החידוש שבסליחה | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
עבודת ה', מצוות ותשובה
תשובה

קטגוריה משנית

ספריה
מועדים
אור פני מלך

4213

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מקומו של ה"חטא"
יום הכיפורים מעורר הרהורים יותר מכל יום אחר בשנה. בין שיום זה משמש חוויה שלמה כשלעצמו, בין אם פוגשים את היום רק בלוח השנה, יש בעצם שמו "יום הכפורים" להזכיר שורה של מושגים קרובים רחוקים: חטא, אשמה, סליחה וכפרה. מושגים אלה, כפי שנראה להלן, מיוחדים הם לעולם המונותיאיסטי, ואין להם מקום בחברה המודרנית, כמו גם בחברה האלילית.

ככלל, יום הכיפורים מעורר בחברה המודרנית בעיקר רגש של מבוכה. הוא מזכיר את המושג "חטא", אשר החברה המתירנית מנסה לכאורה לעקור מן העולם; לעקרו מן החוק, מדעת הקהל ומן המצפון האישי. "חטא" משמעו שיש דבר מה שהוא אסור באמת, שיש משהו מאוס ובזוי בעצם, ושיש מעשה שאי אפשר לעשותו. אולם, כאשר התפיסה היא שהכל מותר אי אפשר לחטוא עוד, ואם כבר אין אלים אין גם למי לחטוא. העולם בו אנו חיים, מנסה להעמיד תמונה של חיים חופשיים ומשוחררים, ללא אלים וללא חטאים, ללא יסורי נוחם וכאבי חרטה, עולם שכולו דרור.

אך באמת, תמונה זו היא רק דמות ראווה חיצונית, שאיננה משקפת את המציאות בפועל. גם העולם החדש והנועז הזה, לא פחות מן החברה הישנה אותה הוא מחליף, כבול במאות חוקים וכללים, בעבותות של מושגי יסוד ובחוטים דקים של מנהג ומסורת משלו. אמנם, פעמים רבות אין חוקים ומנהגים אלה דומים בדיוק לאלה של דורות קדומים, אך כמוהם ממש הם מוצקים ומגבילים, אלה הם תחליפי אלים.

לא רק דתות ממוסדות מודרניות ועתיקות יותר מייצרות תחליפי אל, אלא גם אותן חברות הקוראות בעליצות: "לית דין ולית דיין", או גם "אכול ושתה כי כבר היום אנו מתים" 1 גם לאלה יש אלים; מעורפלים יותר ומטושטשים, אך לא פחות מחייבים ושולטים.

טעמו של הדבר פשוט ניתן לאדם לכפור בבורא עולם ומנהיגו, ניתנת לו האפשרות להדיח כביכול מכיסאו את הקדוש ברוך הוא, אך אין הוא יכול, מעצם טבעו ומתוך יסודות אישיותו, להשאיר את המקום פנוי. מישהו יהיה חייב לשבת על הכיסא הרם והנישא אידיאה, מושג או אדם.

והייתם כא להים
החברה המודרנית מיוסדת על הגישה ההומניסטית, שאחד מעיקריה הוא נישול האל מכיסאו, והושבת האדם במקומו. האדם הוא אחד האלים של עולם ההווה; אושרו, חופשו, סיפוקו, מילוי רצונותיו הם הקובעים את האידיאלים, החוקים ותבניות החיים.

אמונה תמימה ומתחסדת מצויה במידה רבה, בפולחן המאדיר את רצונו החופשי של האדם. למשל: האמונה בכך שהכל יכולים לבוא על סיפוקם בעת ובעונה אחת, ושרצונו החופשי (הבלתי מוגבל בחוק) של כל פרט, יוכל לחיות עם עוד רבבות ומיליארדים רצונות חופשיים אחרים. יתירה מזו: האמונה בכך שהאדם יכול לחיות בשלום עם עצמו, שכל התאוות, התשוקות והשאיפות שלו יכולות להתיישב אלה עם אלה.

כאשר האדם הוא המידה והמודד של הכל אין לשיפוט משמעות אמיתית, שכן אין לו קנה מידה חיצוני אוביקטיבי. נורא מזה: האדם שהושב על כס השלטון, עומד עתה במבחן היותו אל כל יכול, הקובע כפי רצונו מהו טוב ומהו רע. לאל הקרוי אדם, יש לא רק רגליים של חרס 2 , לא רק נקודות חולשה פה ושם, אלא כל כולו מצוי בסתירה מהותית. סתירה זו היא הסתירה בין היצירה המוסדרת, המוגדרת ("עולם התיקון" בלשונה של הקבלה), לבין השפעת נבכי הנפש העשויים תהום מתחת לתהום ("עולם התוהו"), אשר רצייתם היא במוות, בהרס ובכליון עצמי.

