(ב: שליש עליון – ד. 7+)

חלק א – האם בגיטין מתייחסים לאונס?

לגבי האכלת האישה כשהגיע זמן הנישואין ראינו למסקנה שמתייחסים לאונס (שאם הגיע הזמן ולא נישאו באונס – נחשב שלא הגיע הזמן),
מה לגבי גט? (נתן גט שיחול בתנאי מסוים, והתקיים התנאי אך באונס, האם מתעלמים מזה שזה באונס ונחשב שהתקיים התנאי וזה גט?).

דעת רבא וראיות לכאן ולכאן –

(ג. 8-)

חלק ב – מצבים שבהם לא התחתנו ברביעי

א. רב שמואל ברי"צ - כשבתי דין יושבין בכל יום – אפשר להתחתן בכל יום,

(כמו לפני תקנת עזרא שישבו בשני וחמישי, וכמו היום).

ומה עם שקדו? (שקדו זה לא רק דין של רב יוסף אלא מופיע גם בברייתא)

אכן זה בתנאי ששוקד על הסעודה מלפני שבת.

ב. בברייתא הנ"ל – (ג: 8+)

1. מסכנה ואילך נהגו בשלישי, ולא מיחו בידם.

שההגמון היה בועל את הבתולה תחילה, והיו בנות שמסרו עצמן למיתה על זה,

ולכן כדי לבלבל את אנשי ההגמון – הקדימו לשלישי.

          (וחכמים לא לימדום שאין צורך כי זה אונס ולא יאסרו על בעליהם,
                כי כהנות אכן ייאסרו, וכי פרוצות יעשו זאת ברצון).

                ולא עקרו את תקנת יום רביעי, כי גזירת ההגמון תחלוף מתישהו.

1. 2."ואם מחמת האונס" – מותר גם בשני.


2. ששר הצבא מגיע לעיר ביום רביעי, ואנשי המטבח מגיעים בשלישי, ויקחו האוכל של החתונה, לכן הקדימו לשני.


3. מת אביו של חתן או אמא של כלה(בדווקא) ביום שני שלפני החתונה,

והכל כבר מוכן לחתונה,

ואם ידחו את החתונה לא יהיה מי שיארגן להם אותה שוב (האב – אוכל, האם – תכשיטין),

יתחתנו עוד באותו יום, בועל, קוברים,
ועושים שבעת ימי משתה (בהפרדה), ואח"כ שבעת ימי אבלות.

המשך פירוט בדף הבא.