ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
- ספריה
- מועדים
- אור פני מלך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
שבעת הרועים
"שבעת הרועים" 3 הם שבע דמויות ידועות של מנהיגי ישראל מתוך ההיסטוריה היהודית. המייחד את "שבעת הרועים" משאר מנהיגי ישראל לדורותם, שהם אינם שייכים רק להיסטוריה (אף שוודאי השפיעו על ההיסטוריה), אלא שבאופן פנימי הם ממשיכים להיות מנהיגי ישראל בכל הדורות, גם בזמן הזה. אנו מזמינים אותם להתגלות, מפני שאנו רואים אותם כנוכחים; לא כזכרונות מן העבר, אלא כמתייחסים ומשפיעים ישירות על נפשו של כל אחד מאתנו.
הרועים הם האבות של כולנו, של כל נשמות ישראל. בין שהם האבות הביולוגיים, כמו שלשת האבות, ובין שהם האבות הרוחניים של הוויתנו, כמו יוסף ודוד. מכל מקום, אנו נושאים חלק ממהותם בתוך עצמנו. אין הם דמויות מבחוץ אלא הם המרכיבים את המהות הפנימית שלנו.
אושפיזין
את שבעת הרועים אנו מזמינים להתארח אצלנו בחג הסוכות. כאשר אנו יושבים בצל הסוכה, "בסתר עליון", אנו מזמינים את עצמנו לקבל את האושפיזין, שהם, כאמור, חלק מעצמנו. לשם הזמנה זו, צריכים אנו לצאת אל מקום שהוא מחוץ לישוב, מחוץ לסדר הרגיל של החיים; שם אנחנו בונים לנו בניין של עראי, מכסים אותו בצל, היא ידו העליונה של הקב"ה המגינה והסוככת עלינו, כפי שכתוב "בצל ידי כיסיתיך" 4 . שם פוגשים אנו את עצמנו, לא כפי שאנו בכל ימות השנה, אלא כפי שאנו בתוך אבותינו, בתוך ההוויות האידיאליות של מה שאנחנו בעצם.
חג הסוכות נקרא חג האסיף, על שום שבו אנו אוספים יחד את כל החלקים של המציאות. זהו חג של פיוס, של שלום והשלמה, שבו מניחים את כל הדברים במקומם, והמציאות שבה ומתחברת יחד. בחג הזה באים כל האושפיזין ומתאספים יחד, ואנו צריכים להיות מוכנים לקבל אותם, לאסוף בתוכנו את כל החלקים הללו של הוויתנו. אנו פותחים את הדלת ומזמינים אותם, אחד אחד, לבוא ולתת את כל מה שיש להם לתת; אנו מזמינים אותם אל הסוכה, להיכנס אתנו אל המקור והמקום הכולל את כולנו 5 .
ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים
ה"רועים" נקראים כך על שום שהם מנהיגים ומפרנסים, כמו רועה הצאן המנהיג את הצאן ומפרנס אותו. בפשטות, ה"צאן" שאותו הם רועים הן נשמות ישראל הרועים מנהיגים ומפרנסים את כוחות הנפש של הנשמות. הרועים הם, כאמור, ראשי ישראל המנהיגים את בני ישראל ומורים להם את הדרך ילכו בה, והם המפרנסים את נשמות ישראל בתורה ובמצוות 6 ובהשגת אלקות.
אולם, יש גם מובן אחר ל"רועים". הקב"ה קורא לכנסת ישראל "אחי ורעי" 7 ו"אחותי רעייתי" 8 , לאמור: ישראל הם רעייתי, במובן של "הרועה שלי". לפי זה, כנסת ישראל, הקיבוץ היהודי, היא הרועה והמפרנסת כביכול את הקב"ה. וכלשון חז"ל: "ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים" 9 .
כדי להתייחס לאמירה תמוהה זו, יש להבין מהי "פרנסה" בהיקף הרחב ביותר. ראשית, פרנסה פירושה לתת אוכל, להאכיל, כדי להחזיק יחד את הנפש והגוף. כאשר אדם אינו אוכל הנפש נפרדת מהגוף; תחילה מעט מעט: פגיעה בתפקודי הנפש לחשוב, ללכת ולעשות דברים, עד פרידה גמורה מוות. כאשר אדם אוכל, הוא מחזק את הקשר בין הנשמה לגוף, וכאשר אדם מאכיל מפרנס מישהו, הוא מקיים את נפשו בתוך גופו. כמו כן, בהיקף הגדול של כללות העולם, שבו העולם הוא בחינת הגוף והקב"ה הוא בחינת הנפש של העולם 10 הפרנסה היא בניית וחיזוק הקשר בין הקב"ה והעולם. נמצא שעובדי ה', המגלים את הקב"ה בעולם הם כביכול רועים ומפרנסים את הקב"ה. אין הכוונה שבלי העבודה שלנו הקב"ה יחדל מלהתקיים, אך הוא לא יבוא לידי ביטוי, נוכחותו לא תורגש.
