ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
נתנאל ורחל בן חיים
מהו הציווי שנצטוו משה ואהרון לגבי בני ישראל ומהו הציווי שנצטוו לגבי פרעה?
על דרך הדרש 2 יש לבאר כך:
לכאורה ניתן היה לחשוב שבני ישראל רוצים לצאת ממצרים ורק פרעה הוא שאינו מוכן להוציא אותם.
מספרים על רב אחד שהכין דרשה גדולה לכבוד שבת הגדול. הדרשה היתה חוצבת אש ולהבות, בנושא חשיבות מנהג "קמחא דפסחא". לאחר שנתן את הדרשה חזר לביתו עייף. שאלה אותו אשתו האם הדרשה הצליחה. אמר לה הרב: "הצלחתי חצי". תמהה אשתו לשמע התשובה המוזרה, והרב הסביר: "העניים הסכימו לקבל, אבל העשירים עוד לא רוצים לתת".
כאן זה לא היה כך, אלא גם ישראל וגם פרעה לא רוצים לתת. העבדים רוצים להמשיך להשתעבד ופרעה לא רוצה להוציאם. לכן אמר ה' למשה: "אני מצווה אתכם לא לפחד, ומה שיגידו – יגידו, אתם צריכים להוציא את בני ישראל ממצרים".
ה' אומר למשה: "דע שגם עם ישראל לא יהיו איתך, לפי שבני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן 3 " – צריך לחזור לפניהם כל דבר כמה פעמים, ואף על פי כן לא יקבלו ויקשו. "על מנת כן תהיו מקבלין עליכם, שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים"3. אדם שמקבל עליו להיות נשיא של העם, צריך להיות מוכן ולדעת שיסקלו אותו, ולא להיפגע.
מסופר בירושלמי על אדם בשם אלעזר שהיה פרנס על הציבור. פעם אחת עזב את ביתו והלך לטפל בצרכי ציבור. כשחזר, שאל את בני ביתו מה קרה בבית כשיצא. סיפרו לו בני הבית שבאה כת של אנשים שאכלו ושתו וגם אמרו ברכת האורח והתפללו עליו שה' ישלח לו ברכה. אמר להם: "אם הם מברכים אותי, זה לא טוב לי מהשמים". בפעם אחרת סיפרו לו שבאה כת אחרת של אנשים שאכלו ושתו, והם ביזו וקיללו אותו. אמר להם: "זה שכר טוב".
משה היה מנהיג ראוי וידע לקבל על עצמו את עול העם, ואפילו לקחת על עצמו את צרותיהם.
בסוף פרשת שמות אומר משה לה' 4 : "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה". נשמע כביכול שמשה מדבר קשות אל ה' ובא אליו ח"ו בטענות. אמנם אין אדם נתפס בשעת צערו 5 , אך קשה להאמין שמשה רבינו יתלונן כך ולא יקבל באהבה את מעשי ה'.
רבי משה מרוז'ין מסביר: שוטרי ישראל באו בטענה למשה ולאהרון: "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ" 6 . אמר משה לה': "אם כן, אני הוא המזיק לעם ישראל, שיפגעו בי ולא בבני ישראל!". כך מתנהג מנהיג.
בעל הטורים 7 מביא שיש שתי פעמים בתנ"ך שנאמרה המילה "וַיַּאֲמֵן". אחד במשה 8 ואחד בדוד 9 . מסביר בעל הטורים: "שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל, משה ודוד. משה אמר "מְחֵנִי נָא" 10 , ודוד אמר "וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי" 11 . שני פרנסים נאמנים היו, ולכן האמינו בהם".
מנהיג שמוסר עצמו על העם – העם מאמין בו.
הסיבה שה' בחר במשה היא שראה כיצד הוא מוסר את עצמו למען האחר. כבר במצרים, ראה משה מצרי מכה איש עברי והרגו 12 , למחרת הפריד בין שני יהודים ניצים 13 . אחר כך בבאר ראה כיצד מצערים הרועים את בנות יתרו, הצילם והשקה את צאנם 14 . אמר ה': אדם שכזה ראוי להנהיג את עם ישראל, כי הוא יהיה מוכן למסור את עצמו למענם.
