיתי כיצד החזיר את כספו של הילד, מובטח אני שלא יגזול ממני".
כך לגבי משה, כיוון שראה ה' את כל מעשיו, כיצד סיכן עצמו למען הצלת הזולת, ידע שהוא יכול להיות מנהיג, כיוון שהוא ימסור את נפשו למען עם ישראל.
***
רש"י 15 מסביר שהציווי לגבי פרעה הוא לנהוג כבוד במלכות. אמנם פרעה משעבד את עם ישראל, אך בשעה שאתם עומדים לפניו, עליכם לעמוד בצורה מכובדת ולא לבזות את המלכות. גם למלכות רשעה יש חשיבות וסיבה.
משל 16 למלך שנטע פרדס מפואר. עמדו עבדיו וראו שיש בפרדס עצי פרי המניבים פירות עסיסיים ומשובחים, אך גם עצי סרק. שאלו: "בשביל מה לך עצי סרק?". ענה המלך: "בכדי להבעיר את האש והתנורים".
כך כאן, גם במלכות הרשעה יש עניין וסיבה לקיומה ולכן יש לנהוג בה כבוד, שבענישתה לבסוף מתקלס הקב"ה.
בנוסף, אם ידברו בפני המלך בזלזול ובצורה לא מתאימה – לא יקשיבו לו ולא ישמעו דבריו.
משל למלך שציווה על צייר לצייר לו תמונה שכל מי שיראה אותה יתפעל. בא הצייר וצייר באופן מוחשי ביותר חקלאי קוצר תבואה, והכל היה נראה אמיתי, הציפורים עפות מלמעלה, ואפילו את ברק חוד המגל ראו. בא חקלאי אחד וזלזול בתמונה, ואמר שתנועה כזאת אינה בכלל תנועה של קצירה, וממילא הציור כלל אינו מדוייק. כיוון שהחקלאי בא ודיבר כאדם פשוט, צעק ודיבר בזלזול – איש לא הקשיב לדבריו, ואמרו לו שוודאי אמן המלך דייק בציורו. אם היה החקלאי מדבר בכבוד – היו דבריו נשמעים.
לכן 17 , בשעה שמשה היה צריך לעמוד ולדבר בפני פרעה, כיוון שהיה ערל שפתיים ויש לחשוש שמא לא ידבר בצורה מתאימה ורהוטה לפני המלך - צירף אליו את אהרון 18 .
^ 1.שמות ו', י"ג
^ 2.ע"פ מדרש שמות רבה, ז', ג'. ועיין רש"י עה"ת שמות ו', י"ג "ציווה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם".
^ 3.מדרש שמות רבה ז', ג'. ובדומה במדרש ויקרא רבה י', ב' שכן התנה הקב"ה עם ישעיהו הנביא.
^ 4.שמות ה', כ"ב
^ 5.בבא בתרא טז:
^ 6.שמות ה', כ"א
^ 7.בעל הטורים על התורה, שמות ד, ל"א
^ 8.שמות ד', ל"א
^ 9.שמואל א' כ"ז, י"ב
^ 10.שמות ל"ב, ל"ב
^ 11.שמואל א' כ"ד, י"ז
^ 12.שמות ב', י"א-י"ב
^ 13.שמות ב', י"ג
^ 14.שמות ב', י"ז
^ 15.רש"י עה"ת שמות ו', י"ג, וראה במדרש שמות רבה ז', ג': "אמר להם הקב"ה: "היו נוהגין בו כבוד וחלקו כבוד למלכות, אע"פ שאני צריך לעשות בו את הדין".
^ 16.מדרש שמות רבה ז', ד'
^ 17.ע"פ אור החיים הקדוש עה"ת, שמות ו', י"ג
^ 18.שמות ד', ט"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