באופן אחר, מצויה תפיסה מפליגה זו בדברי חז"ל 11 על הפסוק: "אתם עדי נאום ה' ואני א ל" 12 כל זמן שאתם העדים שלי אני א ל, ואם אין אתם מעידים עלי כביכול איני א ל. התפקיד שלנו כרועים, כעדים, הוא להחזיק את הנוכחות האלקית בתוך העולם. בלי העבודה שלנו, בלי המאמצים ומסירות הנפש שלנו, הקב"ה כביכול איננו נוכח בעולם. ההגדרה של "עד", איננה רק מי שראה דבר, אלא מי שגם יכול לספר אותו; מי שהוא בעל תודעה חדשה מכוח עדותו, ואשר יכול לבטא אותה.
שני ענייני הרועים הרועים את נשמות ישראל והרועים מפרנסים את הקב"ה קשורים זה בזה 13 . שבעת הרועים מפרנסים את ישראל בכוחות הנפש אברהם באהבה, יצחק ביראה, משה בדעת וכו' 14 שבהם "ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים". כלומר, הרועים רועים כביכול את הקב"ה, אלא שהם עושים זאת דרך נשמות ישראל, על ידי שבעת כוחות הנפש אהבה, יראה, רחמים וכו' שבהם עובדים ישראל את הקב"ה.
נסיכי אדם
"שמונה נסיכי אדם" (ישי, שאול, שמואל, עמוס, צפניה, צדקיה, משיח ואליהו 15 ), אינם רועים. הם אנשים מסוג אחר, ובמהות אחרת של התייחסות אל כלל ישראל. כמו הרועים, הם משפיעים על נשמות ישראל (בכל הדורות), אלא שישנן שתי מיני השפעות: יש השפעות פנימיות שנעשות חלק מן המהות הפנימית של המושפע, ויש השפעות מקיפות, שבאות מן החוץ ואינן מגיעות להכרה פנימית. ה"רועים" הם מנהיגי ישראל, שהנהגתם חודרת ונעשית לחלק מן המהות של נשמות ישראל, באופן שהמנהיג והמונהג אינם עוד שתי דמויות שונות, אלא מתאחדות זו עם זו והופכות למהות אחת. השפעת הנסיכים, אינה חודרת אל תוך כוחות הנפש, אלא היא מקיפה ואופפת אותה.
אלו שני סוגי השפעה: האחת נעשית, במודע ושלא במודע, חלק מן הפְּנים, מן התחום ההכרתי והרגשי, היא יוצרת שינוי בתוך המהות הפנימית. זוהי השפעת הרועים. ההשפעה השניה, השייכת לנסיכים, לעולם פועלת מבחוץ, אינה משנה את המהות הפנימית, אלא את האווירה הכללית והאטמוספירה מסביב. בין ה"נסיכים" מצויה דמות כישי אבי דוד ללא שום תפקיד ציבורי, פוליטי או אחר, שפעל לבדו. באופן רשמי, לא היו לדבריו ולמעשיו כל תוקף מחייב לגבי אנשים אחרים. אף על פי כן, משפיעים אנשים כמוהו נסיכי האדם על המציאות כולה, בעצם היותם. העולם שהם נמצאים בו הוא ממילא עולם אחר; לא שדבר מסוים השתנה, אלא העולם בכללו הוא עולם אחר. ישנו אדם שהוא מורה ומנהיג, ובכך הוא משפיע על המציאות; וישנו אדם שמשפיע על המציאות, לא במה שהוא אומר או עושה, אלא בעובדה שהוא נמצא, וזו ההשפעה שבדרך "מקיף" 16 . אם להביא לכך משל, בעולם הפיזי אפשר להגדיר כך את ההבדל בין ההשפעה של כוחות אלקטרומגנטיים, כמו חשמל, חום, וכיוצא בזה, לבין ההשפעה של כוח הכובד. כוח הכובד אינו משפיע משום שהוא שולח גלים מסוימים אל העצם, אלא בעצם מציאותו, כיון שהוא נמצא הוא משפיע, שום דבר במציאות אינו יכול להתעלם ממנו.
