ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מסכת כתובות דף ג' ;">

דף הבית בית מדרש משנה וגמרא גמרא כתובות Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (16 ד') הורד mp3
שלח לחבר צפה בשיעור (16 ד')

ט"ז בשבט התשע"ה

מסכת כתובות דף ג'


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל


(ב: שליש עליון – ד. 7+)


חלק א – האם בגיטין מתייחסים לאונס?


לגבי האכלת האישה כשהגיע זמן הנישואין ראינו למסקנה שמתייחסים לאונס (שאם הגיע הזמן ולא נישאו באונס – נחשב שלא הגיע הזמן),
מה לגבי גט? (נתן גט שיחול בתנאי מסוים, והתקיים התנאי אך באונס, האם מתעלמים מזה שזה באונס ונחשב שהתקיים התנאי וזה גט?).


דעת רבא וראיות לכאן ולכאן –































גירסה א – מתעלמים מהאונס



גירסה ב – מתחשבים באונס (ג. 11+)



ראיות שמתעלמים:



דחיית הראיות:



1. משנה (גיטין עו:) - גט אם לא בא עד 12 חודש, ומת, אינו גט.


והרי זה שאין גט לאחר מיתה זה ברור (משנה שם עב.)


אלא בא ללמד – מת אינו גט, אך חלה ולא הגיע – גט! כלומר מתעלמים ממחלתו.



לא בא ללמד על חולה,


אלא ללמד שבניגוד לדעת רבותינו, אפילו שהתאריך היה הנוכחי, לא מניחים שזה למפרע, ולכן אינו גט.



2. מהסיפא שם (עו:) – כשנתן גט למפרע אם לא יבוא תוך 12 חודש, ומת – הרי זה גט.


והרי מוות זה אונס, ובכל זאת זה גט,
אז לכאורה גם חלה.



יתכן שדווקא במוות, כי רוצה לשחררה מייבום.


אך בחלה – אולי מתייחסים לאונס ואינו גט.



3. סיפור – אמר שיהיה גט אם לא יבוא תוך 30, וכמעט הגיע ולא יכל לעבור את הנהר – שמואל: הרי זה גט.



אולי מתעלמים רק מאונס שכיח (הרי ידע שיש שם נהר),
אך אם חלה – אולי כן מתחשבים ואינו גט.



4. סברא – מפני הפרוצות והצנועות.
כלומר באמת לא אמור להיות גט
ורבנן קבעו שיהיה גט!


סיבה: שאם הגט לט יהיה מוחלט, אלא תלוי בכך שלא היה אנוס, צנועות יחששו שהיה אנוס, ופרוצות יטענו שלא היה אנוס.


יכולת: כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש.


 


(ג. 8-)


חלק ב – מצבים שבהם לא התחתנו ברביעי


א. רב שמואל ברי"צ - כשבתי דין יושבין בכל יום – אפשר להתחתן בכל יום,


(כמו לפני תקנת עזרא שישבו בשני וחמישי, וכמו היום).


ומה עם שקדו? (שקדו זה לא רק דין של רב יוסף אלא מופיע גם בברייתא)


אכן זה בתנאי ששוקד על הסעודה מלפני שבת.


ב. בברייתא הנ"ל – (ג: 8+)



  1. מסכנה ואילך נהגו בשלישי, ולא מיחו בידם.


שההגמון היה בועל את הבתולה תחילה, והיו בנות שמסרו עצמן למיתה על זה,


ולכן כדי לבלבל את אנשי ההגמון – הקדימו לשלישי.


          (וחכמים לא לימדום שאין צורך כי זה אונס ולא יאסרו על בעליהם,
                כי כהנות אכן ייאסרו, וכי פרוצות יעשו זאת ברצון).


                ולא עקרו את תקנת יום רביעי, כי גזירת ההגמון תחלוף מתישהו.



  1. 2."ואם מחמת האונס" – מותר גם בשני.

  2. ששר הצבא מגיע לעיר ביום רביעי, ואנשי המטבח מגיעים בשלישי, ויקחו האוכל של החתונה, לכן הקדימו לשני.

  3. מת אביו של חתן או אמא של כלה(בדווקא) ביום שני שלפני החתונה,


והכל כבר מוכן לחתונה,


ואם ידחו את החתונה לא יהיה מי שיארגן להם אותה שוב (האב – אוכל, האם – תכשיטין),


יתחתנו עוד באותו יום, בועל, קוברים,
ועושים שבעת ימי משתה (בהפרדה), ואח"כ שבעת ימי אבלות.


המשך פירוט בדף הבא.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il