ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
א' בתשרי הוא גם יום הדין, וגם יום טוב. נצטווינו ע"י עזרא להרבות בסעודה ולשתף בה גם את העניים. ט"ו בשבט דומה לכאורה יותר לא' בניסן ולא' באלול שעניינם הוא הלכתי גרידא [בניסן מתחיל רישום של שנה חדשה בשטרות, ולענין נדרים מתחיל מפסח מנין הרגלים; באלול קובע התאריך לצירוף הנולדים באותה שנה לחיוב מעשר בהמה; בשבט מסתיימות שנות ערלה ורבעי, ומתחלפת שנת מעשרות לגבי הפירות, וכן, לשיטת השל"ה ודעימיה, לפירות שביעית] ואין בהם חגיגיות יתירה. ובכל זאת נוהגים כל בית ישראל לציין את ראש השנה לאילנות בסעודת פירות. אלה ממעיטים ואלה מרבים. ננסה להבין את משמעות היום מעבר לענין ההלכתי שבו. לשמחה מה זו עושה.
בשנים האחרונות צורף לט"ו בשבט השם 'חג הנטיעות' ובו נעשים מבצעי נטיעה מרשימים בעיקר ע"י הקק"ל. ולכאורה אין ביום זה מעלה יתירה על שאר ימות השנה, בכל יום אנחנו מצווים שלא להשאיר את ארצנו שוממה [כדברי הרמב"ן בעשה הד' הנוספת בספר המצוות], ולקיים את ההדרכה הא-להית (ויקרא קדושים יט, כג) : "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל".
עם ישראל הוא 'עם ה''; ארץ ישראל היא 'נחלת ה'', "ארץ אשר עיני ה' א-להיך בה". האריך ה'אבני נזר' (סוף יו"ד) להסביר את מעלת עם ישראל כשהם בארץ ישראל, שבחיבור שניהם זוכה האדם להיות תחת ממשלת ה' לבדו ללא התערבות שרי העמים והארצות. השמחה בראש השנה מבטאת את ההודאה וההודיה על שזכינו להיות תחת משפטו של הקב"ה; ט"ו בשבט מבטא את שמחתנו על שזכינו להיות תחת השגחתו ית' הישירה.
רעיון זה מבטא הרב זצ"ל בכמה מקומות, וביניהם בעין אי"ה (ברכות פרק ששי סי' מ', הובא גם ב'עולת ראיה' על ברכת הפירות), ונצטט כאן חלק מדברי קדשו: "רב חסדא ורב המנונא הוי יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני, שקל רב המנונא בריך אתמרי ברישא, א"ל רב חסדא: לא סבירא ליה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק: כל המוקדם בפסוק זה מוקדם לברכה? א"ל: זה שני ל'ארץ' [=השני] וזה חמישי ל'ארץ' [=הראשון]... כשם שהברכות עצמם מעירות את הלבבות לדיעות ישרות שהן אבות למעשים ישרים ומדות טובות, כן גם פרטיהם להלכותיהם בנויים ע"פ דרכים מפולשים למדות טובות ויקרות, ועקרי תורה באמונות ודעות.
ובאשר חבת אה"ק היא יסודה של תורה, שהיא מביאה את כלל עם ד' וכלל העולם כולו להשלמתם, ע"כ מחוברים הם עניני ברכות הפירות בהקדמתם בסמיכתם ל'ארץ' שבתורה, להורות כי כל הקרוב קרוב יותר לארץ, ומי שיש לו יותר אהבה לארץ ויותר השתדלות בענין ישוב ארה"ק, הוא מוקדם לברכה, והוא קרוב יותר אל השלימות.
