ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה
פֶּרֶק עֲשִׂירִיקדושת ספר התורה | |
סיכום הדברים הפוסלים | |
א נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁעֶשְׂרִים דְּבָרִים הֵן שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן פּוֹסֵל סֵפֶר תּוֹרָה, וְאִם נַעֲשָׂה בּוֹ אֶחָד מֵהֶן - הֲרֵי הוּא כְּחֻמָּשׁ מִן הַחֻמָּשִׁין שֶׁמְּלַמְּדִין בָּהֶן הַתִּינוֹקוֹת, וְאֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה, וְאֵין קוֹרִין בּוֹ בָּרַבִּים, וְאֵלּוּ הֵן: א) אִם נִכְתַּב עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה; ב) שֶׁנִּכְתַּב עַל עוֹר טְהוֹרָה שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד; ג) שֶׁהָיָה מְעֻבָּד שֶׁלֹּא לְשֵׁם סֵפֶר תּוֹרָה; ד) שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם כְּתִיבָה: עַל הַגְּוִיל בִּמְקוֹם בָּשָׂר וְעַל הַקְּלָף בִּמְקוֹם שֵׂעָר; ה) שֶׁנִּכְתַּב מִקְצָתוֹ עַל הַגְּוִיל וּמִקְצָתוֹ עַל הַקְּלָף; ו) שֶׁנִּכְתַּב עַל דּוּכְסֻסְטוֹס; ז) שֶׁנִּכְתַּב בְּלֹא שִׂרְטוּט; ח) שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא בְּשָׁחֹר הָעוֹמֵד; ט) שֶׁנִּכְתַּב בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת; י) שֶׁכְּתָבוֹ גּוֹי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁאָר פְּסוּלִין; יא) שֶׁכָּתַב הָאַזְכָּרוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה; יב) שֶׁחִסֵּר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת; יג) שֶׁהוֹסִיף אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת; יד) שֶׁנָּגְעָה אוֹת בְּאוֹת; טו) שֶׁנִּפְסְדָה צוּרַת אוֹת אַחַת עַד שֶׁלֹּא תִּקָּרֵא כָּל עִקָּר אוֹ תִּדְמֶה לְאוֹת אַחֶרֶת, בֵּין בְּעִקַּר הַכְּתִיבָה בֵּין בְּנֶקֶב בֵּין בְּקֶרַע בֵּין בְּטִשְׁטוּשׁ; יו*) שֶׁהִרְחִיק אוֹ הִקְרִיב בֵּין אוֹת לְאוֹת, עַד שֶׁתֵּרָאֶה הַתֵּבָה כִּשְׁתֵּי תֵּבוֹת אוֹ שְׁתֵּי תֵּבוֹת כְּמוֹ תֵּבָה אַחַת; יז) שֶׁשִּׁנָּה צוּרַת הַפָּרָשִׁיּוֹת; יח) שֶׁשִּׁנָּה צוּרוֹת הַשִּׁירוֹת; יט) שֶׁכָּתַב בִּשְׁאָר הַכְּתָב כְּשִׁירָה; כ) שֶׁתָּפַר הַיְּרִיעוֹת שֶׁלֹּא בְּגִידֵי טְהוֹרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים - לְמִצְוָה, לֹא לְעַכֵּב. | א וכבר נתבאר: א] ראה א,י. ב] ראה א,יד. ג] ראה א,יא. ד] ראה א,ח. ה] ראה ז,ד. ו] ראה א,ט. ז] ראה א,יב; ז,טז. ח] ראה א,ד ה. שָׁחוֹר הָעוֹמֵד - צבע שחור המתקיים, ונהגו בדיו. ט] ראה א,יט. י] ראה א,יג. יא] ראה א,טו. יב-יג] ראה ז,יא. יד] ראה א,יט. טו] ראה א,יט כ; ט,טו. אות שחלקיה פרודים, עד כדי היווצרות רווח באמצעה, פסולה רק אם אין ילד קטן יכול לזהות אותה. יו* - כן הוא בכתבי היד. יו] ראה סוף פרק ח. יז] שֶׁשִּׁנָּה - שעשה את הסתומה פתוחה או את הפתוחה סתומה. יז-יט] ראה ז,יא; ח,ג. כ] ראה ט,יג. |
ספר תורה ותשמישי קדושה | |
ב סֵפֶר כָּשֵׁר - נוֹהֲגִין בּוֹ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה וְכָבוֹד גָּדוֹל. אָסוּר לְאָדָם לִמְכֹּר סֵפֶר תּוֹרָה, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, וַאֲפִלּוּ הָיוּ לוֹ סְפָרִים רַבִּים, וַאֲפִלּוּ יָשָׁן לִקַּח בּוֹ חָדָשׁ. לְעוֹלָם אֵין מוֹכְרִין סֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא לִשְׁנֵי דְּבָרִים: שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּדָמָיו, אוֹ שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה בְּדָמָיו, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ דָּבָר אַחֵר לִמְכֹּר. | ב שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּדָמָיו - בכסף שנתקבל ממכירתו. "וחיי בעלי החכמה ומבקשיה בלא תלמוד כמיתה חשובה" (רוצח ז,א). |