בין ה"שמונה נסיכי אדם" נמצא גם המשיח. המשיח נמצא ברשימה זו, לא מפני שאינו פועל ומנהיג, אלא משום שגם כעת, עצם האמונה בביאת המשיח, היא בעצמה כוח מניע, מבלי שיש לו כל השפעה מסוימת, לא בזמן זה ולא בזמן עבר. לכן אין המשיח נסיך ההווה, אלא נסיך העתיד. אף שמעולם לא היה בעולם, ומעולם לא פעל בתוכו, כל העולם היהודי שלנו נראה אחרת משום שהנה הוא עומד להיכנס לתוכו.
חג של חיבורים
ההשפעה הכפולה בדרך מקיף ובדרך פנימי היא המאפיינת את כל הקשור לחג הסוכות. אותו יחס שבין שבעה רועים לשמונה נסיכי אדם נמצא גם ביחס שבין שבעת ימי הסוכות "בסכות תשבו שבעת ימים" ובין היום השמיני "שמיני עצרת", ובאופן אחר, ביחס בין מצוות הישיבה בסוכה ומצוות נטילת הלולב. את הלולב והאתרוג אנו נוטלים ביד ומנענעים, אנו יוצרים התייחסות ישירה, פנימית, אליהם. אל הסוכה איננו צריכים לבנות שום התייחסות; אנו נמצאים בתוכה, ובכך היא משפיעה עלינו, בעצם מציאותה סביבנו, בעצם מציאותנו בתוכה.
כפי שהנביא מזכיר את שבעת הרועים יחד עם שמונת נסיכי האדם הפנימי והמקיף; וכשם שהמצווה היא ליטול לולב בסוכה דווקא, לחבר ולהמשיך את המקיף בפנימי 17 ; כך אנו מזמינים את שבעת הרועים, האורחים הפנימיים, אל תוך הסוכה, אל תוך ענני הכבוד שאנו מוקפים בהם בימי חג הסוכות.
---------------------
מתוך החוברת "באור פני מלך" ניתן לרכוש במחיר 15 ש"ח בטלפון: 5110028 - 052.
^ 1. מנהג ישראל להזמין בכל אחד מימי חג הסוכות אחד מ"שבעה אושפיזין", הם מנהיגי ישראל לדורותם, לפי סדר הימים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד (זהו הסדר המכוון על פי הסוד. יש המסדרים אותם בסדר ההיסטורי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן דוד).
^ 2. מיכה ה, ד.
^ 3. על דרך משל, כפי שהרועה מנהיג את הצאן. ואף בפשטות היו חלק מה"רועים" בשלב מוקדם של חייהם רועי צאן ממש. כמסופר על משה רבינו, ומעין זה על דוד המלך (ראה שמות רבה פ"ב ב ד): אמר הקב"ה מי שהוא יודע לרעות הצאן... יבוא וירעה בעמי...
^ 4. ישעיהו נא, טז.
^ 5. או כפי שמופיע בסוכה כז, ב: כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת.
^ 6. כפי שמבואר בכמה מקומות, שהתורה היא מזון הנפש והמצוות הן לבושי הנפש.
^ 7. תהלים קכב, ח.
^ 8. שיר השירים ה, ב.
^ 9. זוהר ח"ג ז, ב.
^ 10. ברכות י, א: מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה נראית; מה הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כלו אף נשמה זנה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא טהור אף נשמה טהורה; מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים.
^ 11. מדרש תהלים מזמור קכג.
^ 12. ישעיה מג, יב.
^ 13. תורה אור לג, ד: והעניין, כי הנה רועה יש בו שני פירושים: האחד לשון מפרנס לאחרים, כמו "רוענו, זוננו". והשני שהוא רועה את עצמו, רצונו לומר שמתפרנס כמו "והאתונות רועות על ידיהן", וכן בגמרא "רועה בשדות" וכיוצא. וכן בענין השבעה רועים יש שתי בחינות אלו, כי הן המפרנסים כנסת ישראל.
^ 14. וכן אהרן, לקוטי תורה במדבר כט, ג: כמו שכתוב "נר ה' נשמת אדם" וכללות נשמות ישראל נקרא מנורה, ויש בה בחינת שבעה נרות שהם שבע מדרגות בעבודת ה'... והנה אהרן הוא המדליק את הנרות הללו, לפי שהוא משבעה רועים הממשיכים חיות וא להות לכללות נשמות ישראל...
^ 15. סוכה נב, ב.
^ 16. ראה תורה אור לד, א: יובן יותר ענין ההפרש בין הרועים לנסיכי אדם, על דרך שמצינו בר' יוחנן בן זכאי, שהיה שר התורה המלמד תורה לישראל, ועם כל זאת אמר לר' חנינא בן דוסא "בקש עלי רחמים", שתפלתו גדולה יותר הרבה משלו... ומרבי חנינא בן דוסא לא נמצא שהיה מלמד תורה על דרך רבן יוחנן בן זכאי, ולא נמצא משמו דינים במשנה. וזהו על דרך ההפרש שבין הרועים לנסיכי אדם... כי רבן יוחנן בן זכאי היה רועה ומפרנס לישראל כמו משה רבינו ע"ה. ורבי חנינא בן דוסא לא היה בו בחינה זו, אבל היה צדיק תמים בלי שום דופי, עד שאמרו רז"ל, שלא נברא העולם הבא אלא בשבילו, והיו מקבלים ממנו נשמות ישראל דרכי העבודה והחסידות...
