ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
א' בתשרי הוא גם יום הדין, וגם יום טוב. נצטווינו ע"י עזרא להרבות בסעודה ולשתף בה גם את העניים. ט"ו בשבט דומה לכאורה יותר לא' בניסן ולא' באלול שעניינם הוא הלכתי גרידא [בניסן מתחיל רישום של שנה חדשה בשטרות, ולענין נדרים מתחיל מפסח מנין הרגלים; באלול קובע התאריך לצירוף הנולדים באותה שנה לחיוב מעשר בהמה; בשבט מסתיימות שנות ערלה ורבעי, ומתחלפת שנת מעשרות לגבי הפירות, וכן, לשיטת השל"ה ודעימיה, לפירות שביעית] ואין בהם חגיגיות יתירה. ובכל זאת נוהגים כל בית ישראל לציין את ראש השנה לאילנות בסעודת פירות. אלה ממעיטים ואלה מרבים. ננסה להבין את משמעות היום מעבר לענין ההלכתי שבו. לשמחה מה זו עושה.
בשנים האחרונות צורף לט"ו בשבט השם 'חג הנטיעות' ובו נעשים מבצעי נטיעה מרשימים בעיקר ע"י הקק"ל. ולכאורה אין ביום זה מעלה יתירה על שאר ימות השנה, בכל יום אנחנו מצווים שלא להשאיר את ארצנו שוממה [כדברי הרמב"ן בעשה הד' הנוספת בספר המצוות], ולקיים את ההדרכה הא-להית (ויקרא קדושים יט, כג) : "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל".
עם ישראל הוא 'עם ה''; ארץ ישראל היא 'נחלת ה'', "ארץ אשר עיני ה' א-להיך בה". האריך ה'אבני נזר' (סוף יו"ד) להסביר את מעלת עם ישראל כשהם בארץ ישראל, שבחיבור שניהם זוכה האדם להיות תחת ממשלת ה' לבדו ללא התערבות שרי העמים והארצות. השמחה בראש השנה מבטאת את ההודאה וההודיה על שזכינו להיות תחת משפטו של הקב"ה; ט"ו בשבט מבטא את שמחתנו על שזכינו להיות תחת השגחתו ית' הישירה.
רעיון זה מבטא הרב זצ"ל בכמה מקומות, וביניהם בעין אי"ה (ברכות פרק ששי סי' מ', הובא גם ב'עולת ראיה' על ברכת הפירות), ונצטט כאן חלק מדברי קדשו: "רב חסדא ורב המנונא הוי יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני, שקל רב המנונא בריך אתמרי ברישא, א"ל רב חסדא: לא סבירא ליה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק: כל המוקדם בפסוק זה מוקדם לברכה? א"ל: זה שני ל'ארץ' [=השני] וזה חמישי ל'ארץ' [=הראשון]... כשם שהברכות עצמם מעירות את הלבבות לדיעות ישרות שהן אבות למעשים ישרים ומדות טובות, כן גם פרטיהם להלכותיהם בנויים ע"פ דרכים מפולשים למדות טובות ויקרות, ועקרי תורה באמונות ודעות.
ובאשר חבת אה"ק היא יסודה של תורה, שהיא מביאה את כלל עם ד' וכלל העולם כולו להשלמתם, ע"כ מחוברים הם עניני ברכות הפירות בהקדמתם בסמיכתם ל'ארץ' שבתורה, להורות כי כל הקרוב קרוב יותר לארץ, ומי שיש לו יותר אהבה לארץ ויותר השתדלות בענין ישוב ארה"ק, הוא מוקדם לברכה, והוא קרוב יותר אל השלימות.
חבת הארץ מחולקת היא לפי מעלת האנשים והכרתם, יש שמחבב ארה"ק בשביל סגולותיה היקרות, וצמא מאד לרצות אבני' ולחונן עפרה כדי לקיים המצות התלויות בארץ ובשביל התכלית העליונה הנמצאת בה לכלל ישראל ולכלל העולם במעלתם הרוחנית. ויש מי שמחבב ארה"ק וישתדל בישובה ובדירתה בשביל שמכיר בה התכלית של המנוחה החומרית לכלל ישראל, שהוא ג"כ דבר טוב ונשגב, ובכ"ז לא בא עד המעלה הראשונה, למי שמכיר יסוד התכלית העליונה שבחבת הארץ.
ע"כ רמוז בפסוק קירוב הברכות לארץ בשתי מערכות, חמשה מינים, נגד ההשתוקקות לארץ באופן העליון המעולה, מכוונים נגד חמשה חומשי תורה, שהם יסוד ההשלמה הישראלית, וכל המוקדם בה וקרוב יותר לארץ מוקדם לברכה. והחלק השני [זית שמן ודבש], נגד המכירים ההשלמה הטבעית של כלל ישראל בארץ, בהשלמתם הרוחנית הטבעית, כראוי לכל עם גדול וחכם ברוח ובחומר.
למדנו מכאן כמה גדולה היא המעלה של מי שמשתוקק לישב ארה"ק אפי' לשם התכלית החומרית של הכלל, והתכלית העליונה בא תבוא ע"י חבור עם ד' בארץ ד'.
ע"כ מי שיש לו קורבה יתירה לארה"ק אפי' במדרגה הנמוכה, יש לנו לחזקו ולאמצו ולהקדימו לברכה, ממי שמתאחר ומתרחק, אע"פ שבתוך הלב יהיה אולי המתרחק בעל מדרגה יותר עליונה, מ"מ ישוב הארץ וחיבתה בפועל הוא דבר נשגב, וכמו שאמרו חז"ל על עמרי שזכה למלכות בשביל שהוסיף עיר אחת בא"י, אע"פ שהייתה כוונתו ודאי חומרית.
ויש לנו לימוד שצריך לחזק את הכוחות החומריים של כלל האומה ומזה יבא ג"כ חיזוק לכוחות הרוחניים. ע"כ אמר להם זה שני לארץ, אע"פ שהוא שני לארץ במדרגה השניה - מ"מ הוא קודם לחמישי לארץ שבמדרגה הראשונה, לענין הרושם שאנו צריכים לעשות עלינו בחיבת הארץ.
..."השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך... מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל." עד כאן מדברי הרב זצ"ל.
לפי זה נוכל להגדיר את מעלת ט"ו בשבט, שהוא מקביל לראש השנה [א' בתשרי]: ראש השנה מבטא את השגחת ה' על העם הקדוש; ר"ה לאילנות מבטא את השגחת ה' על הארץ הקדושה. ובזה הוא משמש כראש השנה לאהבת ה' שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את ארצנו הקדושה, הנותנת מפירותיה לעם הקדוש.
אנחנו מלווים כל מצוה חשובה ומאורע חשוב בסעודת מצווה. כך במילה; כך בפדיון הבן; בבר מצווה ובנישואין. הסעודה אינה המטרה, אלא כלי להדגשת החשיבות ולהעצמת הנושא לכבודו נערכת הסעודה. ערך קדושת הארץ ופירותיה ראוי בהחלט להדגשה כזו. על כן נאספים בית ישראל לסעודת פירות ולשמחה בהשגחת ה' על עמו וארצו. במיוחד בדור הגאולה מצווה להדגיש ביתר שאת את מרכזיות מצוות ישוב הארץ בתהליך הגאולה. ע"כ מדגישים דווקא ביום זה את התעסקותנו בישוב הארץ על ידי הנטיעות של עצי פרי ועצי סרק, במטרה משותפת להשלים את ישוב הארץ לקראת הגאולה השלימה - בגשמיות וברוחניות ובבנין שלם - שתבוא בב"א.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













