ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- ספריה
- מועדים
- אור פני מלך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מן הימים הנוראים עוברים אנו לחג הסוכות. המעבר הזה הוא מעבר מן המוגבל והמוגדר, אל היציאה מן הגדרים והגבולות. הימים הנוראים, מבחינת הדין והמשפט ומבחינת הסליחה והכפרה, מצויים בתחום של גבולות ושיעורים, לעומת חג הסוכות שבו נפתחים הגבולות. חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו", ומהותו כמו הרגשת השמחה, שמטבעה אין לה גבולות, ושעניינה הוא הפריצה והיציאה מן הגבולות והגדרים.
רמז לדבר, מצוי בספרים 1 בפסוק "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני" 2 . "שמאלו תחת ראשי" אלו הימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים, "וימינו תחבקני" הוא חג הסוכות. אף מצאו רמז לדבר בהלכות סוכה: נאמר בגמרא 3 , ששיעור דפנות הסוכה הוא שתי דפנות שלמות ושלישית אפילו טפח, וכצורת הדפנות כך צורת היד המחבקת זרוע, אמה וכף היד. כלומר, הסוכה בעצמה היא כעין חיבוק של מעלה. אם "שמאלו" מבטאת את אימת הדין המתוח (שמאל=דין), הרי ש"ימינו" מבטאת את החיבוק, את הימין (=חסד) המקרבת, המלטפת והעוטפת של חג הסוכות.
התנועה של מידת החסד היא ההתפשטות מן המרכז החוצה, ואף בשמחה נמצאת אותה תנועה יציאה ופריצה מן התחום הסגור החוצה, התרחבות ויציאה אל המרחב. ולכן בכל ימי חג הסוכות גומרים את ההלל, שבו נאמר: "מן המצר קראתי י ה, ענני במרחב י ה" 4 . "המצר" הוא תחומה של מידת הדין, תחום הגבולות המוגדרים והמגבילים, ואילו ה"מרחב" הוא הרגשת השמחה, הנובעת מעצם היציאה מן המצר.
המחזור של ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, הוא תהליך של כניסה לגבולות ויציאה מהם. ראש השנה הוא הדין הקשה שבו העולם צריך להימדד, ושאליו צריך להתכונן. יום הכיפורים הוא יום המעבר, שהרי מחד תמציתו של יום הכיפורים היא ההיטהרות, מחילת העוון ותחילתו של זמן חדש, אך עדיין יום הכיפורים עצמו הוא יום כבד ועמוס. לעומתם, בחג הסוכות מגיעה השמחה של ההשתחררות, של היציאה מן המצר למרחב. סוכות הוא סיכומו של התהליך, של היציאה מן המצר למרחב, מן הגבול של הדין אל המרחב של הרחמים והחסד.
השמחה של חג הסוכות מגיעה גם ל"ושאבתם מים בששון" 5 . ששון הוא השמחה הפנימית, העמוקה יותר משמחה רגילה. כאשר זו מתפרצת החוצה, אין היא קיימת רק במחשבה הראשונה, כניצוץ ראשון של מחשבה, אלא יוצאת אל הגילוי, כפרץ מים ומים כאלו שואבים בששון 6 .
לכן, חג הסוכות הוא גם "סוכת שלומך" 7 , המבטא את האיחוד הכללי של המציאות, של ישראל ושל העמים כולם הבאים לבית המקדש בחג הסוכות 8 ; של המים התחתונים, העולים גם הם לקרבן על המזבח; של השמחה והששון של המציאות כולה שמגיעה לידי שחרור.
---------------------
מתוך החוברת "באור פני מלך" ניתן לרכוש במחיר 15 ש"ח בטלפון: 5110028 - 052.
^ 1. ראה שער הכוונות הקדמה לחג הסוכות. וראה לקוטי תורה דברים מח, ג.
^ 2. שיר השירים ח, ג.
^ 3. סוכה ו, ב.
^ 4. תהלים קיח, ה.
^ 5. ישעיהו יב, ג.
^ 6. כמבואר שמים הם חכמה, וששון בינה. הבינה היא ההתגלות וההתרחבות של נקודת החכמה. ראה לקו"ת דרושים לסוכות ושמ"ע פ, ב.
^ 7. הביטוי מן הסידור, ברכת "השכיבנו". וראה לקוטי תורה דברים לא, ג.
^ 8. כמוזכר בזכריה יד, טז.
^ 2. שיר השירים ח, ג.
^ 3. סוכה ו, ב.
^ 4. תהלים קיח, ה.
^ 5. ישעיהו יב, ג.
^ 6. כמבואר שמים הם חכמה, וששון בינה. הבינה היא ההתגלות וההתרחבות של נקודת החכמה. ראה לקו"ת דרושים לסוכות ושמ"ע פ, ב.
^ 7. הביטוי מן הסידור, ברכת "השכיבנו". וראה לקוטי תורה דברים לא, ג.
^ 8. כמוזכר בזכריה יד, טז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