^ 17. סידור אדמו"ר הזקן שער הלולב רסה, א: ועתה יובן גם כן הטעם, למה צריך להיות נטילת לולב בסוכה דווקא. כי שרש ענין מצות הסכך דסוכה ומצות נטילת לולב הם ענין אחד, רק שכל ידי הסכך נמשך האור בבחינת אור מקיף, ועל ידי הלולב נמשך בבחינת אור פנימי, שהוא בחינת הדעת...
^ 2. מיכה ה, ד.
^ 3. על דרך משל, כפי שהרועה מנהיג את הצאן. ואף בפשטות היו חלק מה"רועים" בשלב מוקדם של חייהם רועי צאן ממש. כמסופר על משה רבינו, ומעין זה על דוד המלך (ראה שמות רבה פ"ב ב ד): אמר הקב"ה מי שהוא יודע לרעות הצאן... יבוא וירעה בעמי...
^ 4. ישעיהו נא, טז.
^ 5. או כפי שמופיע בסוכה כז, ב: כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת.
^ 6. כפי שמבואר בכמה מקומות, שהתורה היא מזון הנפש והמצוות הן לבושי הנפש.
^ 7. תהלים קכב, ח.
^ 8. שיר השירים ה, ב.
^ 9. זוהר ח"ג ז, ב.
^ 10. ברכות י, א: מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה נראית; מה הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כלו אף נשמה זנה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא טהור אף נשמה טהורה; מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים.
^ 11. מדרש תהלים מזמור קכג.
^ 12. ישעיה מג, יב.
^ 13. תורה אור לג, ד: והעניין, כי הנה רועה יש בו שני פירושים: האחד לשון מפרנס לאחרים, כמו "רוענו, זוננו". והשני שהוא רועה את עצמו, רצונו לומר שמתפרנס כמו "והאתונות רועות על ידיהן", וכן בגמרא "רועה בשדות" וכיוצא. וכן בענין השבעה רועים יש שתי בחינות אלו, כי הן המפרנסים כנסת ישראל.
^ 14. וכן אהרן, לקוטי תורה במדבר כט, ג: כמו שכתוב "נר ה' נשמת אדם" וכללות נשמות ישראל נקרא מנורה, ויש בה בחינת שבעה נרות שהם שבע מדרגות בעבודת ה'... והנה אהרן הוא המדליק את הנרות הללו, לפי שהוא משבעה רועים הממשיכים חיות וא להות לכללות נשמות ישראל...
^ 15. סוכה נב, ב.
^ 16. ראה תורה אור לד, א: יובן יותר ענין ההפרש בין הרועים לנסיכי אדם, על דרך שמצינו בר' יוחנן בן זכאי, שהיה שר התורה המלמד תורה לישראל, ועם כל זאת אמר לר' חנינא בן דוסא "בקש עלי רחמים", שתפלתו גדולה יותר הרבה משלו... ומרבי חנינא בן דוסא לא נמצא שהיה מלמד תורה על דרך רבן יוחנן בן זכאי, ולא נמצא משמו דינים במשנה. וזהו על דרך ההפרש שבין הרועים לנסיכי אדם... כי רבן יוחנן בן זכאי היה רועה ומפרנס לישראל כמו משה רבינו ע"ה. ורבי חנינא בן דוסא לא היה בו בחינה זו, אבל היה צדיק תמים בלי שום דופי, עד שאמרו רז"ל, שלא נברא העולם הבא אלא בשבילו, והיו מקבלים ממנו נשמות ישראל דרכי העבודה והחסידות...
^ 17. סידור אדמו"ר הזקן שער הלולב רסה, א: ועתה יובן גם כן הטעם, למה צריך להיות נטילת לולב בסוכה דווקא. כי שרש ענין מצות הסכך דסוכה ומצות נטילת לולב הם ענין אחד, רק שכל ידי הסכך נמשך האור בבחינת אור מקיף, ועל ידי הלולב נמשך בבחינת אור פנימי, שהוא בחינת הדעת...

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

שימוש נכון בתנור הביתי

איך מתגברים על מידות רעות?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

איך עושים קידוש?

איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