משל לאדם שראה ילד קטן הולך ברחוב עם ארנק. והנה לא השגיח הילד, ונפלה המטבע מארנקו. הלך האיש אחרי הילד וראה אותו נכנס לחנות לקנות לחם, וכשהוציא את הארנק הבחין שהמטבע איננו והחל לצעוק. בא אליו האיש ואמר לו: "הנה המטבע שנפלה מארנקך, אני מחזירה לך". החנווני שראה זאת התפעל מאוד. לאחר שהלך הילד, שאל בעל החנות את האיש מה עיסוקיו. סיפר לו האיש שאיבד את כל כספו והוא מובטל. הציע לו החנווני להיות שותף שלו בחנות. שאלה אשתו של המוכר: "הרי אינך מכירו, מי ערב לך שלא יקח את כספך ויברח?". ענה לה: "אחרי שראיתי כיצד החזיר את כספו של הילד, מובטח אני שלא יגזול ממני".
כך לגבי משה, כיוון שראה ה' את כל מעשיו, כיצד סיכן עצמו למען הצלת הזולת, ידע שהוא יכול להיות מנהיג, כיוון שהוא ימסור את נפשו למען עם ישראל.
***
רש"י 15 מסביר שהציווי לגבי פרעה הוא לנהוג כבוד במלכות. אמנם פרעה משעבד את עם ישראל, אך בשעה שאתם עומדים לפניו, עליכם לעמוד בצורה מכובדת ולא לבזות את המלכות. גם למלכות רשעה יש חשיבות וסיבה.
משל 16 למלך שנטע פרדס מפואר. עמדו עבדיו וראו שיש בפרדס עצי פרי המניבים פירות עסיסיים ומשובחים, אך גם עצי סרק. שאלו: "בשביל מה לך עצי סרק?". ענה המלך: "בכדי להבעיר את האש והתנורים".
כך כאן, גם במלכות הרשעה יש עניין וסיבה לקיומה ולכן יש לנהוג בה כבוד, שבענישתה לבסוף מתקלס הקב"ה.
בנוסף, אם ידברו בפני המלך בזלזול ובצורה לא מתאימה – לא יקשיבו לו ולא ישמעו דבריו.
משל למלך שציווה על צייר לצייר לו תמונה שכל מי שיראה אותה יתפעל. בא הצייר וצייר באופן מוחשי ביותר חקלאי קוצר תבואה, והכל היה נראה אמיתי, הציפורים עפות מלמעלה, ואפילו את ברק חוד המגל ראו. בא חקלאי אחד וזלזול בתמונה, ואמר שתנועה כזאת אינה בכלל תנועה של קצירה, וממילא הציור כלל אינו מדוייק. כיוון שהחקלאי בא ודיבר כאדם פשוט, צעק ודיבר בזלזול – איש לא הקשיב לדבריו, ואמרו לו שוודאי אמן המלך דייק בציורו. אם היה החקלאי מדבר בכבוד – היו דבריו נשמעים.
לכן 17 , בשעה שמשה היה צריך לעמוד ולדבר בפני פרעה, כיוון שהיה ערל שפתיים ויש לחשוש שמא לא ידבר בצורה מתאימה ורהוטה לפני המלך - צירף אליו את אהרון 18 .
^ 1.שמות ו', י"ג
^ 2.ע"פ מדרש שמות רבה, ז', ג'. ועיין רש"י עה"ת שמות ו', י"ג "ציווה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם".
^ 3.מדרש שמות רבה ז', ג'. ובדומה במדרש ויקרא רבה י', ב' שכן התנה הקב"ה עם ישעיהו הנביא.
^ 4.שמות ה', כ"ב
^ 5.בבא בתרא טז:
^ 6.שמות ה', כ"א
^ 7.בעל הטורים על התורה, שמות ד, ל"א
^ 8.שמות ד', ל"א
^ 9.שמואל א' כ"ז, י"ב
^ 10.שמות ל"ב, ל"ב
^ 11.שמואל א' כ"ד, י"ז
^ 12.שמות ב', י"א-י"ב
^ 13.שמות ב', י"ג
^ 14.שמות ב', י"ז
^ 15.רש"י עה"ת שמות ו', י"ג, וראה במדרש שמות רבה ז', ג': "אמר להם הקב"ה: "היו נוהגין בו כבוד וחלקו כבוד למלכות, אע"פ שאני צריך לעשות בו את הדין".
^ 16.מדרש שמות רבה ז', ד'
^ 17.ע"פ אור החיים הקדוש עה"ת, שמות ו', י"ג
^ 18.שמות ד', ט"ז
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











