ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לכן התורה כה מסתייגת ממעשים פרטיים בעת הלחימה, להוציא את המצבים בהם בא ציווי המתייחס לרכוש האויב, שזה עצמו מפקיע את העניין מיצריות פרטית.
כך אנו מכירים את עונשו הפומבי, המשפיל, של עכן, ששלח ידו בחרם וחילל את 'אירוע הפתיחה' של הורשת יושבי הארץ מפנינו ביריחו וכך בימי מרדכי ואסתר מציינת המגילה שבביזה לא שלחו את ידם".
הביזה והשלל תופסים מקום נרחב במלחמת מדין. הנקמה, הכפולה-שהיא-אחת, נקמת ה' ונקמת ישראל מאת מדין, התירה את לקיחת השלל. שלל זה הובא משדה הקרב והוצג לפני הכל: "וַיָּבִאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל אֶל הַמַּחֲנֶה...". שָלל זה גם הביא עמו שְלל הלכות בענייני הכשרת כלים, ואף הנביע מלבות הלוחמים הפרשת אחוזים למען הכלל.
אחד מענפי פרשת השלל ממלחמת מדין הוא נדיבות לבו של סגל הפיקוד הבכיר. מפקדים אלו שראו את ההשגחה האלוקית המיוחדת שליוותה אותם במהלך ימי הלחימה לא יכלו להשאר אדישים לכך. הם ידעו שאם "לא נפקד ממנו איש" במלחמה, אז גם אם איננו חייבים או מצוּוים - צדקה אנו מפרישים. הם מחליטים להקריב משללם אצעדות, צמידים, טבעות ועוד תכשיטים. והנה, לאחר תיאור מעשה נאצל זה נאמרת בתורה אמירה שנראית סתמית משהו: "אנשי הצבא בזזו איש לו".
מה פירוש בזזו איש לו? זה טוב, זה רע? מה רוצה התורה לומר? בפשטות, התורה מציינת את הפער בין הפיקוד הבכיר לחייל הפשוט, שרמתו המוסרית נמוכה כדרגתו, וכך אכן פירשו כמה מפרשים.
וכאן בא אחד מהמיוחדים שבגדולי החסידות ומפתיע אותנו בפירוש מחודש - ונועז ביותר. רבי שמחה בונם מפשיסחא זצוק"ל, אבי השושלות המפוארות של קוצק, גור, איז'ביצא-רדזין ועוד רבות, רואה בסמיכות של תרומת המפקדים לביזת החיילים אור מיוחד. לדידו, התורה מציינת בצל"ש מוסרי גם את החיילים הפשוטים. וכיצד, והרי הם בזזו לעצמם ולא תרמו כלום? אומר הרבי ר' בונם, שזה עצמו הוא סיפור שבחם. יש להתרגל לחשיבה הדקה והמעמיקה של בית פשיסחא כדי לעכל את הדברים. ר' בונם מסביר ('קול שמחה' על התורה) שכיון שהבכירים עשו מעשה שאינו חיוב אלא חסידות, הקשבה לקול הפנימי, אין בכך כמובן בכדי לחייב את החייל הפשוט, איש מאנשי הצבא. אז מה מיוחד בביזה הפרטית של החיילים? אומר ר' בונם, זה עצמו שהם לא עשו כמו אחרים!! זה שבחם, שהגם שמעשה הנדבה הוא הירואי, בייחוד שודאי נעשה בפומבי, הם לא ביקשו לחקות אותו. הם נותרו נאמנים לעצמם. הם יכלו אומנם לזכות בתהילת הנדבנים, אך הם ידעו שמחירו הרוחני של זיוף בעבודת ה' הוא רב - יותר מערך הנדבה החיצונית. לכן הם - בזזו איש לו. והתורה מספרת שבח זה בדיוק, שאם הקצינים חשו מחוייבות עצמית, החיילים לא מיהרו 'לקפוץ' במעלות הקדושה באופן שאינו תואם את עצמיותם "וזה שבח גדול ליודעי דעת, שלא היו רוצים לעשות מצוות אנשים מלומדה בלא טעם - אף שהענין בעצם טוב" כותב הרבי מפשיסחא.
כך מלמדנו הרבי שאין המעלות בעבודת ה' ניתנות להעתקה חיצונית התנהגותית על ידי כל הדרגות השונות בעם. במשקפים של מידת האמת, זו מעלה. ממילא, ודאי שאין מקום לתחושת עליונות של אלו על אלו. האדם ההולך בדרך המתאימה לעצמיותו הוא הנבחר, לא זה המחקה את מעלת חברו, הגם שהוא דומה לו בהתנהגותו. רק אם כן הקדים למדרגתו מאמץ של התעלות הוא משתייך פנימית לדרכו זו.
ומעניין, שבאמת נוקבת זו קדם לרבי מפשיסחא רבינו הגדול הגר"א, שבפירושו למשלי הסביר, שמי שהולך שלא ביושר שלו אלא מליז את דרכיו, אינו אלא בוזה ה', חלילה. (משלי י"ד)
בענין זה הוסיף והרחיב הרב קוק זצ"ל ואמר (אורות הקודש חלק ג'), שכל סיבוכיו של האדם עשויים לבוא עקב בקשת 'אני' שאינו שלי. עקב הזרמת 'חומרים זרים' למערכות הרוחניות שלנו, הן משתבשות ממש כשם שחומרים רעילים ישבשו את המערך החומרי של הגוף. הנאמנות לאמת הפנימית היא יסוד אושרו של האדם, ולימוד תורה מנביט מתוכנו את אמת החיים הייחודית שלנו - "וחיי עולם נטע בתוכנו".
ומסיים הרבי ר' בונים את פירושו, "וזהו מדת אמת, מדת יעקב, וזהו דרך התורה הקדושה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.

אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.

אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.

אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!

מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.

יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה

שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.

אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.

מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.

כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.