ג סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה אוֹ שֶׁנִּפְסַל - נוֹתְנִין אוֹתוֹ בִּכְלִי חֶרֶס, וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתוֹ. מִטְפְּחוֹת סְפָרִים שֶׁבָּלוּ - עוֹשִׂין אוֹתָן תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה, וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתָן. | ג מִטְפְּחוֹת סְפָרִים - שכורכין בהן את ספר התורה או שמניחים עמו בתיק הספר כמנהג בני תימן. תַּכְרִיכִין - בגדי המת וכיסויו. לְמֵת מִצְוָה - "זה אחד מישראל שהיה מושלך בדרך ואין לו קוברים" (אבל ג,ח). |
ד תִּיק שֶׁהוּכַן לְסֵפֶר תּוֹרָה וְהֻנַּח בּוֹ, וְכֵן הַמִּטְפָּחוֹת, וְהָאָרוֹן אוֹ הַמִּגְדָּל שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַסֵּפֶר בְּתוֹךְ הַתִּיק, וְכֵן הַכִּסֵּא שֶׁהוּכַן לְהַנִּיחַ עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה וְהֻנַּח עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה - הַכֹּל תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה הֵן, וְאָסוּר לְזָרְקָן, אֶלָּא כְּשֶׁיִּבְלוּ אוֹ כְּשֶׁיִּשָּׁבְרוּ - נִגְנָזִין. אֲבָל הַבִּימוֹת שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶן אוֹחֵז הַסֵּפֶר, וְהַלּוּחוֹת שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶן לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד - אֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה. וְכֵן רִמּוֹנֵי כֶּסֶף וְזָהָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁעוֹשִׂין לְסֵפֶר תּוֹרָה לְנוֹאי - תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה הֵן, וְאָסוּר לְהוֹצִיאָן לְחֹל, אֶלָּא אִם מָכַר אוֹתָן לִקְנוֹת בִּדְמֵיהֶן סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ חֻמָּשׁ. | ד תִּיק - ארגז עץ שספר התורה נתון בו. וְהָאָרוֹן אוֹ הַמִּגְדָּל - ייתכן שיש הבדל ביניהם, שהארון גגו שטוח והמגדל גגו משופע לצדדים (ק'). הַכִּסֵּא - הדוכן שמניחים עליו את ספר התורה. לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד - ללמד ילד את צורת האותיות וכדומה. אֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה - המחייבת לגנוז אותם כשבלו או נשברו, אך יש להם קדושת דמים, שאם נמכרו, קונים בהם דבר מקודש, והם נעשים חולין, כי "כל כלי בית הכנסת כבית הכנסת" (תפילה יא,טו). רִמּוֹנֵי כֶּסֶף וְזָהָב - קישוט לספר התורה המונח על ראשי גלילי העץ. אֶלָּא אִם מָכַר אוֹתָן - שמעלים בקודש ואין מורידים (עיין שם יד). |
דרכי השימוש בספרי קודש | |
ה מֻתָּר לְהַנִּיחַ סֵפֶר עַל גַּבֵּי סֵפֶר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל גַּבֵּי הַחֻמָּשִׁין. וּמַנִּיחִין חֻמָּשִׁין עַל גַּבֵּי נְבִיאִים וּכְתוּבִים, אֲבָל אֵין מַנִּיחִין נְבִיאִים וּכְתוּבִים עַל גַּבֵּי הַחֻמָּשִׁין, וְלֹא חֻמָּשִׁין עַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה. וְכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲפִלּוּ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת - אָסוּר לִזְרֹק אוֹתָן. הַקְּמֵיעִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עִנְיָנִים שֶׁלְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ - אֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לְבֵית הַכִּסֵּא, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ מְחֻפּוֹת עוֹר. | ה וְהַגָּדוֹת - דרשות ודברי תורה, כגון אגדות חז"ל. אָסוּר לִזְרֹק אוֹתָן - וכלול בזה גם שכשהוא מוסר אותו לחברו, יושיט אותו לו דרך כבוד ולא יזרוק אותו אליו (כס"מ, י'). |