אל זה, לא רק שלא מילא את מלוא הציפיות, את כל הטוב, הישר והחיובי אלא הוא מביא להיפך הגמור מכך: לתוהו, למבוכה ולהרס. ומכאן, לא נוח לאדם להישאר על הכס הרם הזה, כסא שאינו עשוי לפי מידתו.

האלים הקדומים
כמו בכל מקום שבו מוקם פולחן חדש, מלאכותי ורופף (כמו הפולחן של האדם האמיץ, החופשי, הרציונלי והזוהר), מתגנבים ובאים שוב אלו, שבמשך שנים כה רבות היו צללים בלבד אליליה הקדומים של האנושות: עשתורת ובעל, פריאפוס והאדס.

מה שהתחיל כעבודה מעודנת של האדם הסגידה לאידיאל של עצמו, לאיזו דמות אלהית שמצא וגילה בתוך עצמו אינו נמשך עוד בכיוון זה. מתמעט והולך מספרם של המאמינים בדמות שלמה של "אדם עליון" שהוא עדיין אנושי. הדמות הזו הולכת ומתפוררת לחלקים הגולמיים והבסיסיים יותר: לא עוד דמות אדם שלמה, אלא כוח גולמי, שאיננו מנסה עוד להתעטף באצטלה של מטרות ושאיפות. לא עוד אהבה, אלא התייחסות גופנית מעורטלת מכל רגש, השואפת לספק את עצמה בלבד; ואינה קשורה באהבה או בפריון. גם הכסף כבר אינו משמש אמצעי למטרה, אלא נעשה מטרה לעצמה, חזון וחלום כשלעצמו. אפילו רצח אינו נעשה עוד לשם תכלית כלשהי, אלא הוא גדל והולך ונעשה הנאה לעצמה, פולחן לעצמו, פולחן של הרס ושל חיסול.

יש הרואים בתופעות הללו סימני ניוון חיצוניים של חברה בעייתית, או צירוף מקרי של בעיות שונות, אך אין זו אלא צמיחה מחדש של האלים הקמאיים. תרבות המערב השוקעת, מחזירה למקומם את אלי יוון וכנען, וצלמים ללא שם של התרבויות שלפניהן. הסמים, המין, הרדיפה חסרת המעצורים אחרי ממון, כבוד ושלטון כל אלו הם פולחנם של אותם אלים עתיקים, אלילי היצרים, ששבו ונעורו מחדש.

אין מחילה בעולם האלילי
לאלים הקדומים יש צד שווה: הם חסרי רחמים, אין לפניהם סליחה ומחילה, אין לפניהם זיכרון של זכויות בעבר או של הבטחות לעתיד. זהו מכנה משותף לכל אותם האלים:

הבחורה היפה, יכולה היתה להיות כוהנת של עשתורת כל עוד גופה התאים לכך. במאמצים נואשים היא מנסה להמשיך ולהאריך את תקופת השירות הזו, לזכות לעלומי נצח אבל לאחר ההפסד האחרון, אין כל מחילה וכפרה. הגוף שאינו משמש עוד מושלך לאשפה, כי אין רחמים מלפני העשתורת.

אין רחמים גם לפני "אל הממון". מי שאיבד את ממונו אינו מאבד רק עוד קניין, כי הכסף כבר אינו קניינו של אדם, אלא בעליו. וכך, המאבד את ממונו מאבד את מהותו, את אישיותו כולה, והופך לאין ממש.

כן הוא לגבי שאר הפולחנים ההולכים וממלאים שוב את חללו של עולם. כמו אליהם של האצטקים הקדומים, גם האלילים הללו תובעים מפעם לפעם עוד ועוד קרבנות; ואלים בלתי סולחים אלה, הם אלים שמקריבים לפניהם הכל, ולבסוף גם קרבנות אדם.

שרשה של הסליחה
העדרה של הסליחה בתוך עולם שלם של מושגים, בתוך עולם שחזר לתוהו, בתוך עולם שבו האדם הוא הכל דורש בירור. הן במהותה של הסליחה, והן במהותו של העולם שהיא בלתי אפשרית בתוכו.

