ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תמוז תשנ"ב
מחלל שבת כשליח-ציבור
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
215 - חלב עכו"ם בחלב עמיד ובאבקת חלב
216 - מחלל שבת כשליח-ציבור
217 - הטלת איסור כולל בשל אלרגיה
טען עוד
שאלה
האם רב המכהן בבית-כנסת שבו מיעוטא דמיעוטא של המתפללים הם שומרי שבת, יכול להרשות למחלל שבת להיות חזן?
יש לקחת בחשבון שסירובו של הרב עלול לגרום להתפוררות הקהילה, כאשר זכות התפילה תהיה בידיהם של שניים או שלושה אנשים (ולפעמים בידי הרב בלבד), וכאשר מחללי השבת לא יוכלו להתפלל אפילו ביארצייט של הוריהם?
תשובה
מעיקר הדין אין לתת למחלל שבת, ואפילו לעובר בקביעות על שאר עבירות, לרדת לפני התיבה 1 אפי' באקראי 2 . ואולם בגלל המצב "פיקוח נפש רוחני" לציבור המתואר אין למחות בידי הקהילה הנוהגת לתת למחללי שבת לרדת לפני התיבה 3 , אלא יש לסמוך על הסברות לקולא 4 , ובוודאי יש להעדיף שאנשים אלה יתפללו רק פסוקי דזמרה 5 . ומכל מקום אין לתת לנושא אשה נכרית לרדת לפני התיבה 6 .
^ 1. שו"ע או"ח סי' נג סעיף ד.
^ 2. "ילקוט יוסף" להגר"ע יוסף (ח"א הל' שליח ציבור סעיף ב), וכן "משיב מלחמה" להגר"ש גורן (סי' קז). וכך משמע גם מהשו"ע שם שהחילוק בין קבע לאקראי נאמר לגבי חזן בן י"ג שלא נתמלא זקנו (סעיף ו), ואינו מוזכר לעניין עובר עבירות. וה"ילקוט יוסף" מוסיף (שם) שעדיף להתפלל ביחידות מאשר להתפלל במניין כזה.
^ 3. כמו שכתוב ב"מראה הבזק" (ח"א תשובה לא. במהדורא ראשונה כה-1 ) לעניין מניין בשבת, כשידוע שרבים מגיעים אליו ברכב.
^ 4. הבעיה במינוי שליח-ציבור עובר עבירות היא שתפילה ציבורית שהוא עומד בראשה, היא מתועבת לפני ד', כפי שלומדת הגמ' (תעניתשטז ע"ב) מפסוק. ומסתבר שבעיה זו היא בעיקרה סובייקטיבית - ציבור הבא לבקש רחמי שמים (שם מדובר בתענית-ציבור) והוא בוחר בשליח בעל עבירות, מזלזל בערך של מעשים טובים כדבר העיקרי שהקב"ה דורש מאתנו, כדברי הפסוק "החפץ לד' בעולות וזבחים..." (שמואל א' טו, כב). יש לומר אפוא שבבית-כנסת שאין מספיק שומרי מצוות שיוכלו להתפלל את כל התפילות מבלי לפגוע קשות בכבוד יתר הציבור, אין הזלזול בערך המעשים הטובים מורגש כל כך, שהרי אין זה שהציבור בחר בשליח-ציבור זה, אלא "זה מה שיש".
עצם קיומו של מניין שבו כמעט כל הציבור מורכב ממחללי שבת ומגיע לבית-כנסת ע"י חילול שבת, הוא מצב שלילי (מסיר אזנו משמע תורה גם תפילתו...) מבחינה אובייקטיבית, אלא מכיוון שבעוה"ר זהו מה שנשאר לקהילה מבחינה רוחנית, יש לאפשר ואף להיאבק בעד קיום מניין כזה, ולקוות שהקב"ה יסתכל בתפילות האלה בעין יפה.
אפשר להביא סיוע מן ה"בית יוסף" (סי' נג בשם רשב"א) שמביא ב' סברות להקל במינוי בן י"ג לשליח-ציבור. הא' הוא לחלק בין קביעות לאקראי, והוא מסיים בסברה שנייה המובאת בשו"ע שם בסעיף ו: "אם אין שם מי שיודע להיות ש"ץ כי אם בן י"ג ויום א', מוטב שיהא הוא ש"ץ משיבטלו מלשמוע קדושה וקדיש". מצבנו בוודאי דומה לבחירה זאת - בין להתפשר על שליח-הציבור (ושם משמע אפילו למנות הצעיר כחזן קבוע) לבין ביטול המניין, ואם כן יש מקום להקל בנידון דידן. ואין לשאול שלא מצינו קולא זאת לגבי עובר עבירה אלא לגבי צעיר, כי מניין שרוב רובו של מתפלליו עוברי עבירה בקביעות היה בשעתו הרבה פחות שכיח מאשר בזמננו, ודברו בהווה דאז.
גם אפשר להסתמך על "שיירי כנסת הגדולה" (לטור סי' נג אות ב), וזה לשונו: "ועכשיו בעונותינו חוקרים על שני הפרטים האלו, נעימות קול וקול ערב, אפילו בעל עבירות. ואני הגבר ראה עוני עמי שאין בידי למחות, כי מן הדין שהרב ממנה אחד מתלמידיו לש"ץ כמ"ש הרמב"ם, ובזמנינו זה אם היה הרב בורר אחד מתלמידיו, היו בורחים הקהל ממנו אפילו אם היה ראוי לכך, כדי שלא יקרא שם הרב עליו".
^ 5. בשאר התפילות צריך שליח-הציבור להוציא את הציבור ידי חובת דברים שבקדושה, וקשה מאוד להתיר למחלל שבת בפרהסיה, שלפי הרבה דעות דינו כעכו"ם, להוציא אחרים ידי חובתם, עיין "ילקוט יוסף" (ח"א, קדיש וקדושה ט), "אגרות משה" (או"ח ח"א סי' כג) ו"משיב מלחמה" (שם), ואכמ"ל.
^ 6. שעדיין יש קצת רגישות לעבירה זאת בקרב הציבור, ולכן יבין הקהל יותר אם לא יתנו לו להיות שליח-ציבור, ויהיה זלזול יותר אם יתנו לו, ושייך גם עניין מיגדר מילתא, עיין חילוק דומה ב"מנחת יצחק" (ח"ו סי' ט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
