ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סדר התפילות ד'

דף הבית ראשי בית מדרש הלכה ומנהג הרמב"ם היומי ספר אהבה סדר התפילות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר


סדר התפילות ד'

מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל







[הברכות האמצעיות]



לה כְּבָר אָמַרְנוּ בְּסֵפֶר זֶה (תפילה ב,ה-י) שֶׁבִּימֵי הַשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מִתְפַּלֵּל אָדָם בְּכָל תְּפִלָּה שֶׁבַע בְּרָכוֹת: שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת וּבְרָכָה אַחַת אֶמְצָעִית מֵעֵין הַיּוֹם; וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלַּיּוֹבֵל מִתְפַּלֵּל בָּאֶמְצַע שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבִתְפִלַּת מוּסָף בִּלְבַד, וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל בַּמּוּסָף בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ תֵּשַׁע בְּרָכוֹת; וּבְמוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְמוּסַף חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע: שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת, וּבְרָכָה אַחַת בָּאֶמְצַע. וְזֶה הוּא נֹסַח כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת:

לה  מֵעֵין הַיּוֹם - מעניין היום (פה"מ ברכות ד,ג).

לו בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלְּלֵילֵי שַׁבָּת:


אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, כָּאָמוּר: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב,ג). אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וְתֶן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, וְהַנְחִילֵנוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבְּתוֹת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָם כָּל יִשְׂרָאֵל אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

לו  תַּכְלִית - סיום, על שם "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו" (בראשית ב,ב).

לז בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלְּשַׁחֲרִית שַׁבָּת:


יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּה בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶן שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות לא,טז-יז). יִשְׂמְחוּ בְּמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת קוֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ, וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ... בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

לז  יִשְׂמַח מֹשֶׁה - שמח משה. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת - כתר מפואר. אולי משל לדעה שרכש משה רבנו בהר סיני (תשובה ח,ב). וַיִּנָּפַשׁ - מלשון נפש, שעניינה המטרה והרצון, כלומר השלמת חפצו ויציאה לפועל של כל רצונו (מו"נ א,סז).

לח בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלְּמוּסַף שַׁבָּת:


לְמֹשֶׁה צִוִּיתָ עַל הַר סִינַי מִצְוַת שַׁבָּת "זָכוֹר" (שם כ,ז) וְ"שָׁמוֹר" (דברים ה,יא), וּבוֹ צִוִּיתָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב לָךְ קָרְבַּן מוּסָף כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַמָּנוֹחַ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ. לֹא נְתַתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, גַּם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים; לְבֵית יִשְׂרָאֵל נְתַתּוֹ, זֶרַע יְשֻׁרוּן אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ... בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

לח  וּבוֹ - ביום השבת. וְתִטָּעֵנוּ - תיישבנו ישיבת קבע (רד"ק שמואל ב ז,י). בִּגְבוּלֵנוּ - בכל רחבי ארצנו. תְּמִידִין - קרבנות התמיד. מוּסָפִין - קרבנות המוסף. הַמָּנוֹחַ - המנוחה (ראה בראשית ח,ט ועוד). כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ וכו' - בקרבנות מוספי השבת (במדבר כח,ט). לֹא נְתַתּוֹ וכו' - ו"גוי ששבת אפלו ביום מימות החול, אם עשה אותו לעצמו כמו שבת, חייב מיתה" (מלכים ומלחמות י,ט). פְּסִילִים - צלמי עבודה זרה. עֲרֵלִים - גויים. יְשֻׁרוּן - ישראל. חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ - ייעדת אותו להיות נבחר ונחמד משאר ימים.

לט בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלְּמִנְחַת שַׁבָּת:


אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. עֲטֶרֶת תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת יְשׁוּעָה לְעַמְּךָ נָתַתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ מְנוּחָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם. הָנַח לָנוּ אָבִינוּ, אַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ... בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

לט  גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ - עם מיוחד בעולם. עֲטֶרֶת תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת יְשׁוּעָה - כתר מהולל וישועה מפוארת, כינויי שבח ליום השבת. יָנוּחוּ בּוֹ - ביום השבת.

מ בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלְּמוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ:


רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתַתָּה, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם, לִהְיוֹתָם מַקְרִיבִין לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיֶה, תְּשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו. שִׁירֵי דָּוִד נִשְׁמַע בְּעִירָךְ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחָךְ לְרָצוֹן. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וַנִּתְרַחַק מֵעַל אַדְמָתֵנוּ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה לִבְרָכָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וִיהִי רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה סוֹף וָקֵץ לְכָל חַטֹּאתֵינוּ וְצָרוֹתֵינוּ, תְּחִלָּה וָרֹאשׁ לִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, כִּי בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת בָּחַרְתָּ, וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם נָתַתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.

מ  זִבְחֵי רָצוֹן - קרבנות המתקבלים לרצון לפני ה'. זִכָּרוֹן - זיכרון טוב לפני ה'. שִׁירֵי דָּוִד - זמירותיו שבספר תהלים. הָאֲמוּרִים - על ידי הלוויים. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ - במוספי ראש חודש (במדבר כח,יא טו).

מא בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלְּמוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת:


אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמָךְ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וּבָחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְרָצִיתָ בָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ, וַתִּתֵּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ. וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת לְפָנֶיךָ קָרְבְּנוֹת חוֹבָתֵנוּ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַמָּנוֹחַ וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה... לִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וּרְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ... וְיָנוּחוּ בָם כָּל יִשְׂרָאֵל אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.

מא  הַלְּשׁוֹנוֹת - האומות. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ - במוספי ראש חודש וראש השנה (במדבר כח,יא טו; כט,א ו).

