ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רש" י פירש שהספק בגמרא הוא האם האישה מדייקת, כיון שאם נושא עדותה הוא ממוני, כלומר, נטילת הכתובה, היא אינה מדייקת, ולכן לא תוכל להינשא על סמך עדותה זו.
רי"ף (מג ע"ב) פסק שבשני המקרים האישה אסורה להינשא מספק, שהרי ספק איסור לחומרא. הרמב"ם (אישות טז, לא) פסק במקרה הראשון שמותרת להינשא, כדרכו שפסק כ'אם תמצי לומר'. במקרה השני פסק הרמב"ם שמותרת להינשא, אבל לא גובה כתובה.
רמב"ם זה לכאורה אינו מובן, שהרי לפי פירושו של רש"י, אם האישה אינה נאמנת על כתובתה, צריך להיות הדין שגם על היתר הנישואין לא תהיה נאמנת.
וכמה הסברים נאמרו על רמב"ם זה :
א. כסף משנה : יש כאן ספק ממון ולכן לקולא בממון, ולא מוציאים, ובאיסורים כיון שמהתורה מותרת להינשא כי מדייקת, וזה מוריד את חזקת אשת איש, ו לכן זה נחשב לספק דרבנן ומותרת.
ב. בית שמואל (יז, קלג) וקרן אורה : הספק בגמרא הוא רק האם נותנים לאשה כתובה, כי לגבי היתר נישואין פשיטא שמתירים, כי לא חוששים שתינשא בפועל אם הבעל לא מת, רק חוששים שמשקרת לעניין ממון. לכאורה קשה על פירוש זה כי צריך להיות שגם אם באה ואומרת 'מת בעלי תנו לי כתובתי', ובאה רק על נושא הכתובה, צריך להתירה להינשא, אך כנראה כיון שלא באה בשביל כך, אין אפשרות להתיר אותה.
ג. גר"א (יז, קמ) : שיש טעות סופר ברמב"ם, וצ"ל 'שלא התירוה להינשא', ואז יוצא ששיטתו להלכה כשיטת הרי"ף שמספק האשה אסורה גם להינשא. קושייתו על הפירושים האחרים היא: שהכלל של 'מדרש כתובה' מחייב את הבעל לתת כתובה בכל מקרה שבו יש היתר נישואין, ואם כאן לשיטת רמב"ם מתירים אותה, צריך גם לתת לאשה כתובה. יתכן לתרץ שכשתתחתן אכן תקבל כתובה ממדרש, וכוונת הרמב"ם שכל עוד לא התחתנה לא תקבל כתובה.
ד. הרב רבינוביץ שליט"א (יד פשוטה): לדעת הרמב"ם אישה שרוצה היתר נישואין וגם תובעת כתובה, יש יותר הגיון להתירה להינשא מאשר אישה שלא תובעת כתובה, מכיוון שהיא מוותרת על מדור ומזונות (שיש לה זכות אליהם עד שהיא תובעת כתובה), זה מראה שהיא באמת רוצה להינשא, ויש להתירה. ואמנם , אישה שאינה תובעת היתר נישואין אלא רק כתובה, זה מראה שאינה רוצה להינשא, אלא רק לקבל ממון הכתובה, לכן אין מתירים אותה להינשא. אך, אם אמרה תנו לי כתובתי והתירוני להינשא, מתירים אותה ולא נותנים לה כתובה, מכיוון שלהתיר אותה אין שום בעיה, כי לא חוששים שתינשא באיסור ולא תדייק, וכתובה לא נותנים, כי אולי היא לא באמת רוצה היתר נישואין, אלא רק את הכסף. לפי הסבר זה ברמב"ם מובן גם מדוע הגמרא אמרה שהאישה חושבת שזה שהיא תאמר תנו לי כתובתי יתיר אותה יותר.
סיכום: אשה האומרת 'מת בעלי - התירוני להינשא' נאמנת ומתירים אותה להינשא, לעומת זאת כשאומרת האשה: 'מת בעלי - תנו לי כתובתי' אינה נאמנת. לדעת רש"י הסיבה היא מחשש שמשקרת על מנת להרוויח ממון.
הגמרא הסתפקה באופן שהאישה אמרה את שני הדברים, גם התירוני להינשא, וגם תנו לי כתובתי, הרי"ף פסק שבספק הולכים לחומרא, אך הרמב"ם כתב שגם באופן כזה מתירים אותה להינשא, ורק את הכתובה לא נותנים לה. והבאנו כמה הסברים לשיטת הרמב"ם. כסף משנה - האיסור להינשא זה ספק איסור דרבנן. בית שמואל - לגמרא היה פשוט שיתירוה להינשא, כיון שאין חשש שתינשא אם אין בטוחה שבעלה מת. גר"א - יש טעות סופר ברמב"ם ובאמת אסורה. הרב רבינוביץ' - מה שהאישה תובעת כתובה זו סברא יותר להתירה, כיון שהגיוני שהיא רוצה להתחתן, והיא מסכימה לוותר על הזכויות שיש לה עדיין מבעלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
