ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לכאורה מתעוררת השאלה מה רע יש בזה שהתורה תופץ בעולם, שהיא תתורגם לשפות זרות, הרי עם ישראל שואף להיות אור לגויים וחזון אחרית הימים שיעלו עמים רבים אל הר ד' ויאמרו "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים". אלא יש לומר, מסירת התורה לזרים שאינם מכירים שהתורה היא דבר ד' אלוקי ישראל, אלוקי עולם, מביאה לכך שמבארים את התורה במבט חיצוני ומתיחסים לרבש"ע, נותן התורה, כאל אליל דמיוני - זהו חטא העגל.
התורה אינה ספרות, אינה הסטוריה. התורה היא דבר ד' ואם עוסקים בתורה אנשים שאינם רואים כך את התורה על זה נאמר "כי דבר ד' בזה ואת מצוותו הפר".
הרב בספר "אורות המלחמה" מקונן ואומר כנסת ישראל תחיל תזעק בחבליה. "אוי נא לי כי עייפה נפשי רזי תורה לחיצונים נמסרו". התורה נשרפה וגויליה נשרפים ואותיות פורחות....
בגמ' גיטין ס: אמר ר' יוחנן: תורה שבעל פה רוב, ומיעוט בכתב. כלומר רוב התורה היא בע"פ. והנביא הושע מסביר שאם הייתה כל התורה בכתב היו לוקחים אותה זרים. ובלשון הפסוק "אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו".
וכך מבאר תוס': "להכי קאמר רחמנא אכתוב לכם רובי תורתי והלא מה שכתבתי להם כמו זר נחשבו שהעתיקו זרים".
גם הסמ"ע בהקדמתו לחושן משפט אומר: מדוע תורה שבעל פה אין לכותבה לכתחילה, "כתבו הקדמונים הטעם כדי שלא ישנו המינים תורה שבעל פה למינות כמו שעשו לתורה שבכתב".
לדאבוננו, יש חוקרים ומפרשים מבני ישראל שרחקו מאמונה והם עוסקים בתנ"ך כספר שנכתב על ידי בשר ודם, שאין בו קדושה, שאינו דבר ד'. והם מרשים לעצמם לבקר ולשנות ולתקן ולדחות מה שלא נראה להם ועל זה התורה חוגרת שק ומתחננת, עיזבו תורתי, מי בקש מידכם רמוז חצרי.
במסכת סנהדרין צ"ט: אמרו חכמים תנו רבנן "והנפש אשר תעשה ביד רמה", זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי, מנשה מוגדר מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שהוא חמור מאפיקורס כי הוא מוסיף חטא על פשע שהופך את דברי התורה לדופי.
על כן, אין מקום לעודד למוד תנ"ך ללא הכרה שהתורה היא דבר ד', שהתורה היא קדושה ואין לגשת אליה בידיים מסואבות ולטמא אותה בפרושים של דופי ח"ו.
אמרו חכמים: "שבשתא כיון דעל על", כלומר כאשר לומדים דברים בצורה משובשת קשה אחר כך להיגמל מהשיבוש. מוטב שלא ילמדו תנ"ך בצורה מעוותת ושלא יעסקו בתנ"ך מי שאינם מאמינים בד' נותן התורה.
אמנם אין בידינו היכולת למנוע מרחוקים לעסוק בתורה כרצונם. אך אין אנו צריכים לעודד את זה ובוודאי לא להיות שותפים להפצת תורה בתוך עטיפה של הסברים שהורגים את נשמתה של תורה.
אין זה רק לא רצוי, אלא לענ"ד יש בזה איסור חמור.
נראה לי שרבנים שתמכו ברעיון לחזק את למוד התנ"ך בקרב כל הגוונים בישראל כל אחד לפי דרכו, לא נחשפו לתוכן ולסגנון של אותם מפרשים הרחוקים מאמונה, וחלק מהם בזים לה.
עלינו אם כן ליזום את הפצת התורה לכל חלקי העם ע"י אנשי אמונה הניגשים אל התורה בחרדת קודש. זה מה שהציבור באמת מחפש - לימוד באמונה ובעומק. ולימוד כזה יאחד את העם סביב התנך. "ד' עוז לעמו יתן" ואין עוז אלא תורה, "ד' יברך את עמו בשלום".
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
תהיו חמים!
קשה עליי פרידתכם
למה ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
