- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות קריאת שמע
הִלְכוֹת קְרִיַּת שְׁמַע | |
מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא לִקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם. | |
וּבֵאוּר מִצְוָה זוֹ בִּפְרָקִים אֵלּוּ. | |
פֶּרֶק רִאשׁוֹןהקריאה, ברכותיה וזמנה | |
המצוה | |
א פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם קוֹרְאִין קְרִיַּת שְׁמַע, בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו,ז; יא,יט) - בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין, וְזֶה הוּא לַיְלָה, וּבְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין, וְזֶה הוּא יוֹם. | |
ב וּמַה הוּא קוֹרֵא? שָׁלשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ, וְהֵן: 'שְׁמַע' (שם ו,ד-ט), וּ'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' (שם יא,יג-כא), וּ'וַיֹּאמֶר' (במדבר טו,לז-מא). וּמַקְדִּימִין לִקְרוֹת פָּרָשַׁת 'שְׁמַע', מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל יִחוּד הַשֵּׁם וְאַהֲבָתוֹ וְתַלְמוּדוֹ, שֶׁהוּא הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ; וְאַחֲרֶיהָ 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל שְׁאָר הַמִּצְווֹת כֻּלָּן; וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת צִיצִית, שֶׁגַּם הִיא יֵשׁ בָּהּ צִוּוּי עַל זְכִירַת כָּל הַמִּצְווֹת. | ב יִחוּד הַשֵּׁם - הגדרתו: "אלוה זה אחד הוא... שאין כייחודו [שהוא יחיד מיוחד, ואין זולתו]... וידיעת דבר זה מצוַת עשה, שנאמר: ה' אלהינו ה' אחד" (יסודי התורה א,ז). וְתַלְמוּדוֹ - לימוד ידיעת ה' והכרתו, כי לפי מידת ידיעת ה' תהיה מידת אהבתו (סוף ספר המדע), שהוא פסגת לימוד התורה, שנצטווינו עליו במקרא: "ושננתם לבניך". שֶׁהוּא הָעִקָּר הַגָּדוֹל - יסוד הדת, "וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה, עובר בלא תעשה... וכפר בעיקר, שזה הוא העיקר הגדול, שהכל תלוי בו" (יסודי התורה א,ו). |
ג אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִצְוַת צִיצִית נוֹהֶגֶת בַּלַּיְלָה, קוֹרְאִין אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ זִכְרוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּמִצְוָה לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז,ג). וּקְרִיאַת שָׁלשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ עַל סֵדֶר זֶה הִיא הַנִּקְרֵאת 'קְרִיַּת שְׁמַע'. | ג שֶׁאֵין מִצְוַת צִיצִית נוֹהֶגֶת בַּלַּיְלָה - משום "שנאמר 'וראיתם אותו' - בשעת ראייה" (ציצית ג,ז). וּמִצְוָה - אין הכוונה למצוה מתרי"ג מצוות. הצווי גם בלילה נלמד בדרך הרמז מן הפסוק שלפנינו (פה"מ ברכות א,ט). כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ - מילת כֹּל באה לרבות את הלילות. |
ד הַקּוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע - כְּשֶׁהוּא גּוֹמֵר פָּסוּק רִאשׁוֹן, אוֹמֵר בְּלַחַשׁ "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ "וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ" (שם ו,ה) עַד סוֹפָהּ. וְלָמָּה קוֹרִין כֵּן? מָסֹרֶת הִיא בְּיָדֵנוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקִּבֵּץ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת בָּנָיו בְּמִצְרַיִם בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, צִוָּם וְזֵרְזָם עַל יִחוּד הַשֵּׁם וְעַל דֶּרֶךְ יי שֶׁהָלַךְ בָּהּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק אָבִיו, וְשָׁאַל אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם 'בָּנַי, שֶׁמָּא יֵשׁ בָּכֶם פְּסֹלֶת, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד עִמִּי בְּיִחוּד אֲדוֹן כָּל הָעוֹלָם?', כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה..." (שם כט,יז). עָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ לוֹ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יי אֱלֹהֵינוּ יי אֶחָד" (שם ו,ד). כְּלוֹמַר, שְׁמַע מִמֶּנּוּ, אָבִינוּ יִשְׂרָאֵל: יי אֱלֹהֵינוּ, יי אֶחָד. פָּתַח הַזָּקֵן וְעָנָה "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". לְפִיכָךְ נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁבַח זֶה שֶׁשִּׁבַּח בּוֹ יִשְׂרָאֵל הַזָּקֵן אַחַר פָּסוּק זֶה. | ד בְּלַחַשׁ - כדי להבדיל בינו לבין מה שכתוב בתורה (בבלי פסחים נו,א). דֶּרֶךְ יי שֶׁהָלַךְ בָּהּ - "הדרך הבינונית שאנו חייבין ללכת בה נקראת דרך ה', והיא שלימדה אברהם אבינו לבניו" (דעות א,ז). פְּסֹלֶת - דבר פסול, פגם. אֵינוֹ עוֹמֵד עִמִּי בְּיִחוּד אֲדוֹן כָּל הָעוֹלָם - שאינו מייחד את השם כמוני. כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה' אֱלֹהֵינוּ". |