מב בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלְּיוֹם טוֹב שֶׁלַּפֶּסַח בְּעַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה:


אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְרָצִיתָ בָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֵּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה זְמַן חֵרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן אָתָּה. וְהַשִּׂיאֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ, כֵּן תְּבָרְכֵנוּ סֶלָה, וְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וְתֶן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, וְהַנְחִילֵנוּ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׁוֹן מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ, וְיִשְׂמְחוּ בָם כָּל יִשְׂרָאֵל אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

מב  וְהַשִּׂיאֵנוּ... אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ - הבא לנו את ברכתך במועדים בעלייה לרגל, כלשון הפסוק: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ... יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה'" (תהלים כד,ג ה). וכן: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי... בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (שמות כ,כ).

מג בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלְּמוּסַף הַפֶּסַח:


אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים... זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וַנִּתְרַחַק מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לַעֲלוֹת לְהֵרָאוֹת לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנֶיךָ בְּבֵית בְּחִירָתָךְ, בִּנְוֵה הֲדָרָךְ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשָׁךְ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְקַבֵּץ פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִים וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירָךְ בְּרִנָּה וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשָׁךְ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ. מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֵשׁ לָנוּ, שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ בִּגְלַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵהוּ, כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְדוּכָנָן וְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲמָדָן, וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב, וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יי אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יי רֵיקָם" (דברים טז,טז), וְנֶאֱמַר: "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יי אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (שם טז,יז). וְהַשִּׂיאֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ... בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

מג  לְהֵרָאוֹת - על שם "ייראה כל זכורך" (שמות כג,יז). בִּנְוֵה הֲדָרָךְ - במקדשך המהודר. שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו - מקדש ה' (במדבר יט,כ ועוד). מִפְּנֵי הַיָּד - יד האויב שהחריבה את הבית. וּתְרַחֵם עָלָיו - על המקדש. יַּרְכְּתֵי אָרֶץ - קצות העולם. כְּמָה שֶׁכָּתַבְתָּ - במוספי חג הפסח (במדבר כח,יט כב). וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ - תקנהו על מקומו (ע"פ ת"א, שמות טו,יז). לִנְוֵהוּ - לבית מקדשו. וּלְוִיִּים לְדוּכָנָן - הדוכן הוא המדרגות שבין עזרת ישראל לעזרת כהנים, שהלוויים היו עומדים עליהן ואומרים שירה בשעת הקרבת קרבנות הציבור (בית הבחירה ו,ו; כלי המקדש ג,ב). וְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲמָדָן - מעין שליחים של עם ישראל העומדים בזמן הקרבת קרבנות הציבור (שם ו,א). וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב - ובית המקדש יתייסד כראוי לו (ת"י ירמיה ל,יח).

מד וּכְנֹסַח זֶה הוּא מִתְפַּלֵּל בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, בְּלֹא חֶסְרוֹן וְלֹא יָתֵר, אֶלָּא שֶׁבְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא אוֹמֵר "אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ בְּאַהֲבָה זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם", וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ", וּבַמּוּסָף הוּא אוֹמֵר "וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה". וְכֵן בְּחַג הַסֻּכּוֹת אוֹמֵר "אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ...". וְכֵן בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת אוֹמֵר "אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, אֶת יוֹם חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ". וְכֵן בַּמּוּסָף אוֹמֵר "וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, יוֹם חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ". וְאִם חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, אוֹמֵר "אַתָּה בְחַרְתָּנוּ... וַתִּתֵּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה וְחַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַמָּנוֹחַ הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, אֶת יוֹם חַג פְּלוֹנִי הַזֶּה...". וְכֵן בַּמּוּסָף אוֹמֵר "וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַמָּנוֹחַ הַזֶּה, יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, יוֹם חַג פְּלוֹנִי...". וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ הוּא מַזְכִּיר הַשַּׁבָּת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים אִם חָלוּ לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, בֵּין בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת בֵּין בַּמּוּסָף. וְחוֹתֵם בְּכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלִּשְׁלשָׁה רְגָלִים "מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים". וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא חוֹתֵם "מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן". וּבְצוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא חוֹתֵם "מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים".

מד בְּלֹא חֶסְרוֹן בְּלֹא יָתֵר - אין לגרוע ואין להוסיף.

[ברכות ראש השנה]



מה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. נָהֲגוּ רֹב הָעָם מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לְהוֹסִיף בְּכָל תְּפִלָּה בַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים. בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה מוֹסִיפִין "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים. מֶלֶךְ רַחֲמָן וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מָגֵן אַבְרָהָם". וּמוֹסִיפִין בִּבְרָכָה שְׁנִיָּה "מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים. וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְחַיֶּה הַמֵּתִים". וּמוֹסִיפִין בְּבִרְכַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה "זְכֹר רַחֲמֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ וּכְתֹב לְחַיִּים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת". וּמוֹסִיפִין בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה "וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם". וּבִתְפִלַּת נְעִילָה יוֹם הַצּוֹם אוֹמְרִין בִּבְרָכוֹת אֵלּוּ מְקוֹם 'זָכְרֵנוּ לְחַיִּים' - "חָתְמֵנוּ לְחַיִּים". וְכָל הַתּוֹסָפוֹת הָאֵלּוּ - מִנְהַג מְקוֹמוֹת; וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ דָּבָר.

מה  כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים - שים חלקנו בחיים. משל לגזרת חיים, כעניין "ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו" (תהלים סט,כט). לְמַעֲנָךְ - למען שמך, ולא בגלל צדקותינו. וּכְבֹשׁ - כסה והסתר, לבל יעשה רושם. יוֹם הַצּוֹם - יום הכיפורים.

מִנְהָג פָּשׁוּט שֶׁמְּבָרְכִין בְּרָכָה שְׁלִישִׁית בְּנֹסַח זֶה בִּשְׁנֵי יָמִים שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכָל תְּפִלָּה מֵאַרְבַּע הַתְּפִלּוֹת, וְכֵן נָהֲגוּ מִקְצָת הָעָם לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ הַנֹּסַח בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה מֵחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְזֶה הוּא נֻסְחָהּ:

מִנְהָג פָּשׁוּט - שנתפשט ונפוץ בישראל.

