ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- קרבנות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
פתיחה לספר ויקרא
שלשת החומשים הראשונים, מבחינה מסויימת הם חטיבה אחת. חומש בראשית עוסק בבריאתו של העולם ע"י רבונו של עולם, ובגילוי ה' כבורא עולם. חומש שמות, שיש קוראים לו 'הספר השני' 1 , משלים את הספר הראשון, ונקרא 'חומש שמות', משום שבו מופיע שם ה' בעולם באופן גלוי, ללא הכיסוי של הטבע, כאשר רבונו של עולם מתגלה אלינו ביציאת מצרים, במתן תורה, ובהשראת שכינתו במשכן. לאחר כל זה מגיע תורו של העולם לפנות אל רבונו של עולם, וזה עניינו של ספר ויקרא - תורת כהנים - ספר הקרבנות - ספר ההתקרבות.
"אדם כי יקריב" (ויקרא א, ב) - אדם מקריב את עצמו. עניינם של הקרבנות, שהאדם כעיקרו של העולם, והאדם מישראל כעיקרה של האנושות, פונה אל רבונו של עולם. העולם נברא על-מנת שהוא יואר באור ה', ויפנה לאור ה' - על מנת שהוא יפנה אל רבונו של עולם. שיא עבודתו של העולם מתבטאת בהקרבת הקרבנות במקום הקודש - בבית המקדש, וזהו ביטוי למציאות הכללית, שכל העולם כולו פונה לרבונו של עולם. מדרגות מדרגות בהשראת השכינה, והשיא הוא בבית המקדש, בו מתגלה רבש"ע בהארה הגדולה ביותר, ולכאן פונה העולם כולו.
מבחינה מסוימת, שלושת החומשים הללו, הם כנגד ששת אלפים שנות קיומו של העולם - אלפיים תוהו, אלפיים תורה ואלפיים ימות המשיח 2 , ואולי זה מקביל לפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (דברים ו, ד). שתי המילים הראשונות - "שמע ישראל", הן הקדמה והכנה להמשך, ובהן רמוזות אלפיים שנות תוהו, שנים שבהן מגמת העולם עדיין לא הופיעה, והעולם מתכונן לקראת הופעת התורה, וזהו ספר בראשית. "ה' אלוקינו", רומז להופעת התורה בישראל, והתגלות רבונו של עולם בבית המקדש, וזה מתאים לאלפיים שנות תורה, ולחומש השני.
[עלה בדעתי, שאנחנו רואים בספר שמות, שהדיבור על פרשיות המשכן נחלק לשנים - פרשיות תרומה ותצוה, אחר כך הפסקה במפולת חטא העגל, ואחר כך שתי פרשיות נוספות, העוסקות בעניין המשכן. אולי יש כאן רמז לשני בתי מקדש. בית המקדש הראשון שחרב, ואחר כך נבנה בית המקדש השני.]
לאחר אלפיים שנות תורה, שבהן התורה מתבססת בישראל ובעולם, הגיעה העת שהתורה תופיע לא רק בישראל, אלא תתפשט ותופיע בכל העולם כולו - "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט). זה מה שקורה בספר ויקרא ע"י הקורבנות, ואלו אלפיים שנות משיח. "ה' אחד" - שתי המילים האחרונות של הפסוק "שמע ישראל", מכוונות לאלפיים שנות משיח, בהן יהיה ה' אחד בכל העולם כולו, כאשר כולם יכירו את ההופעה האלוקית.
הקרבת האומות והתקרבותם
קרבנות חובה מביאים רק ישראל, אבל קרבנות נדבה יכולים לקבל גם משאר העמים 3 . גם הם יכולים להתקרב לרבש"ע, וזאת המגמה העתידית של העולם. אנחנו כבר נמצאים בתוך תהליך של התקרבות האומות לרבש"ע, וזה נעשה בצורה מאד מאד מורכבת, על ידי כך שעם ישראל מתפזר בין האומות. אמנם "מפני חטאינו גלינו מארצנו", אבל המגמה החיובית הנסתרת בתוך החורבן והגלות, שהפיזור הזה בכל העולם, גורם להתרחבות הופעת שם ה' בעולם, וכתוצאה מזה - "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח, י). לא גלו ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים 4 .
העולם כולו מכיר במציאות של עם ישראל. אמנם עדין לא באופן השלם, עדין לא בא לידי הבנה, שצריך לקבל את עם ישראל בבחינת "ממלכת כהנים" (שמות יט, ו) של העולם כולו, אבל מכיר בעובדה שקיימת האומה הישראלית, וההתענינות במעשיה תופסת מקום מרכזי. גם לנו יש מה לעשות לקראת המצב של "ממלכת כהנים". ההתקרבות צריכה לבוא מכל הצדדים יחד. בחומש ויקרא מופיעה המגמה של התקרבות העולם לרבונו של עולם ע"י הקרבנות .
זכות הקורבנות
כשהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו את ירושת ארץ ישראל, שאל אברהם אבינו: "במה אדע כי אירשנה?" (בראשית טו, ח) - באיזו זכות? מי אומר, שהבנים בכל הדורות יתנהגו באופן שיהיו ראויים לירושת הארץ? אברהם אבינו ידע, שירושת הארץ היא מעלה מיוחדת, גדולה ועליונה, הדורשת זכות מיוחדת. כשהקב"ה הבטיח לו בנים, וזה היה דבר ניסי, הוא לא שאל "במה אדע", אבל כשהקב"ה הבטיח לו את ארץ ישראל, אז הוא שאל.
הקב"ה משיב לו "קחה לי עגלה משולשת ואיל משולש, ותור וגוזל" - בזכות הקרבנות תירש את הארץ לכל הדורות. והרי הקורבנות לא קיימים לעולם, שמשחרב בית המקדש בטלו הקורבנות? מסבירים חז"ל, שכשישראל אומרים את פרשת הקרבנות, מעלה עליהם הכתוב כאילו הקריבום 5 .
המהר"ל מעמיק לפרש את הדברים ומסביר, שהעובדה שאפשר להביא קרבנות ולכפר על חטאים, מעידה על כך שהחטאים אינם שורשיים ועמוקים, אלא שטחיים וחיצוניים. החטאים הם כמו לכלוך שדבק במשהו, והקרבנות, תפקידם לנקות את אותו הלכלוך, ולסלק את הקלקולים החיצוניים. אילו החטא היה מבטא קלקול מהותי, עצמותי ושורשי, אי אפשר היה לתקן אותו ולשנות את המציאות, אבל כיון שהחטא הוא חיצוני, הוא כישלון, שהרי "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות 6 ", לכן אפשר לתקן. הקורבנות מבטאים את הענין הזה, שיש תקנה לחטאים, וזוהי זכותם של ישראל.
א"כ, כל פרשת הקרבנות מלמדת אותנו, שקיימת בישראל סגולת פנים פנימית, הנמצאת תמיד בטהרתה, ועל הקלקולים החיצוניים מכפרים הקרבנות. אלו הדברים לפתיחת ספר ויקרא.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














