- הלכה מחשבה ומוסר
- "רמב""ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה"
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
פֶּרֶק שְׁמִינִיתפילת הציבור | |
מעלת התפילת הציבור ובית הכנסת | |
א תְּפִלַּת הַצִּבּוּר נִשְׁמַעַת תָּמִיד, וַאֲפִלּוּ הָיוּ בָּהֶן חַטָּאִים; אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס תְּפִלָּתָן שֶׁלָּרַבִּים. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְשַׁתֵּף עַצְמוֹ עִם הַצִּבּוּר, וְלֹא יִתְפַּלֵּל יְחִידִי כָּל זְמַן שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּצִּבּוּר. וּלְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם וְיַעֲרִיב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁלָּאָדָם נִשְׁמַעַת בְּכָל עֵת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹכָהּ לְהִתְפַּלֵּל - נִקְרָא שָׁכֵן רָע. | א תְּפִלַּת הַצִּבּוּר - מבוארת להלן ד. חַטָּאִים - אנשים שדרכם לחטוא. לְשַׁתֵּף עַצְמוֹ עִם הַצִּבּוּר - בנוכחותו בתפילת הציבור ובנוסח תפילתו בלשון רבים. בְּכָל עֵת - כלומר, גם כשהיא תפילת היחיד (כס"מ). שָׁכֵן רָע - כלשון הפסוק: "כה אמר ה' על כל שכני הרעים... הנני נותשם מעל אדמתם" (ירמיהו יב,יד). |
ב וּמִצְוָה לָרוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יי" (הושע ו,ג). וּכְשֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת - אַל יִפְסַע פְּסִיעָה גַּסָּה, אֶלָּא יֵלֵךְ מְעַט מְעַט. וּכְשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת - יִכָּנֵס שִׁעוּר שְׁנֵי פְּתָחִים וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, לְקַיֵּם "לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי" (משלי ח,לד). | ב פְּסִיעָה גַּסָּה - גדולה, כממהר לצאת (כדלעיל ד,טז). מְעַט מְעַט - לאט (כמו במקדש: בית הבחירה ז,ד). יִכָּנֵס שִׁעוּר שְׁנֵי פְּתָחִים - יתרחק מן הפתח לתוך בית הכנסת מרחק כפול מגודל פתח ממוצע. |
ג בֵּית הַמִּדְרָשׁ גָּדוֹל מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. וַחֲכָמִים גְּדוֹלִים, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם בְּעִירָם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת הַרְבֵּה, לֹא הָיוּ מִתְפַּלְּלִין אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בּוֹ בַּתּוֹרָה; וְהוּא שֶׁיִּתְפַּלֵּל שָׁם תְּפִלַּת הַצִּבּוּר. | ג גָּדוֹל - במעלתו. מפני שלומדים בו תורה המביאה לידי מעשה (ק', ע"פ בבלי ברכות ח,א). |
המניין | |
ד וְכֵיצַד הִיא תְּפִלַּת הַצִּבּוּר? יִהְיֶה אֶחָד מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, וְהַכֹּל שׁוֹמְעִין. וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן בְּפָחוּת מֵעֲשָׂרָה גְּדוֹלִים וּבְנֵי חֹרִין, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אֶחָד מֵהֶם. וַאֲפִלּוּ הָיוּ מִקְצָתָן כְּבָר הִתְפַּלְּלוּ וְיָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן - מַשְׁלִימִין בָּהֶן עֲשָׂרָה, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ רֹב הָעֲשָׂרָה לֹא הִתְפַּלְּלוּ. וְכֵן אֵין אוֹמְרִין קְדֻשָּׁה וְלֹא קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וְלֹא מַפְטִירִין בַּנָּבִיא אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה. | ד שׁוֹמְעִין - מתרכזים בדבריו. וצריכים לענות אמן (להלן ט,ג). גְּדוֹלִים - זכרים בני 13 שנה ויותר, שצמחו להם לפחות שתי שערות במקום הערווה (שביתת עשור ב,יא). רֹב הָעֲשָׂרָה - כלומר שישה אנשים. קְדֻשָּׁה - ראה לעיל ז,יז. מַפְטִירִין בַּנָּבִיא - קוראים פסוקים מן הנביאים אחרי קריאת התורה בשבת בבוקר (לדיני ההפטרה ראה להלן יב,יג ואילך). ולשון "מפטירין" פירושו 'מסיימים', מפני שהקריאה בנביא באה לאחר הקריאה בתורה. |
ה וְכֵן לֹא יִהְיֶה אֶחָד מְבָרֵךְ בִּרְכוֹת שְׁמַע וְהַכֹּל שׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא 'פּוֹרֵס עַל שְׁמַע', וְאֵין אוֹמְרִין קַדִּישׁ אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, וְאֵין הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, וְהַכֹּהֲנִים מִן הַמִּנְיָן; שֶׁכָּל עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל הֵן הַנִּקְרָאִין 'עֵדָה', שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת..." (במדבר יד,כז), וְהָיוּ עֲשָׂרָה, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. | ה פּוֹרֵס עַל שְׁמַע - ויתבאר להלן ט,א; ט,ט. פּוֹרֵס - לשון דברים ששוטחים ופורסים לפני קריאת שמע (פה"מ מגילה ד,ג). והוא תפקיד נפרד מן 'העובר לפני התיבה', שהוא שליח ציבור האומר את חזרת התפילה בקול רם (ראה להלן יב2). קַדִּישׁ - ראה סדר התפילות כז ל. עֵדָה - קבוצה. עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת - שעשרה משנים עשר המרגלים שיצאו לתור את ארץ ישראל הוציאו את דיבת הארץ רעה. |