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶלָה. וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יי אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יי אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ*, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפֹּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַּעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר, וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יי אֱלֹהֵינוּ, מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד, כַּכָּתוּב: "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יי צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד" (ישעיה כד,כג), וְנֶאֱמַר: "יי יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד" (שמות טו,יח), וְנֶאֱמַר: "וַיִּגְבַּהּ יי צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה" (ישעיה ה,טז). בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.

וּבְכֵן - ולכן (ת"א בראשית ל,טו). ולשון המקרא לעניין קבלת מלכות: "ובכן אבוא אל המלך" (אסתר ד,טז ע"פ מהרי"ץ). וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ - הואיל ולך לבדך ראוי להקדיש, אנו מבקשים ממך שתיתן את פחדך וכו'. הַמַּעֲשִׂים - הברואים שעשית. וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה - "ופירוש אגודה - מה שאדם אוגד בידו... וגם קמיצת חמש האצבעות נקראת אגודה" (פה"מ אבות ג,ז; למשמעות השנייה ראה חובל ומזיק ג,ט), והכוונה כאן שיתקבצו ויתלכדו כולם למטרה משותפת זו. עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ - ביטויים לתוקף השלטון. תִּקְוָה לְדוֹרְשֶׁיךָ - מימוש התקווה. פִּתְחוֹן פֶּה - תשובה למלעיגים. צְמִיחַת קֶרֶן... וַעֲרִיכַת נֵר - הקרן והנר הם כינויים למלכות (ת"י שמואל א ב,י; ת"י שמואל ב כא,יז). לְדָוִד עַבְדָּךְ* - בכ"י א' המילה 'עבדך' הוגהה למחיקה. וְעוֹלָתָה תִּקְפֹּץ פִּיהָ - כל בני עוולה יסגרו את פיהם וייבושו מלדבר. וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה - שהיא שמחה עקב תוקפה והצלחתה (ע"פ צפניה ב,טו ות"י שם ועוד). וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד - ובעקבות זאת ישוב כבודם של זקני עמך. וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה - וייבושו העובדים לירח, וייכנעו המשתחווים לשמש (ע"פ ת"י; וראה מו"נ ב,כט).

מו בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּעַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה:


אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְרָצִיתָ בָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֵּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה זִכְרוֹן תְּרוּעָה בְּאַהֲבָה זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא... כִּי אֵל מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן אָתָּה. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצָךְ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה בְּאַפּוֹ: יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ... וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.

מו  זִכְרוֹן תְּרוּעָה - (ויקרא כג,כד), שעולה זיכרוננו לטובה לפני ה' על ידי תרועת השופר (בבלי ראש השנה טז,א). הָאָרֶץ - העולם. בִּיקָרָךְ - כמו בִּכְבוֹדָךְ. בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ - בתפארת גאוות כוחך. פָּעוּל - נברא. פְּעַלְתּוֹ - יצרת אותו.

מז בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה מִשָּׁלשׁ בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁלְּמוּסַף רֹאשׁ הַשָּׁנָה:


אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים... זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ... תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן, וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ. עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְלֹא גוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים לְאֵל לֹא יוֹשִׁיעַ, וְאָנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, מוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֵין זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יי הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד" (דברים ד,לט). אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו. אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן. אֲשֶׁר בִּקְהַל עַם אָשִׁיר עֻזּוֹ, אַבִּיעָה רְנָנוֹ בְּעַד מִפְעָלָיו. "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב, וּמֵיי מַעֲנֵה לָשׁוֹן" (משלי טז,א). "יי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" (תהילים נא,יז). "בָּרוּךְ אַתָּה יי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ" (שם קיט,יב). עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יי אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַכֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָּשָׂר יִקְרְאוּ בִּשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: "יי יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו,יח), וְכָתוּב: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" (במדבר כג,כא), וְכָתוּב: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לג,ה). וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: "כִּי לַיי הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם" (תהילים כב,כט), וְכָתוּב: "יי מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יי עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט" (שם צג,א), וְכָתוּב: "יִמְלֹךְ יי לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּ יָהּ" (שם קמו,י). וְכָתוּב: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יי עִזּוּז וְגִבּוֹר, יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה" (שם כד,ז-י). וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים נֶאֱמַר: "כֹּה אָמַר יי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ יי צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (ישעיה מד,ו), וְכָתוּב: "וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן, לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַיי הַמְּלוּכָה" (עובדיה א,כא), וְכָתוּב: "וְהָיָה יי לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יי אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד,ט). וּבְתוֹרָתְךָ יי כָּתוּב לֵאמֹר: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יי אֱלֹהֵינוּ יי אֶחָד" (דברים ו,ד). אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ... וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ... וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.

מז  כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ - במוספי ראש השנה (במדבר כט,ב ה). לְשַׁבֵּחַ - להלל ולכבד. כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת - עמי המדינות. מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה - עמי העולם. גּוֹרָלֵנוּ - חלקנו. לְהֶבֶל וָרִיק - לעבודה זרה, שהיא שווא ואַין. נוֹטֶה - פורס. וְיוֹסֵד - מייסד. אוֹחִילָה - אקווה ואצפה. אֲחַלֶּה פָּנָיו - אתחנן אליו. אָשִׁיר עֻזּוֹ - אשבחו על גילוי תוקפו. רְנָנוֹ - הרנן שלו, כמו 'בִּשְׁבָחוֹ וּבְזִמְרוֹ' (לעיל ג). מַעַרְכֵי לֵב - סודר עצתו ודבריו בלבו (רש"י). לְתַכֵּן - ליסד, לבסס. לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וכו' - דברי בלעם שה' לא מצא בישראל עבודה זרה (ת"א; וראה מו"נ א,ד). יי אֱלֹהָיו עִמּוֹ - דבר ה' אלוהיהם בעזרתם (ת"א). יְשֻׁרוּן - ישראל.