ברכות שמע | |
ה כְּשֶׁהַקּוֹרֵא קוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ: בַּיּוֹם מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבַלַּיְלָה מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. | |
ו בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ בַּיּוֹם - 'יוֹצֵר אוֹר...'; שְׁנִיָּה לָהּ - 'אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ'; וְשֶׁלְּאַחֲרֶיהָ - 'אֱמֶת וְיַצִּיב'. וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ בַּלַּיְלָה - 'מַעֲרִיב עֲרָבִים'; שְׁנִיָּה לָהּ - 'אַהֲבַת עוֹלָם עַמְּךָ* יִשְׂרָאֵל אָהַבְתָּ'. וּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ - 'אֱמֶת אֱמוּנָה'; שְׁנִיָּה לָהּ - 'הַשְׁכִּיבֵנוּ'. | ו נוסח הברכות בא במלואו בסדר התפילות ח יד, ואין בו הבדל בין ברכות קריאת שמע בימות החול לבין הברכות בשבתות וימים טובים. אַהֲבַת עוֹלָם עַמְּךָ* - בכ"י א': אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית עַמְּךָ. אֱמֶת אֱמוּנָה - בלא וי"ו ביניהן, כלומר: האמת הזו אמונה, נצורה ושמורה, בידנו (ק'), ואפשר גם שמילת אמונה מקבילה למילת אמת, ומשמעה כבפסוק "אל אמונה ואין עוול" (דברים לב,ד) - 'אל אמת שאינו עושה עוול'. |
ז2 בְּרָכוֹת אֵלּוּ עִם שְׁאָר כָּל הַבְּרָכוֹת הָעֲרוּכוֹת בְּפִי כָּל יִשְׂרָאֵל - עֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ תִּקְּנוּם, וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִפְחֹת מֵהֶן וְלֹא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן. מָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ לַחְתֹּם בְּ'בָרוּךְ' - אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם; וּמָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ שֶׁלֹּא לַחְתֹּם - אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם. מָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ בְּ'בָרוּךְ' - אֵינוֹ רַשַּׁאי לִפְתֹּחַ; וּמָקוֹם שֶׁהִתְקִינוּ לִפְתֹּחַ - אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לִפְתֹּחַ. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כָּל הַמְּשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בַּבְּרָכוֹת - הֲרֵי זֶה טוֹעֶה, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ כַּמַּטְבֵּעַ. וְכָל שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר 'אֱמֶת וְיַצִּיב' בַּשַּׁחֲרִית וְ'אֱמֶת אֱמוּנָה' בְּעַרְבִית - לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. | ז2 עֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ - "בית דינו שלעזרא הן הנקראין 'אנשי כנסת הגדולה'... מאה ועשרים זקנים" (הקדמה למשנה תורה, ז). מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ - מן הנוסח שקבעו. טוֹעֶה - מברך ברכה לבטלה, אם שינה משמעותית את כוונת הברכה או את חתימתה (ראה ברכות א,ה). לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ - חובת ברכות קריאת שמע, אף על פי שחתם את הברכה כהוגן, משום שהמילים הללו מבטאות את עיקר הברכה (י'). |
ח הִקְדִּים בְּרָכָה שְׁנִיָּה לִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, בֵּין לְפָנֶיהָ בֵּין לְאַחֲרֶיהָ - יָצָא, לְפִי שֶׁאֵין סֵדֶר לַבְּרָכוֹת. בַּשַּׁחֲרִית: פָּתַח 'יוֹצֵר אוֹר' וְסִיֵּם 'מַעֲרִיב עֲרָבִים' - לֹא יָצָא; פָּתַח בְּ'מַעֲרִיב עֲרָבִים' וְסִיֵּם בְּ'יוֹצֵר אוֹר' - יָצָא. וְכֵן בְּעַרְבִית: אִם פָּתַח בְּ'מַעֲרִיב עֲרָבִים' וְסִיֵּם בְּ'יוֹצֵר אוֹר' - לֹא יָצָא; פָּתַח בְּ'יוֹצֵר אוֹר' וְסִיֵּם בְּ'מַעֲרִיב עֲרָבִים' - יָצָא; שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הוֹלְכוֹת אַחַר חֲתִימָתָן. | |
