בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הלכות כלליות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

בין כיפור לסוכות

בין כיפור לסוכות; ערב סוכות; רחצה ותספורת; אכילה; תנאי בקישוטים; עליה לרגל.

undefined

התשס"ב
3 דק' קריאה
בין כיפור לסוכות
א. מצווה להתעסק בבניית הסוכה מיד ביום שלאחר יום הכיפורים (רמ"א תרכה), ואפילו הוא ערב שבת (ובלבד שהכין צרכי שבת), כי "מצווה הבאה לידו אל יחמיצנה". וישתדל לגמור את הסוכה באותו יום (עיין כה"ח תרכה ס"ק ד ומשנ"ב ס"ק ב).

ב. יש מדקדקים להכין את דפנות הסוכה קודם יום כיפור, ובמוצאי יום הכיפורים מניחים את הסכך על הסוכה. אם לא את כולו לפחות את מקצתו (כה"ח שם ס"ק ה).

ג. כמו כן מצווה לקנות ארבעת המינים מיד אחרי יום כיפור, ויש מקדימים לקנות אף קודם יום כיפור כדי להרבות בזכויות קודם יום זה.(כה"ח שם ס"ק ד).

ד. ביום שלאחר יום הכיפורים נוהגין להשכים לבית הכנסת כמו בימי הסליחות, שלא יקטרג השטן שאנו פונים עורף ח"ו אחרי שנמחל לנו (עיין כה"ח תרכד ס"ק לד).

ה. ביום שאחרי יום כיפור אומרים מזמור פה בתהילים "רצית ה' ארצך שבת שבית יעקב" אחרי "שיר של יום" ואחרי "הושיענו".

ו. בימים שבין יום הכיפורים לסוכות אין אומרים תחנון ואין מתענין שום תענית חוץ מתענית חלום לפי שהם ימי שמחה שהיו חונכים בהם את בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך. גם אנחנו עוסקים בימים אלו במצוות בניין הסוכה ובהכנת אתרוג ושאר המינים, לכבוד אדון האדונים, מקדש ישראל והזמנים (שו"ע קלא סע' ז. רמ"א תרכד סע' ה משנ"ב ס"ק יח. עיין כה"ח שם ס"ק לג, עיין בשער הכוונות דרושי חג הסוכות דרוש ג, ובנו"כ שם עוד טעמים ע"פ הסוד).

ז. מנהג ארץ ישראל שלא לומר תחנון עד סוף חודש תשרי כיוון שרובו קדושה, ויש בו הרבה מצוות, ומפני שנכנס בעינוי - ראוי שיצא בשמחה (כה"ח קלא ס"ק צח).

ערב סוכות
רחצה ותספורת
ח. מצוה לרחוץ בחמין בערב החג.

ט. מצווה על האדם לטהר את עצמו לקראת חג הסוכות במקוה טהרה שאמרו חז"ל חייב אדם לטהר את עצמו ברגל (ראש השנה טז ב). ויש להרבות בצדקה בערב סוכות (בא"ח האזינו ט. כה"ח תרכה ס"ק טו).

י. מי שלא הסתפר בערב ראש השנה - יסתפר בערב החג. והנוהגים להתגלח יעשו כן בערב החג.

אכילה
יא. ערב סוכות לאחר חצות היום לא יאכל פת יותר מ"כביצה" (כ54- גרם) שלוש שעות זמניות לפני השקיעה כדי שיאכל בליל החג בתיאבון. ולדעת "בן איש חי" אין לאכול כבר מחצות היום ואילך, ובמקום צורך גדול יש לסמוך על הסברא הראשונה (עיין בא"ח האזינו ג ועיין שו"ע תרלט ס"ע ג וכה"ח ס"ק ס משנ"ב ס"ק כז).

יב. מותר לאכול פירות וירקות בערב סוכות, אך לא יאכל הרבה.

טיפול בארבעת המינים
יג. - מצות ארבעת המינים שיהיו "שלכם" - ולכן יש מצוה מיוחדת לשלם על ארבעת המינים לפני כניסת החג שלא יהיו שאולים, ואם אין לו - יקבע עם המוכר שהתשלום יהיה כ"מלוה" לזמן קצר.

יד. יש לאגוד את ההדסים והערבות עם הלולב ב"קשר גמור" בערב חג דהיינו שני קשרים אחד על השני שיהיו כולם אגודה אחת משום "זה אלי ואנוהו". (שו"ע תרנא סע' א' ועיין למשנ"ב ס"ק ח שמקילין בתחיבת ההדסים והערבות לתוך "קושיקלך").

טו. יבדוק את הלולב לפני השקיעה שיהיה קשור להדסים ולערבות, כיוון שאסור לקשור את הלולב ביום-טוב, ואם שכח - מותר לקשור בקשר עניבה ועיין לקמן הלכות אגידת הלולב (שו"ע תרנא סע' א).

תנאי בקישוטים
טז. הקישוטים של הסוכה הם חלק מהסוכה שהיא קודש כל ימי החג. ולכן אם נפלו קישוטים ביום טוב הם אסורים בהנאה ומוקצים בחול המועד אסורים בהנאה. דבר זה עלול להיות תקלה לילדים ואפילו למבוגרים. על כן טוב לעשות תנאי לפני כניסת החג שמטרתו להבהיר שאנחנו לא "מקדישים" את הקישוטים אלה מרשים לעצמנו להשתמש בהם אם בסוכות. ואף על פי כן - אם נפלו לא ישתמשו בהם.

יז. נוסח התנאי: "אני שם את הקישוטים בסוכה אך אשתמש בהם בכל עת שארצה". אפשר לומר בנוסח זה: "איני בודל מהם כל בין השמשות". ואף על פי שהתנה ישתדל לא להשתמש בהם. (שו"ע תרל"ח ב').

יח. תנאי זה חייב להיות לפני השקיעה בערב סוכות, כי ברגע כניסת החג חלה עליהם קדושת הסוכה ושוב לא יועיל בהם תנאי ויהיה מוקצה עד אחרי החג (רמ"א תרלח ס"ע ח).

יט. מקום הנרות - לכתחילה יש להדליק נרות בסוכה, ויש להכין מקום שלא יכבו על ידי הרוח ולא יגרמו לשריפה. ועיין לעיל הלכות הדלקת נרות.

עליה לרגל
כ. יש אומרים שכיום אין חיוב עליה לרגל, ויש המקפידים לילך ליד הכותל המערבי וסוברים שגם כיום יש חיוב עליה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il