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם. הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים, אִם כְּבָנִים אוֹ כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים - רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. וְאִם כַּעֲבָדִים - עֵינֵינוּ לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדוֹשׁ.

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם - היה כביכול גמר הריון העולם. כלומר, בתאריך זה העולם נברא, כמסורת שבתלמוד: "בתשרי נברא העולם" (בבלי ראש השנה י,ב). עוֹלָמִים - במשמעות כל חלקי המציאות, וכן 'חֵי העולמים' (בברכות הזמירות וברכת 'בורא נפשות'). תְּלוּיוֹת - נשואות בציפייה. וְתוֹצִיא לָאוֹר - לִזכוּת, על פי: "משפטו יתן לאור" (צפניה ג,ה).

מח בְּרָכָה שְׁנִיָּה:


אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית, כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחַד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי תָּבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנֶפֶשׁ וּלְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן, "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (תהילים פא,ה). וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר: אֵי זוֹ לְחֶרֶב, אֵי זוֹ לְשָׁלוֹם, אֵי זוֹ לְרָעָב, אֵי זוֹ לְשֹׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקַד בַּיּוֹם הַזֶּה, כִּי זֵכֶר כָּל הַיְּצוּר לְפָנֶיךָ בָּא: מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָּבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו וְיִצְרֵי כָל מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחָךְ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ, כִּי דּוֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְגַם לֹא תַּכְלִים לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. הֲלֹא אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ וַתִּפְקְדֵהוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" (בראשית ח,א). וְכָתוּב: "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם, אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב" (שמות ב,כד), וְכָתוּב: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" (ויקרא כו,מב). וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: "זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יי, טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ" (תהילים קיא,ד-ה), וְנֶאֱמַר: "זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר" (שם קה,ח), וְנֶאֱמַר: "וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָיו" (שם קו,מה). וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר יי, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרָיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיה ב,ב), וְכָתוּב: "וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִימֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם" (יחזקאל טז,ס), וְכָתוּב: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יי" (ירמיה לא,יט). אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה... כִּי אֵל מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן אָתָּה. וְזָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ בְּמִדַּת רַחֲמִים וְאַל תִּתְנַהֵג עִמָּנוּ בְּמִדַּת הַדִּין, וּבַעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב אַפְּךָ מֵעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל וּמֵעִירָךְ וּמִנַּחֲלָתָךְ. וְקַיֵּם לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתָךְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ: "וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יי" (ויקרא כו,מה), כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה מֵעוֹלָם, כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, וַעֲקֵדַת יִצְחָק אָבִינוּ לְזַרְעוֹ הַיּוֹם תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יי, זוֹכֵר הַבְּרִית.

מח  לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ - לפניך (מו"נ א,כח; א,סד). הַמִּפְעָל - כל מה שבראת ופעלת. נִכְחַד - נסתר. חֹק זִכָּרוֹן - זמן קבוע לזיכרון. לְאֵין תַּכְלִית - בלי סוף. תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ - שביום זה בראת את העולם. זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן - ועתה ראש השנה הוא זכר ליום הראשון לבריאה. וּפְקֻדָּתוֹ - זיכרונותיו ומחשבותיו. עַפְרוֹת תֵּבֵל - חולות העולם. וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם - נחו מלהתגבר. טֶרֶף - פרנסה. אֶפְרַיִם - כינוי לעם ישראל (ת"י). הָמוּ מֵעַי - כמשמעות 'לבי' (מו"נ א,מו). מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם - (ע"פ תהלים סח,לד) כביכול הקב"ה שוכן בשמים, שהם קדמונים, ביטוי הבא להביע את קדמות הבורא ונצחיותו ואת רוממותו (ראה מו"נ א,ט) ואת העובדה שאינו משתנה (שם,יא). וְכָבַשׁ רַחֲמָיו - כיסה והסתיר את רחמיו ליצחק כאילו אינם קיימים. וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ - שיהמו רחמיך ולא תדונינו מידה כנגד מידה (רד"א; ת"א, בראשית מג,ל).

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם. הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים, אִם כְּבָנִים אוֹ כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים - רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. וְאִם כַּעֲבָדִים - עֵינֵינוּ לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדוֹשׁ.


מט בְּרָכָה שְׁלִישִׁית:


אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּהֶם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִלְּפָנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבֵי אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפַעְתָּ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" (שמות יט,טז), וְכָתוּב: "וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שם יט,יט), וְכָתוּב: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים וְאֵת קוֹל הַשּׁוֹפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנוּעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק" (שם כ,יד). וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יי בְּקוֹל שׁוֹפָר" (תהילים מז,ו), וְכָתוּב: "בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יי" (שם צח,ו), וְכָתוּב: "הַלְלוּ יָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ... תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּ יָהּ" (שם קנ). וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים נֶאֱמַר: "כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשׁוֹכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקוֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ" (ישעיה יח,ג), וְכָתוּב: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאוֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיי בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם" (שם כז,יג), וְכָתוּב: "וַיי עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה, וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַיי אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן. יי צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם" (זכריה ט,יד-טו), כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ בִּשְׁלוֹמֶךָ. תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקִבּוּץ גָּלֻיוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירָךְ בְּרִנָּה וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשָׁךְ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל עוֹלוֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יי אֱלֹהֵיכֶם" (במדבר י,י). כִּי שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר אַתָּה מֵעוֹלָם וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם בְּרַחֲמִים.

