ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אף על פי שכבר עברו כמה שעות מהצום, עדיין לא נגע הצדיק בספל הקהווה שלפניו. כשראה את תלמידו, אמר: "טוב שבאת, שמואל, אספר לך מה שנתרחש. דע לך, השטן קטרג היום לפני בית דין של מעלה, וכך טען: אתם בית דין צדק, הגידו לי את הטעם האמיתי של הדבר. אם גזל אדם מחברו רובל אחד הרי אתם שוקלים את העברה במשקל המטבע, ואילו אם אדם נותן נדבה לחברו רובל אחד הרי אתם שוקלים את העני עצמו ואת כל בני ביתו שנהנו מן הנדבה. מפני מה אין אתם מסתפקים גם כאן במשקל המטבע? או מפני מה אין אתם שמים גם שם בכף המאזנים את הנגזל עצמו ואת כל בני ביתו שסבלו מן הנזק?
"מיד נגשתי והסברתי: הנדבן רוצה לקיים את נפש בני האדם, לפיכך צריך לשקול את בני האדם. ואילו הגזלן אינו מבקש אלא את הכסף בלבד ואינו נותן דעתו על בני אדם, ועל כן אין לשקול כאן אלא את המטבע בלבד. כך סתמתי את פי המקטרג".
סיפור המעשה שלנו סובב סביב דמותו המיוחדת של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, 'סנגורן של ישראל'. סיפור זה הוא סיפורה של עבודת הסנגוריה של צדיקי הדורות על עם ישראל. העיקרון העולה מתוך הסיפור כולו הוא שלא מה שנראה לעיניים הוא מה שהוא באמת. הדברים אינם נמדדים על פי הספר, על פי החשבון הקר - יש להם מהלך עמוק משלהם.
עבודתו של ר' לוי יצחק ביום הכיפורים מתוארת כעבודה שהיא למעלה מכוחות אנוש. ר' לוי יצחק איננו עובד לפי הספר, הוא עובד במסירות נפש אישית המעמידה אותו בנקודת התייחסות שלמעלה מחשבונות פשוטים לפני בוראו.
עמדה זו עולה גם מתוך המצב שבו מוצא אותו תלמידו. הצום כבר יצא, כוס הקהווה מונחת לפניו, אולם ר' לוי יצחק עדיין לא סיים את עבודת יומו. הוא עדיין שם.
מהלך העניינים אינו מתנהל בנגלה, אלא במהלך נפשי פנימי מיוחד לר' לוי יצחק. עמדה זו מעניקה לר' לוי יצחק את האפשרות לעמוד ולהתדיין עם בורא עולם. בשעה שהדברים עומדים על כף המאזניים המדקדקת מתוך חשבונות של משקל עברות כנגד מצוות, בא ר' לוי יצחק ופועל ישועות, הנובעות מעמדתו המיוחדת שכולה למעלה מן הסדר, למעלה מן החשבון. יש לו לר' לוי יצחק חשבון אחר, והחשבון הזה הוא חשבונו של עולם האמיתי.
התדיינותו של השטן המקטרג כנגד בית הדין של מעלה מזכירה לנו את הדרך שבה מציג הרמב"ם את צורת השקילה של העברות כנגד המצוות: "כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות. מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק, ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו רשע, מחצה למחצה בינוני... אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו... וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת... וכן כל העולם כולו, אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד הן נשחתין".
לכאורה, לפנינו שיקול קר של מצוות כנגד עברות. הצד שאליו נוטה הכף הוא הצד שיכריע את דינו של האדם. השטן המקטרג שם את הדגש על המשקל. כאן עובדים לפי הספר, לפי מידת היושר. המשקל חייב להיות אותו המשקל בשני המקרים, ואם כאן שוקלים רק את המטבע, גם שם יש לשקול באותה מידה. ולהיפך - אם כאן שוקלים את האדם עם כל בני ביתו, גם שם יש לשקול את האדם עם כל בני ביתו. לממד המשקל יש תפקיד מכריע בשפיטה של השטן המקטרג. יש משקל אובייקטיבי לכל מעשה, והוא ניתן לשקילה בגרמים.
המשכם של דברי הרמב"ם מוביל אותנו אל תשובתו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. וכך כתב הרמב"ם: "ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם: יש זכות שהיא כנגד כמה עונות... ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות... ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות".
זוהי עבודת הסנגוריה. היא אינה מתבוננת בערכם הטכני של המעשים אלא בכוונת הלב המצורפת אליהם. צדקה הצדקה מתכוון לפרנס את העני ואת בני ביתו, בעוד הגזלן איננו מתכוון לצער את הנגזל ואת בני ביתו, וכל מעייניו נתונים אל הכסף. עבודת הסנגוריה מביטה אל הממד העמוק של רצונם של ישראל. יודעים הם מלמדי הסנגוריה להצביע על הממד הנסתר, הפנימי, שלמעלה מכל טעם ודעת, והוא החשבון האמיתי של חשבונו של עולם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