חבת הארץ מחולקת היא לפי מעלת האנשים והכרתם, יש שמחבב ארה"ק בשביל סגולותיה היקרות, וצמא מאד לרצות אבני' ולחונן עפרה כדי לקיים המצות התלויות בארץ ובשביל התכלית העליונה הנמצאת בה לכלל ישראל ולכלל העולם במעלתם הרוחנית. ויש מי שמחבב ארה"ק וישתדל בישובה ובדירתה בשביל שמכיר בה התכלית של המנוחה החומרית לכלל ישראל, שהוא ג"כ דבר טוב ונשגב, ובכ"ז לא בא עד המעלה הראשונה, למי שמכיר יסוד התכלית העליונה שבחבת הארץ.
ע"כ רמוז בפסוק קירוב הברכות לארץ בשתי מערכות, חמשה מינים, נגד ההשתוקקות לארץ באופן העליון המעולה, מכוונים נגד חמשה חומשי תורה, שהם יסוד ההשלמה הישראלית, וכל המוקדם בה וקרוב יותר לארץ מוקדם לברכה. והחלק השני [זית שמן ודבש], נגד המכירים ההשלמה הטבעית של כלל ישראל בארץ, בהשלמתם הרוחנית הטבעית, כראוי לכל עם גדול וחכם ברוח ובחומר.
למדנו מכאן כמה גדולה היא המעלה של מי שמשתוקק לישב ארה"ק אפי' לשם התכלית החומרית של הכלל, והתכלית העליונה בא תבוא ע"י חבור עם ד' בארץ ד'.
ע"כ מי שיש לו קורבה יתירה לארה"ק אפי' במדרגה הנמוכה, יש לנו לחזקו ולאמצו ולהקדימו לברכה, ממי שמתאחר ומתרחק, אע"פ שבתוך הלב יהיה אולי המתרחק בעל מדרגה יותר עליונה, מ"מ ישוב הארץ וחיבתה בפועל הוא דבר נשגב, וכמו שאמרו חז"ל על עמרי שזכה למלכות בשביל שהוסיף עיר אחת בא"י, אע"פ שהייתה כוונתו ודאי חומרית.
ויש לנו לימוד שצריך לחזק את הכוחות החומריים של כלל האומה ומזה יבא ג"כ חיזוק לכוחות הרוחניים. ע"כ אמר להם זה שני לארץ, אע"פ שהוא שני לארץ במדרגה השניה - מ"מ הוא קודם לחמישי לארץ שבמדרגה הראשונה, לענין הרושם שאנו צריכים לעשות עלינו בחיבת הארץ.
..."השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך... מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל." עד כאן מדברי הרב זצ"ל.
לפי זה נוכל להגדיר את מעלת ט"ו בשבט, שהוא מקביל לראש השנה [א' בתשרי]: ראש השנה מבטא את השגחת ה' על העם הקדוש; ר"ה לאילנות מבטא את השגחת ה' על הארץ הקדושה. ובזה הוא משמש כראש השנה לאהבת ה' שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את ארצנו הקדושה, הנותנת מפירותיה לעם הקדוש.
אנחנו מלווים כל מצוה חשובה ומאורע חשוב בסעודת מצווה. כך במילה; כך בפדיון הבן; בבר מצווה ובנישואין. הסעודה אינה המטרה, אלא כלי להדגשת החשיבות ולהעצמת הנושא לכבודו נערכת הסעודה. ערך קדושת הארץ ופירותיה ראוי בהחלט להדגשה כזו. על כן נאספים בית ישראל לסעודת פירות ולשמחה בהשגחת ה' על עמו וארצו. במיוחד בדור הגאולה מצווה להדגיש ביתר שאת את מרכזיות מצוות ישוב הארץ בתהליך הגאולה. ע"כ מדגישים דווקא ביום זה את התעסקותנו בישוב הארץ על ידי הנטיעות של עצי פרי ועצי סרק, במטרה משותפת להשלים את ישוב הארץ לקראת הגאולה השלימה - בגשמיות וברוחניות ובבנין שלם - שתבוא בב"א.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה מברכים על פיצה?
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