מט  בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר - כינוי לדרך ההתגלות (ראה מו"נ ג,ט). טֹהַר - על פי "וכעצם השמים לטֹהר" (שמות כד,י; וראה רד"א). חָל - פחד. רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת - שומעים את הקולות, כמו "רְאו דבר ה'" (ירמיה ב,לא). ועוד, שהיה במראה הנבואה (מו"נ א,מו). וַיָּנוּעוּ - חרדו. עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה - נתעלה ונתגדל שם ה' כשהריעו בשופר. כִּנְשׂוֹא נֵס הָרִים - ראה לעיל טז, 'תקע בשופר'. בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע - כאילו יתקע בשופר כדרך הלוחמים, וילך עליהם כמו רוח סערה הבאה מתימן [=דרום א"י] (רד"ק).

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם. הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים, אִם כְּבָנִים אוֹ כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים - רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. וְאִם כַּעֲבָדִים - עֵינֵינוּ לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדוֹשׁ.


[ברכות יום הכיפורים]



נ בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלְּיוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה וּנְעִילָה:


אַתָּה בְחַרְתָּנוּ.... וַתִּתֵּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפֵּר בּוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ בְּאַהֲבָה, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא... כִּי אֵל מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן אָתָּה. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, כָּאָמוּר: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מוֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר" (ישעיה מג,כה), וְנֶאֱמַר: "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ" (שם מד,כב), וְכָתוּב: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז,ל). כִּי אַתָּה סַלְחָן לְיִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, וּמַחְלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ... וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲווֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

נ  עָב - מקביל למילת עָנָן. מִן הָעוֹלָם - מאז ומעולם. יְשֻׁרוּן - ישראל.

נא בְּרָכָה אֶמְצָעִית שֶׁלַּמּוּסָף:


אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים... זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ... תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, יוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲווֹנוֹתֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה... וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם... וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ... מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

נא  כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ - במוספי יום הכיפורים (במדבר כט,ח יא).

נב נָהֲגוּ הָעָם בְּכָל תְּפִלּוֹת הַמּוּסָפִין, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ", מַזְכִּיר קָרְבְּנוֹת אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁהֵן כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה, וְקוֹרֵא אוֹתָן הַפְּסוּקִים. וְאִם לֹא הִזְכִּיר - כֵּיוָן שֶׁאָמַר "כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ", שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ.

נב  כְּמוֹ שֶׁהֵן כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה - כתבנו לעיל את מקומותיהם בתורה, כל מקור במקומו (לח, מ, מג, מז, נא). ויש להוסיף עליהם את: מוספי חג השבועות (במדבר כח,כז-ל); את מוספי חג הסוכות (שם כט,יג לד); ואת מוספי שמיני עצרת (שם כט,לו לח). אֵינוֹ צָרִיךְ - לחזור.

נג נֹסַח הַוִּדּוּי:


אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָּנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף שֶׁנֹּאמַר לְפָנֶיךָ: צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דֹפִי, הֶעֱוִינוּ, וְהִרְשַׁעְנוּ, זַדְנוּ, חָמַסְנוּ, טָפַלְנוּ שֶׁקֶר, יָעַצְנוּ רַע, כִּזַּבְנוּ, לַצְנוּ, מָרַדְנוּ, נִאַצְנוּ, סָרַרְנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, צָרַרְנוּ, קִשִּׁינוּ עֹרֶף, רָשַׁעְנוּ, שִׁחַתְנוּ, תָּעִינוּ, תִּעַבְנוּ, תִּעְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְווֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשַׁעְנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי, אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וְרוֹאֶה כְּלָיוֹת וָלֵב, וְאֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן וְרַחֲמִים מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ, וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁגָגָה וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן, וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּסֵּתֶר וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי, וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עֲשֵׂה, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן לֹא תַעֲשֶׂה, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן קָרְבָּן, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מַלְקוּת אַרְבָּעִים, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין: חֶנֶק וָהֶרֶג, שְׂרֵפָה וּסְקִילָה, עַל הַגְּלוּיִים לָנוּ וְעַל שֶׁאֵינָן גְּלוּיִין לָנוּ; הַגְּלוּיִים לָנוּ - כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ, וְשֶׁאֵינָן גְּלוּיִין לָנוּ - "חָטָאנוּ" עַל כֻּלָּם, וְאַתָּה יוֹדֵעַ כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, כַּכָּתוּב: "הַנִּסְתָּרוֹת לַיי אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם, לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים כט,כח). כִּי אַתָּה סַלְחָן לְיִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וּמַחְלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ. אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַרְתִּי, כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי, קַל וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי כִּכְלִי מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא אֶחֱטָא, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי - מְרֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין. וְיִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יי צוּרִי וְגֹאֲלִי (תהילים יט,טו).