כאשר מעיינים במושג הסליחה לא רק במשמעותו הדתית אלא גם במובנו האנושי מתברר שאין הוא פשוט כלל, ושאי אפשר להבינו ללא הנחה של רקע מטפיזי. בתוך תפיסת העולם הטבעית הגשמית והרוחנית כל מעשה שיעשה אדם, טוב או רע, לא ניתן יהיה להשיבו. לאחר שהמעשה נעשה, אפשר לתקן את הדברים לעתיד ולעשות דברים מסוג אחר, אבל אין דרך לשנות ולתקן את העבר. לעומתם, הסליחה מכילה בתוכה את האמונה ביכולת לשלוט גם על העבר.

גם בתחום האנושי, היכולת לסלוח מיוסדת על ההכרה באפשרות למחוק אירועים שהיו, לוותר על מציאות מסוימת בעבר. מושג הסליחה האנושי, יונק בהכרח מכוח הנחה בלתי מודעת של שלטון כל יכול ובכלל זה גם על זרימתו של הזמן. שלטון בלתי מוגבל זה, נובע מהקשר של האדם אל בחינת המוחלט, אל הקדוש ברוך הוא בעצמו, שאין לו גבול ותחום, לא בזמן ולא בכל מבנה של חוקיות.

יום סליחה ומחילה
ביום הכיפורים, נקראים גם אנו לסלוח איש לרעהו. קריאה זו הינה הקריאה לעורר באדם את הניצוץ הקדוש, "חלק אלוה ממעל" 3 , המעמיד אותו מעל לתחומים ול"חוקים" של המציאות. אפשרות הסליחה היא הביטוי העליון של מהות האדם, של היותו "בצלם א להים" 4 , ושל דבקותו בקב"ה.

יום הכיפורים, בעצם הגדרתו כ"יום סליחה ומחילה" בבקשת כפרה של מעלה כמו בקריאה לבני האדם למחול איש לרעהו מבטא קשר עם התפיסות הנעלות ביותר של עולם האמונה. שהרי תמציתה של האמונה היא בהתייחסות אל המוחלט הנצחי והאין סופי ואלה אינם כפופים לכל מסגרת של "חוק", לכל הגדרה ותבנית שבונה לו האדם מתוך עצמו או מתוך הספקולציות שלו.

יום הכיפורים הוא "היום הקדוש", המעורר ומזכיר, במודע ושלא במודע, לא רק את הכפרה ואת החטא, אלא את הקב"ה בעצמו. בעצם העובדה שהוא מעלה את העיקרון של סליחה מחילה וכפרה, מגלה יום הכיפורים את אותה נקודה, שביטא אותה לפני דורות ר' עקיבא: "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים" 5 .

---------------------
מתוך החוברת "באור פני מלך" ניתן לרכוש במחיר 15 ש"ח בטלפון: 5110028 - 052.

^ 1. על פי ישעיהו כב, יג.
^ 2. על פי דניאל ב, מג מד.
^ 3. תניא פרק ב.
^ 4. בראשית א, כז.
^ 5. יומא ח, ט.

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל

מבאר התלמוד בבלי, תנ"ך, משנה, רמב"ם ועוד עשרות ספרי עיון והגות. נשיא מוסדות שפ"ע, ונשיא ישיבת ההסדר תקוע, ישיבת מקו"ח, ישיבת שפע ועוד.

ניסן
קריעת ים-סוף
גליון מס' 1 ניסן תשס"ד
תשס"ד
תפילות יום הכיפורים
תפילות יום הכיפורים
תשס"ה
אדר
ראשית גויים עמלק
גליון מס' 5
תשס"ה
תמוז
כל ימי חייו – להביא לימות המשיח
תש"ע

תשובה

47 דק'
תשובה
ההתחדשות שנובעת מהתשובה
אורות התשובה פרק ט"ו פסקאות א', ז' ופרק ט"ז פסקה א'1 (ההתחלה שלה)
הרב משה חביב | ד' תשרי תשפ"ג
תשובה
וידוי של שמחה
הפרשה בראי הרמב"ם
רבנים שונים | אלול תשע"ט
31 דק'
אורות התשובה – הרב ירחמיאל וייס
מנוחת התשובה
אורות התשובה פרק ה' סעיף ו'
הרב ירחמיאל וייס | י"ח אלול תשע"ו
תשובה
דרשת שבת תשובה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבת תשובה תשס"ז

תשובה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב אורי שרקי
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב משה ברלינר
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרב משה אליה
הרב חיים כץ
הרב שלמה שושן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו