ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הלכות כלליות
- ספריה
- הלכות חגים
- סוכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
א. מצווה להתעסק בבניית הסוכה מיד ביום שלאחר יום הכיפורים (רמ"א תרכה), ואפילו הוא ערב שבת (ובלבד שהכין צרכי שבת), כי "מצווה הבאה לידו אל יחמיצנה". וישתדל לגמור את הסוכה באותו יום (עיין כה"ח תרכה ס"ק ד ומשנ"ב ס"ק ב).
ב. יש מדקדקים להכין את דפנות הסוכה קודם יום כיפור, ובמוצאי יום הכיפורים מניחים את הסכך על הסוכה. אם לא את כולו לפחות את מקצתו (כה"ח שם ס"ק ה).
ג. כמו כן מצווה לקנות ארבעת המינים מיד אחרי יום כיפור, ויש מקדימים לקנות אף קודם יום כיפור כדי להרבות בזכויות קודם יום זה.(כה"ח שם ס"ק ד).
ד. ביום שלאחר יום הכיפורים נוהגין להשכים לבית הכנסת כמו בימי הסליחות, שלא יקטרג השטן שאנו פונים עורף ח"ו אחרי שנמחל לנו (עיין כה"ח תרכד ס"ק לד).
ה. ביום שאחרי יום כיפור אומרים מזמור פה בתהילים "רצית ה' ארצך שבת שבית יעקב" אחרי "שיר של יום" ואחרי "הושיענו".
ו. בימים שבין יום הכיפורים לסוכות אין אומרים תחנון ואין מתענין שום תענית חוץ מתענית חלום לפי שהם ימי שמחה שהיו חונכים בהם את בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך. גם אנחנו עוסקים בימים אלו במצוות בניין הסוכה ובהכנת אתרוג ושאר המינים, לכבוד אדון האדונים, מקדש ישראל והזמנים (שו"ע קלא סע' ז. רמ"א תרכד סע' ה משנ"ב ס"ק יח. עיין כה"ח שם ס"ק לג, עיין בשער הכוונות דרושי חג הסוכות דרוש ג, ובנו"כ שם עוד טעמים ע"פ הסוד).
ז. מנהג ארץ ישראל שלא לומר תחנון עד סוף חודש תשרי כיוון שרובו קדושה, ויש בו הרבה מצוות, ומפני שנכנס בעינוי - ראוי שיצא בשמחה (כה"ח קלא ס"ק צח).
ערב סוכות
רחצה ותספורת
ח. מצוה לרחוץ בחמין בערב החג.
ט. מצווה על האדם לטהר את עצמו לקראת חג הסוכות במקוה טהרה שאמרו חז"ל חייב אדם לטהר את עצמו ברגל (ראש השנה טז ב). ויש להרבות בצדקה בערב סוכות (בא"ח האזינו ט. כה"ח תרכה ס"ק טו).
י. מי שלא הסתפר בערב ראש השנה - יסתפר בערב החג. והנוהגים להתגלח יעשו כן בערב החג.
אכילה
יא. ערב סוכות לאחר חצות היום לא יאכל פת יותר מ"כביצה" (כ54- גרם) שלוש שעות זמניות לפני השקיעה כדי שיאכל בליל החג בתיאבון. ולדעת "בן איש חי" אין לאכול כבר מחצות היום ואילך, ובמקום צורך גדול יש לסמוך על הסברא הראשונה (עיין בא"ח האזינו ג ועיין שו"ע תרלט ס"ע ג וכה"ח ס"ק ס משנ"ב ס"ק כז).
יב. מותר לאכול פירות וירקות בערב סוכות, אך לא יאכל הרבה.
טיפול בארבעת המינים
יג. - מצות ארבעת המינים שיהיו "שלכם" - ולכן יש מצוה מיוחדת לשלם על ארבעת המינים לפני כניסת החג שלא יהיו שאולים, ואם אין לו - יקבע עם המוכר שהתשלום יהיה כ"מלוה" לזמן קצר.
יד. יש לאגוד את ההדסים והערבות עם הלולב ב"קשר גמור" בערב חג דהיינו שני קשרים אחד על השני שיהיו כולם אגודה אחת משום "זה אלי ואנוהו". (שו"ע תרנא סע' א' ועיין למשנ"ב ס"ק ח שמקילין בתחיבת ההדסים והערבות לתוך "קושיקלך").
טו. יבדוק את הלולב לפני השקיעה שיהיה קשור להדסים ולערבות, כיוון שאסור לקשור את הלולב ביום-טוב, ואם שכח - מותר לקשור בקשר עניבה ועיין לקמן הלכות אגידת הלולב (שו"ע תרנא סע' א).
תנאי בקישוטים
טז. הקישוטים של הסוכה הם חלק מהסוכה שהיא קודש כל ימי החג. ולכן אם נפלו קישוטים ביום טוב הם אסורים בהנאה ומוקצים בחול המועד אסורים בהנאה. דבר זה עלול להיות תקלה לילדים ואפילו למבוגרים. על כן טוב לעשות תנאי לפני כניסת החג שמטרתו להבהיר שאנחנו לא "מקדישים" את הקישוטים אלה מרשים לעצמנו להשתמש בהם אם בסוכות. ואף על פי כן - אם נפלו לא ישתמשו בהם.
יז. נוסח התנאי: "אני שם את הקישוטים בסוכה אך אשתמש בהם בכל עת שארצה". אפשר לומר בנוסח זה: "איני בודל מהם כל בין השמשות". ואף על פי שהתנה ישתדל לא להשתמש בהם. (שו"ע תרל"ח ב').
יח. תנאי זה חייב להיות לפני השקיעה בערב סוכות, כי ברגע כניסת החג חלה עליהם קדושת הסוכה ושוב לא יועיל בהם תנאי ויהיה מוקצה עד אחרי החג (רמ"א תרלח ס"ע ח).
יט. מקום הנרות - לכתחילה יש להדליק נרות בסוכה, ויש להכין מקום שלא יכבו על ידי הרוח ולא יגרמו לשריפה. ועיין לעיל הלכות הדלקת נרות.
עליה לרגל
כ. יש אומרים שכיום אין חיוב עליה לרגל, ויש המקפידים לילך ליד הכותל המערבי וסוברים שגם כיום יש חיוב עליה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