נג  אֲבָל חָטָאנוּ - אלא חטאנו. דֹּפִי - דברי גנאי והטלת פגם. הֶעֱוִינוּ - עברנו עברות, מלשון עוון. זַדְנוּ - רשענו. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר - חיברנו, הוספנו שקר על שקר (ע"פ איוב יג,ד). נִאַצְנוּ - הכעסנו. סָרַרְנוּ - סרנו מן הדרך הישרה. עָוִינוּ - כמו הֶעֱוִינוּ. צָרַרְנוּ - הצרנו לאחרים, לשון צרה (ת"א שמות כג,כב ועוד). שִׁחַתְנוּ - קלקלנו את דרכינו. תָּעִינוּ - הלכנו בדרך שאינה ישרה. תִּעַבְנוּ - עשינו מעשי תועבה. תִּעְתָּעְנוּ - לעגנו וביזינו. וְלֹא שָׁוָה לָנוּ - ולא הייתה לנו תועלת ממעשינו אלה. וְאַתָּה צַדִּיק - פעלת בצדק וגמלת לנו כפי שמגיע לנו. שְׁחָקִים - שמים. חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וְרוֹאֶה כְּלָיוֹת וָלֵב - מחפש וצופה כל מחשבות האדם הצפונות בקרבו. שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עֲשֵׂה - שחטאנו כשעברנו על מצוות עשה. לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה - מצות לא תעשה שהועברה ("שניתקה") למצות עשה, שמי שעבר על הלאו יכול לתקן את העברה על ידי קיום מצות עשה, כגון מי שלא השאיר פאה בקצה שדהו, שתיקונו הוא בנתינת התבואה הקצורה או העשוי ממנה לעניים (מתנות עניים א,א ה). כָּרֵת - עונש נצחי לנפש האדם, אם לא עשה תשובה, שנמנע ממנו עולם הבא, והוא נידון לעולמים על עברותיו החמורות (תשובה ח,א; ג,ו). חָטָאנוּ עַל כֻּלָּם - גם על כל אלה שעברנו ואינם גלויים לנו. אֵינִי כְּדַאי - לא הייתי ראוי וכדאי להיווצר. כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי - שהרי אני חשוב כעפר. מְרֹק - גְמוֹר (ע"פ פה"מ כיפורים ג,ד). כלומר הסר נא את החטא לגמרי (ראה מאכלות אסורות ט,יב). ומכיוון שהתשובה לבדה אינה מועילה, אלא "ייסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה" (תשובה א,ד), אנו מבקשים מה' שימחול לנו על כל חטאותינו אבל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין.

כַּסֵּדֶר הַזֶּה מִתְוַדֶּה בְּעַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמוּסָף וּמִנְחָה, בֵּין יָחִיד בֵּין שְׁלִיחַ צִבּוּר. וְהַיָּחִיד אוֹמֵר וִדּוּי זֶה אַחַר תְּפִלָּתוֹ, אַחַר שֶׁגּוֹמֵר 'שִׂים שָׁלוֹם' קֹדֶם שֶׁיִּפְסַע שָׁלשׁ פְּסִיעוֹת. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרוֹ בְּאֶמְצַע בְּרָכָה אֶמְצָעִית: קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲווֹנוֹתֵינוּ..." מִתְוַדֶּה וִדּוּי כַּסֵּדֶר הַזֶּה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר: "מְחֹל לַעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים...".


נד בַּנְּעִילָה מִתְוַדֶּה כַּסֵּדֶר הַזֶּה. אוֹמֵר:


מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. כִּי עֲווֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִלְּסַפֵּר: מָה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ, מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי כָל מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל" (קהלת ג,יט). אֲבָל אַתָּה הִבְדַּלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֵּן לָךְ. וַתִּתֵּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, קֵץ מְחִילָה לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, לְמַעַן נֶחְדַּל מֵעֹשֶׁק יָדֵינוּ, וְנָשׁוּב לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כְּדָבָר שֶׁנֶּאֱמַר: "דִּרְשׁוּ יי בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יי וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" (ישעיה נה,ו-ז). וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, טוֹב וּמֵטִיב, חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, מַרְבֶּה לְהָשִׁיב, רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָן, כַּכָּתוּב: "חַי אָנִי נְאֻם יי אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה. שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל לג,יא). הֲשִׁיבֵנוּ וְקַבְּלֵנוּ וּמְחֹל לָנוּ וּסְלַח כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יי צוּרִי וְגֹאֲלִי" (תהילים יט,טו).

נד  מַעֲשֵׂינוּ תֹּהוּ - כשממה, ואין להחשיבם. וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל - כלים וחולפים כאדים. וּמוֹתַר הָאָדָם - ראה לעיל ב. אֲבָל אַתָּה... מַה תַּעֲשֶׂה - אף על פי כן, החלטת לברוא את האדם על פי רצונך וחכמתך שאין אנו מסוגלים להבינם, ולא שעבודת האדם אותך תוסיף על שלמותך. כי אִם יִצְדַּק מַה יִתֵּן לָךְ (מו"נ ג,יג). קֵץ מְחִילָה - זמן אחרון בעשרת ימי תשובה, המסוגל ומיועד לעשיית תשובה ולכפרת חטא קודם חיתום הדין (תשובה ב,ז).

[ברכת המזון]



נה נֹסַח בִּרְכַּת הַמָּזוֹן:


בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוֹב בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל, כָּאָמוּר: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהילים קמה,טז), וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נה לְכָל חַי רָצוֹן - כרצונם (ת"י).

נוֹדֶה לָךְ יי אֱלֹהֵינוּ, וּנְבָרְכָךְ מַלְכֵּנוּ, כִּי הִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה, עַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, עַל תּוֹרָתָךְ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, עַל כֻּלָּם יי אֱלֹהֵינוּ אָנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ, כָּאָמוּר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח,י). בָּרוּךְ אַתָּה יי, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.


רַחֵם יי אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִיר לִמְקוֹמָהּ בְּיָמֵינוּ. וּבְנֵה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּקָרוֹב, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, בּוֹנֵה בְּרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם. אָמֵן*.

אָמֵן* - כפי שאומרים בסוף סדרת ברכות (ראה ברכות א,טז). בכ"י א' מילה זו הוגהה למחיקה.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא גּוֹמְלֵנוּ חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְכָל טוֹב. הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹרֵי דוֹרִים. הָרַחֲמָן יִתְפָּאַר לְנֵצַח נְצָחִים. הָרַחֲמָן יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד. הָרַחֲמָן יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. "מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם" (שמואל-ב כב,נא). "כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדוֹרְשֵׁי יי לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב" (תהילים לד,יא). "הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (שם קו,א; ועוד).

אַדִּירֵנוּ - חוזקנו, על פי: "אדיר ה' לנו" (ישעיה לג,כא). קְדוֹשׁ יַעֲקֹב - האל הקדוש, שהוא אלוהי ישראל (ע"פ ישעיה כט,כג). חֵן - חנינה והטבה. מִגְדּוֹל - ה' היה לדוד תוקף וחוסן לישועה כמגדל מבוצר. כְּפִירִים - בני אדם הדומים לכפירים, הנלחמים תמיד ומבקשים לרמוס ולטרוף.

