ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרומה זכר למחצית השקל - לישיבה הגדולה בעולם! תרמו כעת ועזרו לנו
בית המדרש מדורים מגד ירחים

גליון מס 187

נס פורים

סבב השי"ת השומר ישראל שיעשה נס פורים, ופעל עליהם שעלו בבת אחת אל מדרגה קרובה למדרגת קבלת התורה מדבר שור-הדרוש השלשה עשר.
לחץ להקדשת שיעור זה
בתלמוד במסכת יומא (כט.): "למה נמשלה אסתר לשחר, לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים, והא איכא חנוכה? ניתנה לכתוב קא אמרינן". סיפור המגילה הוא הנס האחרון המסופר בתנ"ך, למרות שנס חנוכה התרחש אחרי פורים באמצע ימי בית שני, נס פורים הוא האחרון שנכתב בתנ"ך, אירועי חנוכה לא כתובים בתנ"ך במפורש.
הרב מסביר את ההבדל בין פורים לחנוכה: "וזהו בעצם ההפרש בין נס פורים לחנוכה. כשנתבונן על מצב ישראל בימי המן, נראה שהיה בתכלית השפלות המוסרית, כבר השתחוו לצלם, ומורא עלה על לבם אז שכבר אין לרבם יתברך עליהם דבר חלילה כי מכרם לאדונים זולתו, ...על כן סבב השי"ת השומר ישראל שיעשה נס פורים, ופעל עליהם שעלו בבת אחת אל מדרגה קרובה למדרגת קבלת התורה, כדברי חז"ל על הפסוק: "קימו וקבלו" ש"הדור קבלוה בימי אחשורוש". אבל בימי החשמונאים, אז היתה קדושת ישראל בכללה עומדת במצב הגון, והמקדש היה על מכונו, אלא שמכל מקום לא היה מושרש כל כך כוח הקדושה באופן שיהיה ראוי להתקיים ג"כ בתוקף עול הגלות העתידה והניסיונות הקשים שהיו כבר מוכנים ועומדים לבא על ישראל בדורות שבאו אח"כ. על כן סיבב הקב"ה הנס על ידי הכוהנים שהם מורי התורה ומחזיקי העבודה בישראל, ועל ידי זה נתחזקה הקדושה שתהיה יכולה לעמוד גם כן בכל תוקף הירידות העתידות, על ידי הוראות התורה שהן הליכות עולם על פי תורה שבעל פה, שיש בכוח קדושתה לפעול על כל דור ודור להעלותו כפי אשר ירד". (שם)
נס פורים למרות שהיה בדרך הטבע היה נס נסתר, נס פתאומי, הכול מתרחש במהירות יחסית. עם ישראל היה במדרגה רוחנית נמוכה במישור הדתי והמוסרי, אירועי המגילה העלו את ישראל למדרגה הקרובה למתן תורה, עם ישראל קיבל את התורה מרצון אחרי שבמעמד הר סיני ה' כפה עליהם הר כגיגית. לעומת זאת בחנוכה עמ"י היה בארץ ישראל ובית המקדש עמד על תלו, אלא שהקדושה לא הייתה מוטמעת בישראל בצורה כזו שתוכל להתקיים בשנות הגלות הארוכות המצפות לישראל אחרי חורבן בית שני, ולכן הקב"ה סיבב את נס חנוכה שייעשה על ידי הכוהנים מבית חשמונאי, שחיזקו את הקדושה בישראל, במיוחד על ידי תורה שבעל פה שפריחתה החלה אחרי נס חנוכה.
בנקודה זו קיים דמיון בין גאולת מצרים לפורים, למרות העובדה שגאולת מצרים היא ניסית ונס פורים הוא בדרך הטבע: "האופי של פסח מצרים הלא היה בחפזון, ...הכל נעשה במהירות בשטף, כזורק חץ מקשת. הנה קבוצת עבדי עולם, אשר כמעט שכחו לגמרי את גאון נפשם הפנימית ששכן בקרבם מכח מורשת אבות נשיאי אלוקים בתבל, הנה קמה בדחיפת יד עושה פלא, ונהייתה לעם גדול מלא עצמה, גבורת חיל ואצילות נפשית, אשר לא ראה העולם דוגמתם. והפלא הזה נעשה כדי להבדיל את העם הזה מכל המהומה החשיכה של כל עמי האליל אשר מלאו את הארץ, מכל עברי הישוב אז". יציאת מצרים הייתה בחפזון כדי להבדיל בין עם ישראל למצרים ולאומות העולם, אבל: "לעומת זה, הננו מתכוננים לגאולת העתיד, לגאולה אשר על דגלה חקוק אומר סלה: 'כי לא בחפזון תצאו'. בצעדים איטיים הננו הולכים אל מערכת הגאולה, ומטרתה איננה כעת אותה הבריחה מכל העולם כולו, כי במשך הזמן כבר הספקנו להאיר הרבה אופקים שהיו מלאי מחשך ...ועתה הנה הגאולה לעתיד הולכת היא ובאה בשביל שתי מגמות אדירות. המגמה האחת לגמור את המפעל של אורנו הנפלא במלא התבל... שסוף כל סוף החלאה האלילית לא תמה מהם לגמרי והמגמה השנית, להסיר מאתנו בעצמנו את כל אותן הנטיות הזרות, אשר עלו בנו מתוך ההתערבות בין הגויים בכל משך הזמן הארוך של הגלות ותוצאותיה" (מאמרי הראיה א קס"ה). הגאולה האחרונה איננה בחיפזון, היא איטית כיוון שמטרתה להשלים את המשימה שהוטלה על ישראל, תיקון עולם במלכות שדי ובמקביל תיקון עם ישראל שנדבק במהלך שנות הגלות בנטיות זרות.
הדמיון בין פורים לפסח על פי דברי הרב מסביר לנו את דברי התלמוד שפורים תמיד סמוך לפסח גם בשנה מעוברת: "מסמך גאולה לגאולה עדיף" (מגילה ו:).
האירועים הפתאומיים למרות שאינם קבועים נותנים לישראל כוח ועוצמה לשנים רבות להתקדם בדרך הגאולה הטבעית ואחריהם עם ישראל מתגייס לעשייה שאיננה סומכת על ניסים: "במקום שאין יד ההשתדלות וגבורת אדם מגעת שם, על זה יועילו הניסים, להודיע כי ד' אתנו, וגם במקום שכבר פס כל עזר מצד הטבע, תשועת ד' תשגבינו. וההסמך על ניסים באופן כזה, מוסיף רוח אומץ וגבורה, ומקנה עז נפש עם שלימות בטחון ואמונה בצור ישעינו יתברך שמו. אמנם במקום שגבורה וחריצות גבורי מלחמה תוכל להגיע למטרת החפץ, חלילה להתרפות בביטחון ניסי. בטחון כזה מביא מורך לב ועצלות ושקיעת רוח הגבורה, שהוא חסרון לאומי גדול מאד" (עין אי"ה ברכות נ"ד: סי' יד).
בימינו אנו צריכים לשאוב כוח מימי הפורים ומאירועים הגדולים שחווינו בימינו, שהיו כולם ניסים נסתרים, "הסתוריה" התגלות נסתרת של הקב"ה בתוך הטבע, כדי שנוכל להשלים בעזרת ה' את תהליך הגאולה בו אנו נמצאים.
עוד בנושא מגד ירחים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il