^ 1. מנהג ישראל להזמין בכל אחד מימי חג הסוכות אחד מ"שבעה אושפיזין", הם מנהיגי ישראל לדורותם, לפי סדר הימים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד (זהו הסדר המכוון על פי הסוד. יש המסדרים אותם בסדר ההיסטורי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן דוד).
^ 2. מיכה ה, ד.
^ 3. על דרך משל, כפי שהרועה מנהיג את הצאן. ואף בפשטות היו חלק מה"רועים" בשלב מוקדם של חייהם רועי צאן ממש. כמסופר על משה רבינו, ומעין זה על דוד המלך (ראה שמות רבה פ"ב ב ד): אמר הקב"ה מי שהוא יודע לרעות הצאן... יבוא וירעה בעמי...
^ 4. ישעיהו נא, טז.
^ 5. או כפי שמופיע בסוכה כז, ב: כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת.
^ 6. כפי שמבואר בכמה מקומות, שהתורה היא מזון הנפש והמצוות הן לבושי הנפש.
^ 7. תהלים קכב, ח.
^ 8. שיר השירים ה, ב.
^ 9. זוהר ח"ג ז, ב.
^ 10. ברכות י, א: מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה נראית; מה הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כלו אף נשמה זנה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא טהור אף נשמה טהורה; מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים.
^ 11. מדרש תהלים מזמור קכג.
^ 12. ישעיה מג, יב.
^ 13. תורה אור לג, ד: והעניין, כי הנה רועה יש בו שני פירושים: האחד לשון מפרנס לאחרים, כמו "רוענו, זוננו". והשני שהוא רועה את עצמו, רצונו לומר שמתפרנס כמו "והאתונות רועות על ידיהן", וכן בגמרא "רועה בשדות" וכיוצא. וכן בענין השבעה רועים יש שתי בחינות אלו, כי הן המפרנסים כנסת ישראל.
^ 14. וכן אהרן, לקוטי תורה במדבר כט, ג: כמו שכתוב "נר ה' נשמת אדם" וכללות נשמות ישראל נקרא מנורה, ויש בה בחינת שבעה נרות שהם שבע מדרגות בעבודת ה'... והנה אהרן הוא המדליק את הנרות הללו, לפי שהוא משבעה רועים הממשיכים חיות וא להות לכללות נשמות ישראל...
^ 15. סוכה נב, ב.
^ 16. ראה תורה אור לד, א: יובן יותר ענין ההפרש בין הרועים לנסיכי אדם, על דרך שמצינו בר' יוחנן בן זכאי, שהיה שר התורה המלמד תורה לישראל, ועם כל זאת אמר לר' חנינא בן דוסא "בקש עלי רחמים", שתפלתו גדולה יותר הרבה משלו... ומרבי חנינא בן דוסא לא נמצא שהיה מלמד תורה על דרך רבן יוחנן בן זכאי, ולא נמצא משמו דינים במשנה. וזהו על דרך ההפרש שבין הרועים לנסיכי אדם... כי רבן יוחנן בן זכאי היה רועה ומפרנס לישראל כמו משה רבינו ע"ה. ורבי חנינא בן דוסא לא היה בו בחינה זו, אבל היה צדיק תמים בלי שום דופי, עד שאמרו רז"ל, שלא נברא העולם הבא אלא בשבילו, והיו מקבלים ממנו נשמות ישראל דרכי העבודה והחסידות...
^ 17. סידור אדמו"ר הזקן שער הלולב רסה, א: ועתה יובן גם כן הטעם, למה צריך להיות נטילת לולב בסוכה דווקא. כי שרש ענין מצות הסכך דסוכה ומצות נטילת לולב הם ענין אחד, רק שכל ידי הסכך נמשך האור בבחינת אור מקיף, ועל ידי הלולב נמשך בבחינת אור פנימי, שהוא בחינת הדעת...