ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אף על פי שכבר עברו כמה שעות מהצום, עדיין לא נגע הצדיק בספל הקהווה שלפניו. כשראה את תלמידו, אמר: "טוב שבאת, שמואל, אספר לך מה שנתרחש. דע לך, השטן קטרג היום לפני בית דין של מעלה, וכך טען: אתם בית דין צדק, הגידו לי את הטעם האמיתי של הדבר. אם גזל אדם מחברו רובל אחד הרי אתם שוקלים את העברה במשקל המטבע, ואילו אם אדם נותן נדבה לחברו רובל אחד הרי אתם שוקלים את העני עצמו ואת כל בני ביתו שנהנו מן הנדבה. מפני מה אין אתם מסתפקים גם כאן במשקל המטבע? או מפני מה אין אתם שמים גם שם בכף המאזנים את הנגזל עצמו ואת כל בני ביתו שסבלו מן הנזק?
"מיד נגשתי והסברתי: הנדבן רוצה לקיים את נפש בני האדם, לפיכך צריך לשקול את בני האדם. ואילו הגזלן אינו מבקש אלא את הכסף בלבד ואינו נותן דעתו על בני אדם, ועל כן אין לשקול כאן אלא את המטבע בלבד. כך סתמתי את פי המקטרג".
סיפור המעשה שלנו סובב סביב דמותו המיוחדת של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, 'סנגורן של ישראל'. סיפור זה הוא סיפורה של עבודת הסנגוריה של צדיקי הדורות על עם ישראל. העיקרון העולה מתוך הסיפור כולו הוא שלא מה שנראה לעיניים הוא מה שהוא באמת. הדברים אינם נמדדים על פי הספר, על פי החשבון הקר - יש להם מהלך עמוק משלהם.
עבודתו של ר' לוי יצחק ביום הכיפורים מתוארת כעבודה שהיא למעלה מכוחות אנוש. ר' לוי יצחק איננו עובד לפי הספר, הוא עובד במסירות נפש אישית המעמידה אותו בנקודת התייחסות שלמעלה מחשבונות פשוטים לפני בוראו.
עמדה זו עולה גם מתוך המצב שבו מוצא אותו תלמידו. הצום כבר יצא, כוס הקהווה מונחת לפניו, אולם ר' לוי יצחק עדיין לא סיים את עבודת יומו. הוא עדיין שם.
מהלך העניינים אינו מתנהל בנגלה, אלא במהלך נפשי פנימי מיוחד לר' לוי יצחק. עמדה זו מעניקה לר' לוי יצחק את האפשרות לעמוד ולהתדיין עם בורא עולם. בשעה שהדברים עומדים על כף המאזניים המדקדקת מתוך חשבונות של משקל עברות כנגד מצוות, בא ר' לוי יצחק ופועל ישועות, הנובעות מעמדתו המיוחדת שכולה למעלה מן הסדר, למעלה מן החשבון. יש לו לר' לוי יצחק חשבון אחר, והחשבון הזה הוא חשבונו של עולם האמיתי.
התדיינותו של השטן המקטרג כנגד בית הדין של מעלה מזכירה לנו את הדרך שבה מציג הרמב"ם את צורת השקילה של העברות כנגד המצוות: "כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות. מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק, ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע, מחצה למחצה בינוני... אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו... וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת... וכן כל העולם כולו, אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד הן נשחתין".
לכאורה, לפנינו שיקול קר של מצוות כנגד עברות. הצד שאליו נוטה הכף הוא הצד שיכריע את דינו של האדם. השטן המקטרג שם את הדגש על המשקל. כאן עובדים לפי הספר, לפי מידת היושר. המשקל חייב להיות אותו המשקל בשני המקרים, ואם כאן שוקלים רק את המטבע, גם שם יש לשקול באותה מידה. ולהיפך - אם כאן שוקלים את האדם עם כל בני ביתו, גם שם יש לשקול את האדם עם כל בני ביתו. לממד המשקל יש תפקיד מכריע בשפיטה של השטן המקטרג. יש משקל אובייקטיבי לכל מעשה, והוא ניתן לשקילה בגרמים.
המשכם של דברי הרמב"ם מוביל אותנו אל תשובתו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. וכך כתב הרמב"ם: "ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם: יש זכות שהיא כנגד כמה עונות... ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות... ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות".
זוהי עבודת הסנגוריה. היא אינה מתבוננת בערכם הטכני של המעשים אלא בכוונת הלב המצורפת אליהם. צדקה הצדקה מתכוון לפרנס את העני ואת בני ביתו, בעוד הגזלן איננו מתכוון לצער את הנגזל ואת בני ביתו, וכל מעייניו נתונים אל הכסף. עבודת הסנגוריה מביטה אל הממד העמוק של רצונם של ישראל. יודעים הם מלמדי הסנגוריה להצביע על הממד הנסתר, הפנימי, שלמעלה מכל טעם ודעת, והוא החשבון האמיתי של חשבונו של עולם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
