ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות ברכות
- רמב"ם יומי – הלכות שבת – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שְׁמִינִיברכות הפירות ושאר אוכלים | |
הכללים | |
א כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן - מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ' וּבַסּוֹף 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת', חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה, וְהֵן עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים וּתְאֵנִים וְזֵיתִים וּתְמָרִים, שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלשׁ. וְכָל פֵּרוֹת הָאָרֶץ וְהַיְּרָקוֹת - מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה' וּלְבַסּוֹף 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת'. וּדְבָרִים שֶׁאֵין גִּדּוּלֵיהֶן מִן הָאָרֶץ, כְּגוֹן בָּשָׂר וּגְבִינָה וְדָגִים וּבֵיצִים וּמַיִם וְחָלָב וּדְבַשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ 'שֶׁהַכֹּל' וּלְבַסּוֹף 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת'. וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שֶׁלֹּא לְרַוּוֹת צְמָאוֹ - אֵינוֹ טָעוּן בְּרָכָה לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו. | א הָאִילָן - העץ. "זה הכלל: כל המוציא עלים מעיקרו [=מגזעו] - הרי זה ירק; וכל שאינו מוציא עלים מעיקרו - הרי זה אילן" (כלאיים ה,כ). גזעו של הירק אינו מתקיים יותר משנה. בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ - תחילת הברכה, "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם", אינה נזכרת, משום שהיא משותפת לכל הברכות. פֵּרוֹת הָאָרֶץ - צמחים חד שנתיים שפירותיהם נאכלים, כגון המלפפון והעגבנייה. יְרָקוֹת - צמחים חד שנתיים שהעלים שלהם יוצאים משורשם, כגון החסה. בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת - ראה הנוסח להלן ח. מֵעֵין שָׁלשׁ - ראה הנוסח ג,יג; ח,יד. שֶׁלֹּא לְרַוּוֹת צְמָאוֹ - כגון השותה מים כדי להקל על בליעת דבר מה (פה"מ ברכות ו,ח), כגון תרופה. דברים אלו אמורים במים בלבד, משום שאין בהם טעם (ק'). |
ב הַסּוֹחֵט פֵּרוֹת וְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין - מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל' וּלְבַסּוֹף 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת', חוּץ מִן הָעֲנָבִים וְהַזֵּיתִים; שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא מְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן' וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלשׁ, וְעַל הַשֶּׁמֶן הוּא מְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהָיָה חוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ, וְשָׁתָה הַשֶּׁמֶן עִם מֵי הַשְּׁלָקוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁהֲרֵי נֶהֱנָה בִּשְׁתִיָּתוֹ. אֲבָל אִם שָׁתָה הַשֶּׁמֶן לְבַדּוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ - מְבָרֵךְ עָלָיו 'שֶׁהַכֹּל', שֶׁהֲרֵי לֹא נֶהֱנָה בְּטַעַם הַשֶּׁמֶן. | ב חוֹשֵׁשׁ - חש כאבים. מֵי הַשְּׁלָקוֹת - מים ששלקו (=הרתיחו) בהם פירות. |
ג פֵּרוֹת אוֹ יְרָקוֹת שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל חַיִּים - אִם בִּשְּׁלָן אוֹ שְׁלָקָן, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל' וּלְבַסּוֹף 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת'. וִירָקוֹת שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל שְׁלוּקִין, כְּגוֹן כְּרוּב וָלֶפֶת - אִם אֲכָלָן חַיִּים, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל'. וּדְבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל חַיִּים וּמְבֻשָּׁלִין - אֲכָלָן בֵּין חַיִּים בֵּין מְבֻשָּׁלִין, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה בְּרָכָה הָרְאוּיָה לָהֶן: אִם הָיוּ פֵּרוֹת עֵץ - מְבָרֵךְ 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'; וְאִם הָיוּ פֵּרוֹת אֲדָמָה אוֹ יְרָקוֹת - מְבָרֵךְ 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה'. | ג בִּשְּׁלָן אוֹ שְׁלָקָן - המבושל הוא המאכל המורתח במים בתוספת תבלין, ואילו השלוק הוא המאכל המורתח במים בלא תוספת תבלין (למקור ראה לעיל ביאור ג,ב). |