[ההפטרות]



נו הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ:


בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק.


וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ:


בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן, הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, מְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, אֲשֶׁר כָּל דְּבָרָיו הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק. נֶאֱמָן אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ, וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, דָּבָר מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל נֶאֱמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יי, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו.

נו  צוּר כָּל הָעוֹלָמִים - (ע"פ ישעיה כו,ד) מקור וסיבת כל המציאות (ע"פ מו"נ א,טז). צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת - שמעשיו בצדק תמיד.

רַחֵם עַל צִיּוֹן, כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ. לַעֲגוּמַת נֶפֶשׁ תִּנְקֹם נָקָם מְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתִבָּנֶה מְהֵרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יי, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם.

בֵּית חַיֵּינוּ - המקום שאנו מקבלים ממנו חיים, שירושלים נקראת חיים (אבות דרבי נתן מג). בֵּית - במשמעות 'מקום' (פה"מ כלים י,ג ועוד).

אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מָגֵן דָּוִד.


עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַמָּנוֹחַ הַזֶּה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל אָנוּ מְבָרְכִין אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.


וּבְיוֹם טוֹב הוּא אוֹמֵר "וְעַל יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ* לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים". וְאִם הָיָה שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כּוֹלֵל שְׁנֵיהֶן וְחוֹתֵם "מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים". כַּנֹּסַח שֶׁהוּא חוֹתֵם בַּתְּפִלָּה בִּבְרָכָה אֶמְצָעִית בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כָּךְ הוּא חוֹתֵם בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה זוֹ.

שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ* - במ' נוסף יי אֱלֹהֵינוּ.

נז הָעִנְיָנוֹת שֶׁנָּהֲגוּ רֹב הָעָם לִקְרוֹת מִן הַנְּבִיאִים בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וּמַפְטִירִין בָּהֶן, אֵלּוּ הֵן:


בְּרֵאשִׁית: "הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ" עַד "אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים" בִּישַׁעְיָה (מב,א-טז).


אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ: "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה" עַד "הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי" בִּישַׁעְיָה (נד,א-נה,ג).


לֶךְ לְךָ: "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה" עַד "אֲנִי יי אֶעֱנֵם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם" בִּישַׁעְיָה (מ,כה-מא,יז).


וַיֵּרָא אֵלָיו: "וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי..." עַד "וַתִּשָּׂא אֶת בְּנָהּ וַתֵּצֵא" בִּמְלָכִים (ב ד,א-לז).


וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה: תְּחִלַּת מְלָכִים עַד "יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם" (מלכים-א א,א-לא).


וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק: "מַשָּׂא דְבַר יי אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי" עַד "וְעָרְבָה לַיי..." בִּתְרֵי עֲשַׂר (מלאכי א,א-ג,ד).


וַיֵּצֵא יַעֲקֹב: "וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי..." עַד "וּבְנָבִיא הֶעֱלָה..." בִּתְרֵי עֲשַׂר (הושע יא,ז-יב,יד).


וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב: "חֲזוֹן עֹבַדְיָה" עַד סוֹף סִפְרוֹ, בִּתְרֵי עֲשַׂר (עובדיה א,א-כא).


וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב: "עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל..." עַד "אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא..." בִּתְרֵי עֲשַׂר (עמוס ב,ו-ג,ח).


וַיְהִי מִקֵּץ: "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם..." עַד "וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל" בִּמְלָכִים (א ג,טו-ד,א).


וַיִּגַּשׁ אֵלָיו: "וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד..." עַד "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי יי..." בִּיחֶזְקֵאל (לז,טז-כח).


וַיְחִי יַעֲקֹב: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת..." עַד "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד..." בִּמְלָכִים (א ב,א-יב).


וְאֵלֶּה שְׁמוֹת: "בֶּן אָדָם הוֹדַע אֶת..." עַד "וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם..." בִּיחֶזְקֵאל (טז,א-יד).


וָאֵרָא: "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל סִלּוֹן מַמְאִיר..." עַד "בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן..." בִּיחֶזְקֵאל (כח,כד-כט,כא).


בֹּא אֶל פַּרְעֹה: "מַשָּׂא מִצְרָיִם..." עַד "אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יי צְבָאוֹת" בִּישַׁעְיָה (יט,א-כה).


וַיְהִי בְּשַׁלַּח: שִׁירַת דְּבוֹרָה, מִן "וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא..." עַד "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" בְּשׁוֹפְטִים (ד,כג-ה,לא).


וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ: "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ..." עַד "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה..." בִּישַׁעְיָה (ו,א-ט,ו)*.

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ... בִּישַׁעְיָה* - הוער במהדורת ק' שהכוונה בדילוג (ו,א יג. ט,ה ו).

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים: "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ..." עַד "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב..." בְּיִרְמְיָה (לד,ח-לה,יט)*.

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים... בְּיִרְמְיָה* - אפשרי ציון אחר לפסוק הפותח: לד,א; לה,א.

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה: "וַיי נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה..." עַד "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." בִּמְלָכִים (א ה,כו-ו,יג).


וְאַתָּה תְּצַוֶּה: "הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל..." עַד "וְרָצִיתִי אֶתְכֶם..." בִּיחֶזְקֵאל (מג,י-כז).


כִּי תִשָּׂא: "וּדְבַר יי הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ..." עַד "וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה" בִּמְלָכִים (א יח,א-מה).


וַיַּקְהֵל: "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר" עַד "וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים" בִּמְלָכִים (א ז,יג-כב).


אֵלֶּה פְקוּדֵי: "וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת..." עַד "וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי..." בִּמְלָכִים (א ז,מ-נ).


וַיִּקְרָא: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי..." עַד "כֹּה אָמַר יי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל..." בִּישַׁעְיָה (מג,כא-מד,ו).