ח כָּל הַטְּמֵאִין, אֲפִלּוּ נִדּוֹת וַאֲפִלּוּ גּוֹיִים, מֻתָּרִין לֶאֱחֹז סֵפֶר תּוֹרָה וְלִקְרוֹת בּוֹ, שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ יְדֵיהֶם מְטֻנָּפוֹת אוֹ מְלֻכְלָכוֹת בְּטִיט, אֶלָּא יִרְחֲצוּ יְדֵיהֶן וְאַחַר כָּךְ יִגְּעוּ בּוֹ. | ח נִדּוֹת - ראה ביאור קריית שמע ד,ח. |
ט כָּל הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ - חַיָּב לַעֲמֹד מִפָּנָיו. וְיִהְיוּ הַכֹּל עוֹמְדִין עַד שֶׁיַּעֲמֹד זֶה שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בּוֹ כְּשֶׁיַּגִּיעֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מֵעֵינֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִין לֵישֵׁב. | |
מקום שמירת ספר תורה | |
י מִצְוָה לְיַחֵד לְסֵפֶר תּוֹרָה מָקוֹם, וּלְכַבֵּד אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּלְהַדְּרוֹ יָתֵר מִדַּאי; דְּבָרִים שֶׁבְּלוּחוֹת הַבְּרִית - הֵן הֵן שֶׁבְּכָל סֵפֶר וָסֵפֶר. לֹא יָרֹק אָדָם כְּנֶגֶד סֵפֶר תּוֹרָה, וְלֹא יְגַלֶּה עֶרְוָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ וְלֹא יִפְשֹׁט רַגְלָיו, וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ עַל רֹאשׁוֹ כְּמַשּׂוֹי; וְלֹא יַחֲזִיר אֲחוֹרָיו לְסֵפֶר תּוֹרָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. | י יָתֵר מִדַּאי - הרבה מאוד. וְלֹא יְגַלֶּה עֶרְוָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ - לא יחשוף את אבריו הצנועים מולו. יִפְשֹׁט רַגְלָיו - יפנה אליו את כפות רגליו דרך זלזול. יַחֲזִיר אֲחוֹרָיו - יפנה את גבו אליו. |
יא2 כָּל מִי שֶׁיֵּשֵׁב לִפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה - יֵשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְאֵימָה וָפַחַד, שֶׁהוּא הָעֵד הַנֶּאֱמָן עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (דברים לא,כו), וִיכַבְּדֶנּוּ כְּפִי כֹּחוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: כָּל הַמְּחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה - גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת; וְכָל הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה - גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. | יא2 הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה - כאן משמעו המכבד את הספרים שנתחברו בתורה. ובכלל כבוד התורה עוד שני דברים: כיבוד מצוותיה על ידי השתדלות בעשייתן, "שאין כבוד התורה אלא לעשות על פי חוקיה ומשפטיה" (סנהדרין כד,י), וכיבוד החכמים (פה"מ אבות ד,ח). |
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה (43)
הרב אחיקם פרייליך
19 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
20 - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
21 - הלכות ציצית א'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
מתי נכון לומר סליחות ?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לבדוק את החמץ שבלב
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מוסרים את הנפש בימינו?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
