ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
ודייקו התוספות (ד''ה אי) שאם הבעל היה בא לבית דין היה נאמן להפסיד את אשתו הטרייה מכתובתה. ולפיכך הקשו התוספות: "וקשה - דאמאי מפסידה מכתובתה והא הוה ספק ספיקא, ספק אי הוא בקי בפתח פתוח אם לאו, ואם תמצי לומר פתח פתוח הוה ספק באונס ספק ברצון דאפילו אשת כהן באונס לא מפסדא כתובתה".
תוספות תירצו תירוץ מסוים, אך התוספות ישנים על הדף תירץ תירוץ אחר, יסודי: "דהכא לא חשיב ספק ספיקא דאין יכולין להתהפך ולומר ברישא ספק באונס ספק ברצון ואם תמצי לומר ברצון ספק וכו' ולהכי לא חשיב אלא חדא ספיקא''.
כלומר התוספות ישנים מחדש כלל חשוב בדין ספק ספיקא - רק כאשר אפשר להתחיל את הספק משני הצדדים, כלומר משני הספיקות, אז הספק ספיקא מועיל לפי ההלכה.
כלל זה נתון במחלוקת ראשונים ואחרונים גדולה, אך חיבור מעניין המשליך על פסק ההלכה הציע רבי יונתן אייבשיץ בספרו כרתי ופלתי.
כתב הרמב''ם (הלכות טומאת מת פרק ט' הי''ב): "דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלות אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא מדברי סופרים".
אך הרשב''א (תורת הבית הארוך בית רביעי שער ראשון) חלק על הרמב''ם וכתב שהספקות אסורים מן התורה: "ומסתברא לי דכשאמרו ספיקא דאורייתא לחומרא דבר תורה הוא, דספיקא דאורייתא כודאי מן התורה. אבל ראיתי לרמב"ם ז"ל שכתב דספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן הוא שהחמירו בספיקו. והביא ראיה לדבריו מדאמרינן בקידושין פ' עשרה יוחסין...התורה אמרה לא יבא ממזר בקהל ה' ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא. אלמא לא אסרה תורה אלא האסורין הוודאין הספק האיסורין לא. ואין דבריו מחוורין אצלי, דאדרבא דוק מינה דבעלמא ספיקא דאורייתא כודאי...ואולי סבר הרב ז"ל דגלי קרא בממזר ספיקו מותר וגמרינן מיניה לכל התורה. ואינו מחוור...".
וכתבו האחרונים שממחלוקת זו נובעים גם טעמים שונים לדין ספק ספיקא - בטעם דברי הגמרא בסוגיא שלנו (כתובות ט' ע''א) שספק ספיקא מותר גם באיסורי תורה, כתב הרשב''א בתשובה (ח''א סימן ת''א) "דהא ספק ספקא עדיין כרוב. ואפשר דאלים התרו יותר מרוב". אך כתב הפני יהושע (כתובות דף ט' ע''א) שהרשב''א לשיטתו, אך לדעת הרמב''ם, שכל הספיקות מותרים מן התורה, ניתן לומר הסבר אחר מדוע ס'פק ספיקא מותר: "...לשיטת הרמב"ם והרמב"ן והר"ן וסייעתם דהא דקיי"ל ספיקא דאורייתא לחומרא היינו מדרבנן א"כ איכא למימר דנהי דאמרינן ספק ספיקא לקולא היינו משום דהו"ל ספיקא דרבנן דמדאורייתא בחד ספיקא נמי שריא וא"כ הספק השני הוי ספיקא דרבנן דלקולא".
אם כן נמצא, שלדעת הרמב''ם כל הספיקות מותרים מן התורה ולכן ספק ספיקא מותר אפילו לכתחילה כי הספק השני הוא כבר ספק בדרבנן.
ולפי זה כותב הכרתי ופלתי (יו''ד סימן ק''י) שדין 'ספק ספיקא מתהפך' תלוי גם הוא במחלוקת הרמב''ם והרשב''א. כלומר, שרק לרשב''א שספיקא דאורייתא לחומרא מן התורה צריך שהספק ספיקא יתהפך, אך לפי הרמב''ם שהוא מדרבנן ''לפ''ז בספק אחד כבר יצאנו מאיסור תורה וכשיש עוד ספק הו''ל ספקא דרבנן ולקולא ומה לי אם הוא מתהפך או אינו מתהפך".
וכך העלה הרב עובדיה יוסף זצ''ל בכמה מקומות, שלהלכה אין צריך שהספק ספיקא יוכל להתהפך מכיוון שאנו פוסקים כדעת הרמב''ם שכל הספיקות מותרים מן התורה: "כבר פשטה ההוראה כדברי הפרי חדש שאין צריך ספק ספיקא מתהפך'' (יבי''א ח''ו אה''ע סימן ו'). ''רוב גדולי האחרונים הסכימו שאין צריך ספק ספיקא המתהפך'' (ח''י אה''ע כ''א).
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים באדם
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שיא השיאים בפסח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
