ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה
פֶּרֶק שִׁשִּׁיתנאי החיוב במזוזה | |
עשרת התנאים | |
א עֲשָׂרָה תְּנָאִין יֵשׁ בַּבַּיִת וְאַחַר כָּךְ יִתְחַיֵּב הַדָּר בּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְזוּזָה, וְאִם חָסֵר תְּנַאי אֶחָד מֵהֶן - פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, וְאֵלּוּ הֵן: שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יָתֵר, וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁתֵּי מְזוּזוֹת, וְיִהְיֶה לוֹ מַשְׁקוֹף, וְתִהְיֶה לוֹ תִּקְרָה, וְיִהְיוּ לוֹ דְּלָתוֹת, וְיִהְיֶה גֹּבַהּ הַשַּׁעַר עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר, וְיִהְיֶה בֵּית חֹל, וְיִהְיֶה עָשׂוּי לְדִירַת אָדָם, וְעָשׂוּי לְדִירַת כָּבוֹד, וְעָשׂוּי לְדִירַת קֶבַע. | א אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת - "שהוא כמידת אורך האדם, כשיפשוט ידיו ורגליו" (שבת יב,טו). ואמה - כחצי מטר. שְׁתֵּי מְזוּזוֹת - שתי דפנות של הפתח או השער, מימין ומשמאל. מַשְׁקוֹף - הדופן העליונה של הפתח. בֵּית חֹל - המיועד לשימוש של חולין ולא של קודש (להלן ו). לְדִירַת כָּבוֹד - המיועד לשימוש מכובד. לְדִירַת קֶבַע - המיועדת להיות דירת מגורים קבועה ולא זמנית. |
שתי מזוזות | |
בית חול | |
ו הַר הַבַּיִת, הַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת וּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן בֵּית דִּירָה - פְּטוּרִין, לְפִי שֶׁהֵן קֹדֶשׁ. בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלַּכְּפָרִים שֶׁהָאוֹרְחִין דָּרִין בּוֹ - חַיָּב בַּמְּזוּזָה, וְכֵן בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלַּכְּרַכִּין, אִם הָיָה בּוֹ בֵּית דִּירָה. כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ - לֹא הָיָה לָהֶן מְזוּזָה, חוּץ מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר וְשֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ וְשֶׁלְּלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין, מִפְּנֵי שֶׁהַלִּשְׁכָּה הַזֹּאת הָיְתָה בֵּית דִּירָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַהַפְרָשָׁה. | ו הַר הַבַּיִת - "והוא הר המוריה, היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, והיה מוקף חומה" (בית הבחירה ה,א), השטח המקיף את המקדש. הַלְּשָׁכוֹת - בתים לצורכי המקדש (שם א,ז). וְהָעֲזָרוֹת - עזרת ישראל, עזרת כהנים ועזרת נשים שבמקדש. ראה איור. כְּרַכִּין - ערים. מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר - השער המוביל מעזרת נשים לעזרת ישראל. וְשֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ - ששת השערים המערביים יותר: מצפון - שער הצפון, שער הניצוץ ושער המוקד; ומדרום - שער הדלק, שער הקרבן ושער המים. וְשֶׁלְּלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין - בעזרת ישראל מימין (ראה איור). פַּלְהֶדְרִין - פקידים. ונקראת לשכת כהן גדול בשם זה על שום החילופים התדירים של כהנים גדולים בימי בית שני (פה"מ כיפורים א,ג). ראה איור. בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַהַפְרָשָׁה - "שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכתו שבמקדש. ודבר זה קבלה ממשה רבנו. ומפרישין אותו מאשתו כל שבעת ימים אלו, שמא תימצא נידה, ונמצא טמא שבעת ימים, ואינו יכול לעבוד" (עבודת יום הכיפורים א,ג). המקדש - מבט על
מבט על של המקדש - נעשה על פי כתבי יד מדויקים של משנה תורה, מתוך פרק ה בהלכות בית הבחירה שבספר עבודה, בעיבוד בקנה מידה ובתוספת פרטים. השער המזרחי בעזרת הנשים לא צויר בכתבי היד, והאיור שלפנינו משוער. קצה מדרגות שער האולם מקווקו, משום שלא ברור עד היכן הגיעו המדרגות. באיור ניתן לראות את הלשכות והעזרות. לשכת פלהדרין ושער ניקנור מסומנים בחצים. |
דירת אדם | |
ז בֵּית הַתֶּבֶן, בֵּית הַבָּקָר, בֵּית הָעֵצִים, בֵּית הָאוֹצָרוֹת - פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּיתֶךָ" (דברים ו,ט; יא,כ) - בֵּיתְךָ הַמְּיֻחָד לְךָ, פְּרָט לָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. לְפִיכָךְ, רֶפֶת בָּקָר שֶׁהַנָּשִׁים יוֹשְׁבוֹת בָּהּ וּמִתְקַשְּׁטוֹת בָּהּ - חַיֶּבֶת בַּמְּזוּזָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ יִחוּד לְדִירַת אָדָם. בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת וְהַגִּנָּה וְהַדִּיר - פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְדִירָה. וְאִם הָיוּ בָּתִּים הַחַיָּבִין בַּמְּזוּזָה פְּתוּחִין לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ - חַיָּבִין גַּם הֵם בַּמְּזוּזָה. | ז בֵּית הַתֶּבֶן - מקום אחסון התבן, מאכל הבהמות. בֵּית הָעֵצִים - המיועדים להסקה. בֵּית הָאוֹצָרוֹת - מחסני המזון. שֶׁהַנָּשִׁים יוֹשְׁבוֹת בָּהּ - כשנפגשות מפעם לפעם לשיחה ובילוי תוך האכלת פרותיהן (ק'). בֵּית שַׁעַר - פרוזדור, מבוא החצר (פה"מ: מעשרות ג,ו; עירובין ח,ד). מבנה מקורה שמידותיו ארבע אמות על ארבע אמות, ואינו עשוי למגורים, ולו שתי דלתות, אחת לרשות הרבים ואחת לפנים החצר. ונהגו לבנות בית שער לאכסדרה או למרפסת וכיוצא בהם. כל אלו פטורים מן המזוזה. אַכְסַדְרָה - ראה לעיל ביאור הלכה ג. מִרְפֶּסֶת - מן רפ"ס, שמשמעו 'לרמוס', והוא כינוי למדרגות ברחבת החצר המובילות לקומות העליונות. ו"נקרא מרפסת, לפי שהוא מדרס לאלו שעולים לעליות" (פה"מ עירובין ח,ג). וְאִם הָיוּ וכו' - אם בית השער מוביל בדלת השנייה אל הבית. |