זמנה | |
ט אֵי זֶה הוּא זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע בַּלַּיְלָה? מִצְוָתָהּ מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים עַד חֲצִי הַלַּיְלָה. וְאִם עָבַר וְאֵחֵר, וְקָרָא עַד שֶׁלֹּא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר - יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; שֶׁלֹּא אָמְרוּ עַד חֲצוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הַפְּשִׁיעָה. | ט יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים - כשנראים בשמים "שלושה כוכבים בינוניים. וזו העת כמו שליש שעה אחר שקיעת החמה" (תרומות ז,ב). עַמּוּד הַשַּׁחַר - האור העולה במזרח כ 72 דקות לפני זריחת השמש (משנה ופה"מ מגילה ב,ד; פה"מ ברכות א,א). וְאִם עָבַר - על דברי חכמים, שהקפידו על קריאתה בזמנה. פְּשִׁיעָה - הימנעות מעשיית החובה מתוך עצלות והתמהמהות (י'). |
יא וְאֵי זֶה הוּא זְמַנָּהּ בַּיּוֹם? מִצְוָתָהּ שֶׁיַּתְחִיל לִקְרוֹת קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹר לִקְרוֹת וּלְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עִם הָנֵץ הַחַמָּה. וְשִׁעוּר זֶה - כְּמוֹ עִשּׂוּר שָׁעָה קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ. וְאִם אֵחֵר וְקָרָא אַחַר שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ - יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁעוֹנָתָהּ עַד סוֹף שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם לְמִי שֶׁעָבַר וְאֵחֵר. | יא זְמַנָּהּ - המדויק, לכתחילה (פה"מ ברכות א,ה), והיו נזהרים הוותיקים, המדקדקים במצוות, גם כדי להסמיך את ברכת גאולה לתפילה בזמנה, שהרי "תפילת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה" (תפילה ג,א). הָנֵץ הַחַמָּה - זריחת החמה, עלייתה באופק (פה"מ ברכות ג,ה). עִשּׂוּר שָׁעָה - שש דקות, כזמן הדרוש לקריאת שמע וברכותיה. ואם אינו יודע בדיוק מתי זמן הזריחה, "אין חובה לדייק הזמן, אלא לפי שיקול דעת המתפלל, שהוא הוא הזמן" (שו"ת רנה). שֶׁעוֹנָתָהּ - זמנה הכולל. שָׁלשׁ שָׁעוֹת - שעות זמניות, המתקבלות מחלוקת שעות האור לשנים עשר חלקים שווים. נמצא ששלוש שעות הן לעולם רבע משעות האור, בין בקיץ, כשהיום ארוך, בין בחורף, כשהיום קצר (פה"מ ברכות א,ה). ואולם יש מחלוקת בשאלה ממתי מחשבים את היום, אם מצאת השמש עד שקיעתה (שיטת הגר"א על פי הרמב"ם, וכן כתבו הגאונים) או מעלות השחר עד יציאת הכוכבים (שיטת מג"א, ק'). |
יג הַקּוֹרֵא אַחַר שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם - אֲפִלּוּ הָיָה אָנוּס, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת קְרִיַּת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ, אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה. וּמְבָרֵךְ הוּא לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ כָּל הַיּוֹם, אֲפִלּוּ אֵחֵר וְקָרָא אַחַר שָׁלשׁ שָׁעוֹת. | יג וּמְבָרֵךְ הוּא... הַיּוֹם - חובת קריאת שמע נפרדת מחובת הברכות, כיוון שהברכות הללו הן ברכות שבח, ואינן תלויות במצוַת הקריאה. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות קריאת שמע (17)
מפעל משנה תורה
1 - הלכות קריאת שמע א'
2 - הלכות קריאת שמע ב'
3 - הלכות קריאת שמע ג'
טען עוד
לב הלימוד - הלכות קריאת שמע
הרמב"ם היומי | כסלו תשע"ח
הלכות קריאת שמע פרק ב' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
הרמב"ם היומי | ז' כסלו תשע"ח
הלכות קריאת שמע פרק א' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
הרמב"ם היומי | ו' כסלו תשע"ח
הלכות קריאת שמע ד'
הרב אחיקם פרייליך
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל. (c) כל הזכויות שמורות.
הלכות ציצית ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
הלכות מילה ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
מתנות בחינם
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?