צַו אֶת אַהֲרֹן: "עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם..." עַד "כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יי" בְּיִרְמְיָה (ז,כא-ט,כג)*.

צַו אֶת אַהֲרֹן... בְּיִרְמְיָה* - הוער במהדורת ק' שהכוונה בדילוג (ז,כא כח; ט,כב כג).

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי: "וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בַּחוּר" עַד "כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה" בִּשְׁמוּאֵל (ב ו,א-ז,ג).


אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ: "וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה..." עַד "וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ" בִּמְלָכִים (ב ד,מב-ה,יט).


זֹאת תִּהְיֶה: "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע... וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים...", וּמְדַלֵּג עַד "וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו..." בִּמְלָכִים (ב ז,א-כ; יג,כג).


אַחֲרֵי מוֹת: "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט..." עַד "וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם..." בִּיחֶזְקֵאל (כב,א-טז).


קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: "בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל..." עַד "צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת" בִּיחֶזְקֵאל (כ,א-טו).


אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים: "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק..." עַד "כָּל נְבֵלָה..." בִּיחֶזְקֵאל (מד,טו-לא).


בְּהַר סִינַי: "יי עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי..." עַד "רְפָאֵנִי יי וְאֵרָפֵא" בְּיִרְמְיָה (טז,יט-יז,יד).


אִם בְּחֻקֹּתַי: "הִנָּבֵא עַל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל..." עַד "וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם" בִּיחֶזְקֵאל (לד,א-כז).


בְּמִדְבַּר סִינַי: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." עַד "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה..." בִּתְרֵי עֲשַׂר (הושע ב,א-כב).


נָשֹׂא: "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה..." עַד "וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ יי" בְּשׁוֹפְטִים (יג,ב-כד).


בְּהַעֲלֹתְךָ: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן" עַד "יְדֵי זְרֻבָּבֶל יִסְּדוּ..." בִּתְרֵי עֲשַׂר (זכריה ב,יד-ד,ט).


שְׁלַח לְךָ: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן..." עַד "וְגַם נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ" (יהושע ב,א-כד).


וַיִּקַּח קֹרַח: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל..." עַד "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יי..." בִּשְׁמוּאֵל (א יא,יד-יב,כב).


זֹאת חֻקַּת: "וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי..." עַד "מִיָּמִים יָמִימָה..." בְּשׁוֹפְטִים (יא,א-מ).


וַיַּרְא בָּלָק: "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב..." עַד "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" בִּתְרֵי עֲשַׂר (מיכה ה,ו-ו,ח).


פִּינְחָס: "וְיַד יי הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ..." עַד "וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ" בִּמְלָכִים (א יח,מו-יט,כא).


רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת: "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן..." עַד "וַיַּחְלְקוּ אֶת הָאָרֶץ" בִּיהוֹשֻׁעַ (יג,טו-יד,ה).


אֵלֶּה מַסְעֵי: "אֵלֶּה הַנְּחָלֹת..." עַד "וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם" בִּיהוֹשֻׁעַ (יט,נא-כא,ג).


אֵלֶּה הַדְּבָרִים: "וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יי אֶל יִשְׂרָאֵל וְאֶל יְהוּדָה..." עַד "וִהְיִיתֶם לִי לְעָם" בְּיִרְמְיָה (ל,ד-כב).


וָאֶתְחַנַּן: "וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יי אַחֲרֵי תִתִּי..." עַד "שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ..." בְּיִרְמְיָה (לב,טז-מד).


וְהָיָה עֵקֶב: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם..." עַד "וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ" בְּיִרְמְיָה (ב,א-ד,ב).


רְאֵה אָנֹכִי: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יי, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק..." עַד "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים" בְּיִרְמְיָה (כג,ה-כד).


שֹׁפְטִים: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל..." עַד "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל..." בִּשְׁמוּאֵל (א ח,א-כב).


כִּי תֵצֵא: "וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם..." עַד "וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַיי עִמּוֹ" בִּשְׁמוּאֵל (א יז,א-יח,יד).


וְהָיָה כִּי תָבֹא: "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ..." עַד "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא..." (יהושע ח,ל-י,יד).


אַתֶּם נִצָּבִים: "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל..." עַד "כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם..." (יהושע כד,א-יג).


הַאֲזִינוּ: "וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז..." עַד "וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ..." בִּיחֶזְקֵאל (יז,כב-יח,לב).


וְזֹאת הַבְּרָכָה: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יי...", וּמְדַלֵּג עַד "וַיְהִי יי אֶת יְהוֹשֻׁעַ..." (יהושע א,א-ט; ו,כז).


נח כָּל שַׁבָּת שֶׁקּוֹרִין בָּהּ שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת, מַפְטִירִין מֵעִנְיַן פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה, וְזֶה הוּא הַמִּנְהָג בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת.


נט וְכֵן נָהֲגוּ רֹב הָעָם לִהְיוֹת מַפְטִירִין בְּנֶחָמוֹת יְשַׁעְיָה מֵאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.


בַּשַּׁבָּת שֶׁאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי..." (מ,א-יא). בַּשְּׁנִיָּה: "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יי..." (מט,יד-כו). בַּשְּׁלִישִׁית: "עֲנִיָּה סֹעֲרָה..." (נד,יא-נה,ה). בָּרְבִיעִית: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם..." (נא,יב-נב,ב). בַּחֲמִישִׁית: "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה" (נד,א-י). בַּשִּׁשִּׁית: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ" (ס,א-כב). בַּשְּׁבִיעִית: "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ..." (סא,י-סג,ט).

* חתימה: עם סיום הביאור על ספר אהבה ובצאתנו מן הקודש, נברך לה' שסייע בעדנו להגיע עד הלום, כן יגיענו ה' אלהינו לסיים את הביאור על הספרים האחרים.

מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il