דירת כבוד ודירת קבע | |
ט בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה וּבֵית הַבּוּרְסְקִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, לְפִי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְדִירַת כָּבוֹד. סֻכַּת הֶחָג בֶּחָג וּבַיִת שֶׁבַּסְּפִינָה - פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, לְפִי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְדִירַת קֶבַע. שְׁתֵּי סֻכּוֹת שֶׁלְּיוֹצְרִין זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ - הַחִיצוֹנָה פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ קְבוּעָה. הַחֲנֻיוֹת שֶׁבַּשְּׁוָקִים - פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן קְבוּעִים לְדִירָה. | ט בֵּית הַטְּבִילָה - מקווה. בֵּית הַבּוּרְסְקִי - מקום עיבוד עורות, שיש בו סירחון רב. בֶּחָג - בחג הסוכות. יוֹצְרִין - קדרים, יוצרי כלי חרס. הַחִיצוֹנָה - שמקימים אותה ומפרקים אותה, ואינה מבנה קבוע. הַחֲנֻיוֹת שֶׁבַּשְּׁוָקִים - הפתוחות לרחוב השוק לעין כל ומשמשות רק למסחר, ואף מגונה לחכם שיאכל שם (דעות ה,ב). |
י בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לָצֵאת וְלָבוֹא אֶלָּא בְּפֶתַח אֶחָד מֵהֶן, חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה בְּכָל פֶּתַח וָפֶתַח. פֶּתַח קָטָן שֶׁבֵּין בַּיִת וַעֲלִיָּה - חַיָּב בַּמְּזוּזָה. חֶדֶר שֶׁבַּבַּיִת, אֲפִלּוּ חֶדֶר בְּחֶדֶר - חַיָּב לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה עַל שַׁעַר הַחֶדֶר הַפְּנִימִי וְעַל שַׁעַר הַחֶדֶר הַחִיצוֹן וְעַל שַׁעַר הַבַּיִת, שֶׁכֻּלָּן עֲשׂוּיִין לְדִירָה וּקְבוּעִין. | י פֶּתַח קָטָן - דלת במדרגות שבין הקומה הראשונה לשנייה. |
מקום קביעת המזוזה | |
יב וְהֵיכָן קוֹבְעִין אֶת הַמְּזוּזָה? בְּתוֹךְ חֲלַל הַפֶּתַח, בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַחוּץ, בִּתְחִלַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁלְּגֹבַהּ הַשַּׁעַר; וְאִם קְבָעָהּ לְמַעְלָה מִזֶּה - כְּשֵׁרָה, וְהוּא שֶׁיַּרְחִיקֶנָּה מִן הַמַּשְׁקוֹף טֶפַח. עַל יְמִין הַנִּכְנָס לַבַּיִת; וְאִם קְבָעָהּ מִשְּׂמֹאל - פְּסוּלָה. וּבַיִת שֶׁלְּשֻׁתָּפִין - חַיָּב בַּמְּזוּזָה. | |
משמעות המזוזה | |
יג חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בַּמְּזוּזָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חוֹבַת הַכֹּל תָּמִיד, וְכָל עֵת שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא יִפְגַּע בְּיִחוּד שְׁמוֹ שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִזְכֹּר אַהֲבָתוֹ, וְיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וּשְׁגִיָּתוֹ בְּהַבְלֵי הַזְּמַן, וְיֵדַע שֶׁאֵין שָׁם דָּבָר הָעוֹמֵד לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אֶלָּא יְדִיעַת צוּר הָעוֹלָם, וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר לְדַעְתּוֹ, וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים. אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ, וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ, וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ - מֻחְזָק לוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ מַזְכִּירִין רַבִּים, וְהֵן הֵן הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּצִּילִין אוֹתוֹ מִלַּחֲטֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֹנֶה מַלְאַךְ יי סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם" (תהילים לד,ח). | יג יִפְגַּע - ייפגש ויחשוב. וְיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ - כנגד אלו ש"ישנים את חייהם" מבלי משים. וּשְׁגִיָּתוֹ בְּהַבְלֵי הַזְּמַן - דבקותו בעניינים חומריים. שֶׁאֵין שָׁם - שאין, שלא קיים. מילת 'שם' היא מילת קישור על פי הערבית, ואין משמעותה ציון מקום. הָעוֹמֵד לְעוֹלָם... אֶלָּא יְדִיעַת צוּר הָעוֹלָם - שהנפש הנדבקת בהקב"ה הנצחי נעשית נצחית (יסודי התורה ד,ט). |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה (43)
הרב אחיקם פרייליך
15 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ה'
16 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ו'
17 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ז'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