ד יְרָקוֹת שֶׁדַּרְכָּן לְהִשָּׁלֵק, שֶׁשְּׁלָקָן - מְבָרֵךְ עַל מֵי שֶׁלֶק שֶׁלָּהֶן 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה', וְהוּא שֶׁשְּׁלָקָן לִשְׁתּוֹת מֵימֵיהֶן, שֶׁמֵּימֵי שְׁלָקוֹת כַּשְּׁלָקוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִשְׁתּוֹתָן. דְּבַשׁ תְּמָרִים - מְבָרְכִין עָלָיו תְּחִלָּה 'שֶׁהַכֹּל'; אֲבָל תְּמָרִים שֶׁמִּעֲכָן בְּיָדוֹ וְהוֹצִיא גַּרְעִנִּין שֶׁלָּהֶן וַעֲשָׂיָן כְּמוֹ עִסָּה - מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ' וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלשׁ. | ד שֶׁמֵּימֵי שְׁלָקוֹת כַּשְּׁלָקוֹת - בשלושה תנאים: 1) שֶׁדַּרְכָּן לְהִשָּׁלֵק - כלומר שהירקות נאכלים שלוקים; 2) שֶׁשְּׁלָקָן לִשְׁתּוֹת מֵימֵיהֶן - שמלכתחילה זו הייתה מטרת שליקתם; 3) בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִשְׁתּוֹתָן. ושלא בתנאים הללו, ברכתם 'שהכל נהיה בדברו'. ודין השלקות כדין ממעך פירות, וכדין מחית תמרים שבהלכה זו, ולא כדין סוחט פירות, שברכתם 'שהכל' (ק'). דְּבַשׁ תְּמָרִים - שדינו כדין מי שסחט פירות (לעיל ב). |
טעות וספק | |
י בֵּרֵךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה' - יָצָא; וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ' - לֹא יָצָא. וְעַל הַכֹּל, אִם בֵּרֵךְ 'שֶׁהַכֹּל' - יָצָא, אֲפִלּוּ עַל הַפַּת וְעַל הַיַּיִן. | י לֹא יָצָא - משום שבשעה שהזכיר שם ומלכות, הייתה דעתו על ברכה מוטעית (ראה בהלכה הבאה). |
יב כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ בָּהֶן אִם בֵּרֵךְ אִם לֹא בֵּרֵךְ - אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ, לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. שָׁכַח וְהִכְנִיס אֹכָלִין לְתוֹךְ פִּיו בְּלֹא בְּרָכָה: אִם הָיוּ מַשְׁקִין - בּוֹלְעָן וּמְבָרֵךְ בַּסּוֹף; וְאִם הָיוּ פֵּרוֹת שֶׁאִם זְרָקָן יִמָּאֲסוּ, כְּגוֹן תּוּתִים וַעֲנָבִים - מְסַלְּקָן לְצַד אֶחָד וּמְבָרֵךְ, וְאַחַר כָּךְ בּוֹלְעָן; וְאִם אֵינָן נִמְאָסִין, כְּגוֹן פּוֹלִים וַאֲפוּנִים - פּוֹלְטָן מִפִּיו, עַד שֶׁיְּבָרֵךְ וּפִיו פָּנוּי, וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל. | יב אֲפוּנִים - חִמצה תרבותית (Cicer arietinum), המוכרת יותר בשמה הערבי חומוס (פה"מ פאה ג,ג). |
הקדימות בברכות | |
יג הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֵּה: אִם הָיוּ בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת - מְבָרֵךְ עַל אֶחָד מֵהֶן וּפוֹטֵר אֶת הַשְּׁאָר; וְאִם אֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת - מְבָרֵךְ עַל כָּל אֶחָד מֵהֶן בְּרָכָה הָרְאוּיָה לוֹ, וְאֵי זֶה מִין שֶׁיִּרְצֶה לְהַקְדִּים, מַקְדִּים. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה בְּזֶה יָתֵר מִזֶּה - אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין, עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ תְּחִלָּה; וְכָל הַקּוֹדֵם בַּפָּסוּק - קוֹדֵם לַבְּרָכָה. וְהַשִּׁבְעָה הֵן הָאֲמוּרִין בְּפָסוּק זֶה: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח,ח), וּ"דְבָשׁ" זֶה - הֵן הַתְּמָרִים. וְהַתְּמָרִים קוֹדְמִין לָעֲנָבִים, שֶׁהַתְּמָרִים שֵׁנִי לְ"אֶרֶץ", וְהָעֲנָבִים שְׁלִישִׁי לְ"אֶרֶץ". | יג דְּבָשׁ זֶה הֵן הַתְּמָרִים - ולא דבש דבורים. |
טז אֲבָל אִם אָכַל בָּשָׂר וְשָׁתָה יַיִן - מְבָרֵךְ בַּסּוֹף עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָכַל תְּאֵנִים אוֹ עֲנָבִים וְתַפּוּחִים וְאַגָּסִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - מְבָרֵךְ בַּסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלשׁ, וְהִיא כּוֹלֶלֶת הַכֹּל, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן פֵּרוֹת הָעֵץ הֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. | טז אַגָּסִים - מתרגומו של רבנו (פה"מ כלאיים א,ד) עולה שהכוונה לשזיף של ימינו (Prunus domestica). |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות שבת – מפעל משנה תורה (11)
מפעל משנה תורה
7 - הלכות ברכות ז'
8 - הלכות ברכות ח'
9 - הלכות ברכות ט'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
