ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
א. איסור שעתיד לפקוע ולהפוך להיתר, אינו בטל ברוב.
ב. כלי שבלע איסור והתערב בכלי היתר - לדעת השו"ע הכלי בטל ברוב. לדעת הש"ך הכלי אינו בטל וחובה להכשיר את כל הכלים.
ג. כלי חדש שעדיין לא נטבל במקווה והתערב בכלים טבולים - אינו בטל ברוב, ויש לטבול את כל הכלים אך ללא ברכה.
א. ביטול כלי שבלע איסור בכלים כשרים
דבר אסור שיש דרך להתירו, אינו בטל ברוב. הדוגמא המפורסמת ביותר לעיקרון זה היא ביצה שנולדה ביום טוב, שאסורה ביום טוב ומותרת לאחר יום טוב, כמפורש בגמרא "אחד ביצה שנולדה בשבת ואחד ביצה שנולדה ביום טוב... ואם נתערבה באלף כולן אסורות"1.
לכן, לכאורה כלי שבלע איסור והתערב בכלים מותרים, אינו בטל ברוב מאחר ויש דרך להתירו על ידי הגעלה. אך למעשה, פסק השו"ע שכלי כזה בטל ברוב, מאחר ועל מנת להגעיל את הכלי צריך להוציא הוצאות והגדרת דבר שיש לו מתירים היא דווקא כשההיתר עתיד להגיע מעצמו או על ידי האדם ללא הפסד.
הש"ך חולק על השו"ע ולדעתו רק במקרה בו יש הפסד מרובה אין הדבר נחשב "דבר שיש לו מתירין". כמו כן לשיטתו יש להמתין לפני השימוש בכלי 24 שעות על מנת שהטעם שבכלי יהיה פגום שאז מותר מדאורייתא.
להלכה נחלקו האחרונים. דעת הש"ך כאמור להחמיר כל זמן שאין הפסד מרובה. אך לדעת הפרי חדש והחכמת אדם אחרי 24 שעות מותר גם במקום שיש הפסד מועט2.
ב. ביטול כלי שלא נטבל בכלים טבולים
בעקבות הכלל האמור לעיל, דנו הפוסקים בשאלה מעניינת ונחלקו בהכרעת ההלכה בעניין.
האם כלי שלא נטבל והתערב עם כלים שהוטבלו, מחייב להטביל את כל הכלים, כדין דבר שיש לו מתירים שאינו בטל ברוב, או שמאחר והיסוד של טבילת כלים הוא להוציא את הכלי מטומאת הגוי לקדושת ישראל, אין זה משנה באיזה אופן יצא מטומאת הגוי, ולכן גם אם יצא מטומאת הגוי ע"י ביטול ברוב אין צורך להטבילו שוב.
להלכה פסק בשו"ת הר צבי שמחמת הספק יש להטביל את כל הכלים, אך ללא ברכה3.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