ו וְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה לֹא יְהֵא אֶלָּא בְּתוֹךְ עֵדָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב,לב). וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, אִם הִתְחִילוּ בָּהֶן בַּעֲשָׂרָה וְהָלְכוּ מִקְצָתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רַשָּׁאִין, יִגְמְרוּ הַשְּׁאָר. | ו יִגְמְרוּ - את מה שכבר התחילו, אבל לא יתחילו דברים חדשים בלא מניין. |
שליח ציבור | |
ט שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. כֵּיצַד? בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל, וְהֵם שׁוֹמְעִין וְעוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה - הֲרֵי הֵן כְּמִתְפַּלְּלִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל. אֲבָל הַיּוֹדֵעַ - אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא בִּתְפִלַּת עַצְמוֹ. | ט מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים... בְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל - וכן לכל הברכות בתפילה (שו"ת ריט), אבל לא בברכות הנהנין והמצוות, שיברך בהן לכתחילה אחד לכל הציבור (ברכות א,יב). ותיקן הרמב"ם שלא להתפלל תפילת לחש, אם הציבור אינו מתנהג כהוגן בשעת החזרה, אלא תהיה כל התפילה בקול רם על ידי שליח הציבור יחד עם הקדושה, והיודע יתפלל בלחש עם שליח הציבור כדי להוציא את עצמו (שו"ת רנו, רנח). |
יא אֵין מְמַנִּין שְׁלִיחַ צִבּוּר אֶלָּא גָּדוֹל שֶׁבַּצִּבּוּר בְּחָכְמָתוֹ וּבְמַעֲשָׂיו. וְאִם הָיָה זָקֵן - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר. וּמִשְׁתַּדְּלִין לִהְיוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר קוֹלוֹ עָרֵב וְרָגִיל לִקְרוֹת. וּמִי שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ - אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל, לֹא יְהֵא שְׁלִיחַ צִבּוּר, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. אֲבָל פּוֹרֵס הוּא עַל שְׁמַע מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. | יא וְרָגִיל לִקְרוֹת - להיות שליח ציבור ולדבר לפניהם (פה"מ תעניות ב,ב). ובתעניות ציבור, הדרישה מחמירה יותר (תעניות ד,ד). ואם שליח הציבור עושה מעשים המביישים את תפקידו, אסור לו להיות שליח ציבור, מפני שיש בזה משום ביזוי התורה וחילולה (שו"ת קסה). שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ - הכוונה לבשלות ובגרות, שהזקן סימן לה, אך לאו דווקא לצמיחת זקן בפועל (שו"ת קעז). |
יב1 וְכֵן הָעִלֵּג, כְּגוֹן מִי שֶׁקּוֹרֵא לָעַיִ"ן אָלֶ"ף אוֹ לָאָלֶ"ף עַיִ"ן, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹתִיּוֹת כְּתִקְנָן - אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ שְׁלִיחַ צִבּוּר. וְהָרַב מְמַנֶּה אֶחָד מִתַּלְמִידָיו לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בַּצִּבּוּר. | יב1 וְכֵן - דין זה הוא לכתחילה, כבהלכה הקודמת (י'). עִלֵּג - מדבר בכבדות ובשיבוש. מְמַנֶּה אֶחָד מִתַּלְמִידָיו - ואף על פי שהוא כבד לשון (או"ש, ק') או שאינו גדול שבציבור (רד"ע). |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.

"רמב""ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה" (15)
מפעל משנה תורה
7 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ז'
8 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
9 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ט'
טען עוד

הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ב
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

הלכות תפילה ונשיאת כפיים ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

הלכות תפילה ונשיאת כפיים י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ד
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל. (c) כל הזכויות שמורות.

הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

סדר התפילות ג'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

הלכות עבודה זרה ח
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

הלכות דעות ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
דיני פלסטר בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
קילוף פירות וירקות בשבת
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
