בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • הלכות תפילה ונשיאת כפיים
לחץ להקדשת שיעור זה
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'

undefined

מפעל משנה תורה

מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
3 דק' קריאה






פֶּרֶק שִׁשִּׁי

מבטלי התפילה ומגבילה



התחשבות בציבור


ב הַמִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר - לֹא יַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ יָתֵר מִדַּאי. אֲבָל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ - הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ: אִם בָּא לוֹמַר אַחַר תְּפִלָּתוֹ אֲפִלּוּ כְּסֵדֶר וִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים - אוֹמֵר; וְכֵן אִם רָצָה לְהוֹסִיף בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת מֵעֵין הַבְּרָכָה - מוֹסִיף.

ב  כְּסֵדֶר וִדּוּי - ראה סדר התפילות נג. מֵעֵין - מעִניין.

ג כֵּיצַד? הָיָה לוֹ חוֹלֶה - מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים בְּ'בִרְכַּת חוֹלִים' כְּפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ. הָיָה צָרִיךְ לְפַרְנָסָה - מוֹסִיף תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה בְּ'בִרְכַּת הַשָּׁנִים'; וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ בְּכָל אַחַת מֵהֶן. וְאִם רָצָה לִשְׁאֹל כָּל צְרָכָיו בְּ'שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה' - שׁוֹאֵל. אֲבָל לֹא יִשְׁאַל לֹא בְּשָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְלֹא בְּשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת.

ג  צַחוּת לְשׁוֹנוֹ - יכולתו להתבטא בבהירות. לֹא יִשְׁאַל לֹא בְּשָׁלשׁ וכו' - ראה לעיל ביאור א,ט.

לפני התפילה


ד אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיִּטְעֹם כְּלוּם אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה מֵאַחַר שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. וְכֵן לֹא יַשְׁכִּים לְפֶתַח חֲבֵרוֹ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְלֹא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל. אֲבָל טוֹעֵם הוּא וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה קֹדֶם מוּסָף וְקֹדֶם מִנְחָה, אֲבָל אֵינוֹ סוֹעֵד סָמוּךְ לַמִּנְחָה.

ד  שֶׁיִּטְעֹם כְּלוּם - פרט לשתיית מים, מפני שאין בהם טעם (השווה שבת כט,ה). ובתנאי שיכול לכוון את דעתו (ראה לעיל ה,ב). והטעם לכך הוא הגאווה, שמעדיף למלא את צורכי גופו לפני קבלת מלכות שמים (בבלי ברכות י,ב). לֹא יַשְׁכִּים - מפני שמקדים את כבוד חברו לפני כבוד שמים, אך כשרואה את חברו בדרך או בבית הכנסת אומר לו שלום.

ז אַף עַל פִּי שֶׁתְּפִלַּת הָעֶרֶב רְשׁוּת, לֹא יָבוֹא אָדָם מִמְּלַאכְתּוֹ וְיֹאמַר: אֹכַל מְעַט וְאֶשְׁתֶּה מְעַט וְאִישַׁן קִמְעָה וְאַחַר כָּךְ אֶתְפַּלֵּל, שֶׁמָּא תֶּאֱנֹס אוֹתוֹ שֵׁנָה וְנִמְצָא יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה; אֶלָּא מִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אוֹ יִישַׁן. וּמֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר וּלְהִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ סָמוּךְ לַשַּׁחֲרִית, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא גָּזְרוּ אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּנְחָה, שֶׁהוּא דָּבָר הַמָּצוּי, שֶׁרֹב הָעָם נִכְנָסִין בַּיּוֹם. אֲבָל בַּשַּׁחַר - דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי, וְלֹא גָּזְרוּ בּוֹ.

ז  שֶׁתְּפִלַּת הָעֶרֶב רְשׁוּת - ראה לעיל א,ו. נִכְנָסִין - להתרחץ ולהסתפר.

הפסקה לתפילה והפסקה בתפילה


ח מִי שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה - פּוֹסֵק וּמִתְפַּלֵּל. וְאִם הָיְתָה תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה כְּלָל, וְהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּשְׁעַת תְּפִלָּה - אֵינוֹ פּוֹסֵק, שֶׁמִּצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה גְּדוֹלָה מִמִּצְוַת תְּפִלָּה. וְכָל הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים - כְּעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.

ח  תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ - עוסק בתורה תמיד. וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה כְּלָל - כגון שיש לו ירושה או שנתן את כספו לזולתו לעשות בו סחורה, והוא מתפרנס מרווחיה וכדומה, הנקרא "מטיל מלאי לתלמידי חכמים", שהרי אסור לאדם להתפרנס מן הצדקה כדי ללמוד תורה (פה"מ אבות ד,ז; תלמוד תורה ג,י. וראה באורנו שם). צָרְכֵי רַבִּים - ראה ביאור קריית שמע ב,ה. כְּעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה - לעניין הפטור מן התפילה.

ט אֵין הַמִּתְפַּלֵּל מַפְסִיק תְּפִלָּתוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת בִּלְבַד. אֲפִלּוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ - לֹא יְשִׁיבֶנּוּ; אֲבָל פּוֹסֵק הוּא לְמֶלֶךְ גּוֹי, שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ. הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה וְרָאָה מֶלֶךְ גּוֹי אוֹ אַנָּס בָּא כְּנֶגְדּוֹ - יְקַצֵּר; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל - יַפְסִיק. וְכֵן אִם רָאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בָּאִין כְּנֶגְדּוֹ: אִם הִגִּיעוּ אֵלָיו, וְהָיָה דַּרְכָּן בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהֵן מְמִיתִין - פּוֹסֵק וּבוֹרֵחַ; וְאִם לֹא הָיָה דַּרְכָּן לְהָמִית - אֵינוֹ פּוֹסֵק.
undefined

הפטורים


י נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים חַיָּבִין בַּתְּפִלָּה. וְכָל אִישׁ שֶׁפָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע פָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה. וְכָל הַמְּלַוִּין אֶת הַמֵּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן, פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה.

י  אֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן - אינם נושאים את מיטת המת, אך לבם טרוד בהלוויית המת (פה"מ ברכות ג,א). לעומת זאת, הם חייבים בקריאת שמע, כיוון ש"אינה צריכה כוונת הלב אלא פסוק ראשון בלבד" (פה"מ ברכות ב,ד; קריית שמע ב,ד; ד,ד).

מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il